הבן שלי בן 12,לא לקח היום קונצרתה ואיים עלי בסכין
דיון מתוך פורום קשב, ריכוז ויכולות למידה
הבן שלי מאובחן ODD היום לא הלך לביה"ס ולכן לא לקח כדור,כל היום הקניט אותי,טרק דלתות בכול הכוח {הזהרתי אותו שוב ושוב שירגע} אבל בסוף היום הוא הגזים לגמרי..הוא התקרב אלי עם סכין מטבח ואיים שידקור אותי מפני שהוא רוצה ללכת לטיול כיתתי לבד וללא ליווי שלי {הוכרח ליווי של אחד ההורים עקב ההסטוריה שלו} האם עלי לסלוח מכיוון שלא לקח כדור{אמרתי לו שעכשיו הוא לא ילך לטיול גם איתי בגלל האיום עם הסכין אז הוא החל לצרוח עלי שהוא כן ילך} האם זו חציית קו אדום ועלי לשלוח אותו למוסד סגור או שלתת עוד צ'אנס{הארוע היה ב-11 בלילה גם אם היה לוקח קונצרטה ב-8 בבוקר ההשפעה הייתה פגה ב-20 בערב לכן אני לא בטוח שזה קשור לאי לקיחת הכדור} אני באמת לא יודע מה לעשות ואני באמת חששתי שאם אנסה לקחת לו את הסכין בכוח או להתעמת איתו זה יגמר מאוד רע ולכן לא התייחסתי והמשכתי לקרוא את הספר אבל אז הוא אמר לי בלגלוג "אתה מת מפחד,תבכה תבכה" אני לא יודע מה לעשות ואני מפחד שאני הולך ומפסיד אותו...! מה עלי לעשות,האם לדווח לרווחה שיקחו אותו למוסד סגור? אולי זה רק אפיזודה חולפת בגלל אי לקיחת הכדור? האם הרבה ילדים מאיימים על ההורים עם סכין כשהם בלי כדור?
שלום רב, קונצרטה איננה תרופה לטיפול ב ODD . לכן, אין שום קצר בין ההתנהגות האלימה של בנך לבין נטילת התרופה הזו. שים לב בבקשה, שהתנהגותו לא צפויה להשתפר, אלא להחמיר. כל וויתור שלך מזמין את האירוע הבא, שיהיה הרבה יותר קשה. חשוב ביותר שבנך יקבל מיידית טיפול מלא - תחילה במסגרת אשפוז - לפני שיקרה אסון. בהצלחה, ד"ר מ. למפיט
אני יודע שזה זמני,אני ממש לא מוותר לו ואני מאוד אסרטיבי איתו ולכן הפכתי לשק החבטות שלו אבל יש רגעים שאני מפחד ממנו או יותר נכון מה הוא עלול לעשות בביה"ס...אני באמת לא יודע מה לעשות! יש רגעים שאני מרגיש שהוא הופך לאנטי-סוציאלי ואני הולך ומאבד אותו...בתוך תוכי אני מרגיש שהוא צריך להיות במוסד סגור לילדים כמוהו אבל אני לא מסוגל לחתום על צו בהסכמה,הלוואי ומישהו אחר במערכת יזהה את הבעיה ויעשה זאת במקומי...דיווחתי למחנכת על מה שקרה אתמול אבל זה היום האחרון של הלימודים ואני ממש לא חושב שהיא תעשה עם זה משהו מפני שהוא עולה לחטיבה {בן 12 וחצי} אז אני חושב שמבחינתה היא שמחה שהתפטרה מהדילמה הקשה הזו...אני הולך ודועך בגללו!
יתרה מכך הפכתם להיות תלותיים לחלוטין בפסיכיאטריה ששולחת את בנך לאישפוז כפוי. נסה משהו אחר... ואם לא עולה בדעתך כרגע תשקיע בזה מחשבה בסוף תצליח
היום הוא היה רגוע לחלוטין,דיברתי איתו על מה שהיה...הוא לא כל-כך מביע חרטה אבל זוכר טוב מאוד מה שעשה...ממה שקראתי באינטרנט{מאמר באנגלית} הוא יעשה הכול בכדי להרגיז ולעצבן את הדמות היחידה הסמכותית שיכולה לעמוד מולו ומכיוון שהוא אלוף בלכבוש אחרים עם הקסם האישי שלו הם נכנעים לתכתיבים שלו כולל אימא שלו,המחנכת, החונך והחברים חוץ ממני...אמרתי לו שאני אוהב אותו יותר מכול אבל לעולם לא אתן לו לעשות מה שהוא רוצה{בוודאי לא להרים ידיים על אבא שלו} והוא חייב ללמוד לכבד מבוגרים, לא להכות ילדים אחרים...עוד הוספתי שזה שהעיפו אותו מפרויקט החונכות האישית של הסוכנות היהודית זו הסטירה הראשונה שהוא מקבל ועוד יקבל הרבה סטירות בחיים עד שיפסיק להכות ילדים וישנה את ההתנהגות שלו לנורמטיבית... הבעיה היא שלפעמים אני נשבר ואין לי ממש תמיכה-או שאומרים לי שאני מגזים והיסטרי או שאומרים לי שצריך לאשפז אותו-מה...אין אמצע? אני אבא שלו ולעולם לא אוותר עליו!
מנהל פורום קשב, ריכוז ויכולות למידה
