לד"ר למפיט-ניסוח ברור יותר

במאמר שקראתי צויין שכל המידע שהתקבל דרך החושים נשמר בזיכרון לטווח הקצר. -כאשר מדברים איתנו,שואלים אותנו שאלות או מבקשים שנבצע דברים מסויימים,נגיב בהתאם ,משום שהמידע כולו שמור בזיכרון לטווח הקצר,?כלומר: איזה חלק נוטל הזיכרון לטווח הקצר בשיחות היומיומיות,בתקשורת הבסיסית.נניח והתבקשנו להכפיל,נעשה זאת הודות לזיכרון לטווח הקצר ששומר את המידע על הבקשה או שהזיכרון לטווח הקצר אינו חיוני כאן ומספיק שהבנו כל מילה ומילה שהושמעה ,ללא קשר לשמירת המשפט כולו בזיכרון. מקווה שהבהרתי את עצמי, תודה.

הי שגיב, למיטב הבנתי אתה מדבר על זיכרון העבודה (working memory- אם תרצה לחפש ברשת מידע נוסף). זיכרון העבודה מאפשר לנו להחזיק מידע לתקופות קצרות ולהפעיל עליו מניפולציות שונות (למשל להכפיל מספרים, או לומר סדרת מספרים מהסוף להתחלה, או להבין משפט). כלומר- זיכרון זה מאפשר לנו לא רק לחזור במדויק על מה ששמענו/ראינו (שזה אכן הזיכרון המיידי), אלא להוציא פלט שונה מהקלט שהכנסנו. באופן מאוד פשטני ורק מהזיכרון (בלי לאמת ולחפש ברשת) אומר שתיאוריות קוגניטיביות בנושא מזכירות 3 או 4 מבנים המעורבים בפעילותו של מנגנון קוגניטיבי זה: - הלופ הפונולוגי: מעורב בשינון מילולי בדרך כלל..חזרה שוב ושוב על צלילי הדיבור כאמצעי זכירה לטווח קצר, בעוד אנחנו מבצעים במקביל מניפולציה כלשהי. למשל- אם תידרש לחזור על סדרת מספרים בסדר הפוך, יתכן מאוד שתשנן הכל שוב ושוב כעזר להפיכת הסדר. - visual sketch-pad: מתייחס בדרך כלל לזיכרון העבודה הויזואלי.. היכולת שלנו לדמיין משהו בעיני רוחנו ולהפעיל עליו מניפולציות - יש מבנה נוסף ששכחתי את שמו- עוסק ב'ניהול מרכזי' של המבנים הללו והמוציא לפועל..משהו בסגנון.. - יש גם משהו שנקרא זיכרון אייקוני: זיכרון לטווח קצרצר.. כשמשהו מוצג לשבריר שנייה, ממש בהבהוב, ובכל זאת מצליחים (לפחות מיד אחרי) להעלות איזה ייצוג פנימי כללי של מה שראינו. כתבתי באופן פשטני ובלי לדייק בפרטים יותר מדיי... אם זה מעניין אותך חפש עוד מידע בגוגל.. מקווה שעזרתי, לילך.