קושי בוויסות חושי

בני בן 8, לומד בכיתה ב', ילד מבריק, יפה תואר וניחן בזיכרון מדהים וביכולת הכללה של אדם מבוגר. הוא דעתן ועקשן ביותר. הישגיו טובים מאוד בלימודים אולם התנהגותו בבי"ס גרמה לנו לתהות מה מוביל לתגובתיות יתר של כעס וזעם שאינם פרופורציונאלים לאירוע. יחד עם זאת הוא תמיד יודע ללכת "בין הטיפות" ולתת הסבר הגיוני למעשיו. חוסר סובלנותה של יועצת ביה"ס המלמדת את כיתתו אחת לשבוע הובילה לביצוע איבחון. האיבחון נועד לבצע הבחנה מבדלת אם הפרעות ההתנהגות נובעות מבעיות קשב וריכוז או לא. תוצאות האבחון הראו עודף קשב ,שללו ADHD, והצביעו על "קושי בויסות חושי" ובעיה במיקוד הראייה. המליצו לנו על ריפוי באומנות, הדרכה הורית וגם על ריטלין. אנו מאוד חוששים מריטלין ומבקשים להתחיל ב"חינוך עצמנו" ו"חינוך הסביבה" על מנת להפחית את סבלו של בני, שאינו מבין מדוע "תמיד מאשימים אותו ולא מאמינים שמציקים לו". אנא עצתך לגבי אפקטיביות החלטתנו ודרכי טיפול נוספות. סליחה על אורך הסיפור.