לקחת ריטלין או לא לקחת? זאת השאלה...

עד גיל 24 ידעתי שאני לקויית למידה וסבלתי המון מקשיים בעיקר בבבית הספר היסודי. ידעתי עד היום שהבעיה שלי לפי ניצן היא בעייה בעיבוד מידע וזיכרון. כיום, אובחנתי שבכלל הבעיה שלי היא בקשב וריכוז, מה שגרם לבעיות בזיכרון. הומלץ לי על ריטלין והתחלתי להשתמש בו, ואכן, אני מתרכזת בהרבה יותר טוב. למרות זאת לאחרונה עלו לי ספקות לגבי השימוש בו, אם זה משיחות עם חברים ועם זה עם מישהי שעובדת עם לקויות למידה. ההתלבטות היא: אם עד עכשיו התמודדתי עם כל הקשיים שלי (אומנם, בעבר סבלתי רבות ואולי אם בילדותי היו נותנים לי ריטלין כל הסבל היה נחסך ממני) אני לומדת לתואר ראשון ומוציאה ציונים של 90 ומעלה. אם עד עכשיו הסתדרתי בלי התרופה, למה עכשיו להכניס חומרים כימיים לגוף? האם הריטלין לא מזיק לגוף שמעתי מאנשים אימרות כמו: "זה דופק את התאים במוח,הורס את הכבד, ממכר" מישהי גם אמרה לי שהמרצה שלה ד"ר שמתחמחה בלקויות למידה הסבירה שלא מומלץ לתת ריטלין לאנשים מעל גיל 20, בעיקר לאלו שהסתדרו עד עכשיו בלי...? מה ידוע לך בנושא? האם זה באמת דופק את הגוף?האם באמת לא מומלץ לאנשים מבוגרים לקחת? שמעתי שריטלין עוזר גם לסטודנטים שאין להם בעיית קשב וריכוז להתרכז ולשבת רצוף 4 שעות על עבודה? למה? הוא לא אמור לגרום להם להפך להיות יותר מידי עירניים? הרי זה סם ממריץ... שאמור להרגיע אנשים עם בעיית קשב ולהזיק לריכוז לאלו שאין להם? האם אין דרכים טבעיות לאדם בגיל שלי כדי לשפר את הקשב? אודה לך מאד אם תוכל לענות על שאלותי.

עוד שמועה שמעתי והאם היא נכונה: האם זה נכון שיש לעלות את המינון של הריטלין עם השנים, כי הגוף מפתח סבילות, גם במידה ואין עלייה במשקל?