ילדים

אני אמא לשני ילדים הגדול בן 13 והקטנה בת 9. הילד עם דימוי עצמי נמוך נעלב מכל דבר בבית הספר רגיל יש המון בעיות עם חברים ועם הכנת שיעורים. הוא מעדיף להסתיר שיעורים כדי שיהיה לו הרבה זמן פנוי, כדבריו. ( יש לציין שיש לו המון יכולת וחוכמה). והילדה נמצאת בבית ספר רגיל כיתה מקדמת של 10 תלמידים. עם הפרעות קשב וריכוז. ובעיות הבנה. לא מבינה קטע ארוך בסיפור. צריכה המון תמיכה ועזרה בהכנת שיעורי הבית. הבעיה הרצינית שלי היא המפגשים של שניהם בבית. הם רבים המון הם צועקים המון. הוא נעלב ממה שהיא אומרת לו, גם אם היא לא התכוונה ואמרה מילים שהיא רק שומעת ולא מבינה מה היא אומרת. היא תמיד כועסת על כל מה שלא מצליח לה וזורקת המון דברים. כל מפגש בניהם נגמר במריבה. עוד דבר שאני רוצה לציין שיש רגעים שאני עוזבת אותם לבד בבית והם כן מסתדרים. אבליש רגעים שפשוט יש לי המון טלפונים בדרל כלל מהגדול שלא מסתדר עם ההתפרצויות שלה. השאלה שלי היא איך אני אמורה להגיב שיש את הצעקות האלה כי אני כבר מיואשת מלשמוע צעקות כל היום. תודה על ההיתייחסות וסליחה על האורך.

אני מנסה להיות שקטה ושקולה בקשר לילדים. אבל לפעמים קורה שאני נמצאת בכל העניין עם הילדים לבד. אין לי עזרה בנושא הזה מבעלי וקורה שלפעמים אני מאבדת את הסבלנות והכל מתפרץ לי. לא פעם יצא שאני גם בוכה מול הילדים בלי יכולת לשלוט בזה. אני לבד ומאד קשה לי