כנגד כל הסיכויים - סיפורה של חולת סרטן הכבד - לוסי

10 בפברואר 2011 לוסי (לאה) שטיינסקה לכבוד מר אלי דפס מנכ"ל כללית רח' ארלוזורב 101 תל-אביב א.נ., הנדון: מכתבי תודה והוקרה: ד"ר פרנקלין גרייף – מנהל מח' כירורגית א' מרכז רפואי בילינסון גב' מירה שמיר-מנהלת לשכת המנהל הרפואי ד"ר ערן רוטמן מחוז מרכז, כללית אני כותבת מכתב זה למנכ"ל הקופה על-מנת לברך ולהודות מעומק ליבי על החיים שניתנו לי במתנה בשנית בזכותם של האנשים המופלאים והנהדרים המכותבים בנדון. בחודש נובמבר שנת 2010, בגיל 60 אושפזתי במרכז רפואי בילניסון עקב חום ועליה גבוהה באינזימים של תפקודי הכבד. בעברי אני חולה במחלת קוליטיס אולצרוזה וכולנגיטיס בדרכי המרה. במהלך אשפוזי בוצעה בדיקת CT ונמצא ממצא גידול באונה השמאלית של הכבד, כמו-כן בצעתי בדיקת PET CT ותוצאת הפענוח של בי"ח בילינסון הייתה גידול ממאיר בכבד באונה השמאלית ומפושט בבלוטות הלימפה של הכבד. בהתייעצות שנערכה בהשתתפות מנהל המכון האונקולוגי ורופאים נוספים בביה"ח בבילינסון הוחלט כי אינני מתאימה לניתוח כיוון שהמחלה התפשטה גם לשתי בלוטות לימפה הסמוכות לדרכי המרה ובמקרה של מחלה מופשטת כאמור אפשרות הניתוח (הסיכוי היחידי לריפוי) יורדת מן הפרק. על כן המליצו לי אותם יועצים "בכירים" להתחיל בטיפול כימותרפי שבמקרה הטוב יאריך את חיי במספר חודשים ספורים! אבחנה גורלית זו שבדיעבד התבררה כשגויה ובלתי מקצועית לחלוטין, שכן אפילו לא הוחלט לקחת דגימה (ביופסיה) מהבלוטות טרם ההחלטה שהמחלה מופשטת ובלתי נתיחה. הרופאה האונקולוגית שזימנה אותי להכנה לטיפול הכימותרפי במכון האונקולוגי בבילינסין מסרה כי ללא טיפול כימותרפי נשאר לי כחודש וחצי לחיות ועם הטיפול הכימותרפי הסיכויים שהגידול בכבד יקטן נעים בין 20%-30% ואז אולי תישקל האופציה הכירורגית. עקב כך קבלתי טיפול כימותרפי ראשון אשר התברר כמזיק ומיותר לחלוטין. עלי לציין, כי אני עובדת בכללית למעלה מ-30 שנה, במחוז מרכז ולאחרונה שימשתי כמזכירתו ומנהלת לשכתו של מר הלל דשן, מנהל הכספים של המחוז ולשעבר הייתי מזכירתם של ד"ר יצחק פטרבורג, ד"ר איתן חי-עם, ד"ר רמי דיציאן ועוד הרבה מנהלים שפרשו מהמערכת. אודות לגב' מירה שמיר פשוט ניצלתי ממוות מהיר, היא הציעה לי לפנות להתייעצות נוספת לד"ר ארנולדו סיחון האונקולוג שבעבר עבד במרכז הרפואי בילינסון ועבר לעבוד במרכז הרפואי אסף הרופא. לאחר עיון קצר בחומר הרפואי ובדיסקים של תשובות ה-CT מסר לי במפורש כי האבחנה שקיבלתי בבילינסון אינה אבחנה נכונה וכי אני חולה במחלת כולונגיטיס שהיא דלקת בדרכי המרה וכי האזור שהודגם כביכול כגרורות בבלוטות הלימפה מעידות על דלקת כרונית שבה אני חולה מזה כ-15 שנים ולא על גידול סרטני ולכן סבר כי מחלתי אינה מפושטת ועל כן אני מתאימה לניתוח, בדיוק ההפך מההבחנה שניתנה לי במכון האונקולוגי בבילנסון!!! ד"ר סיחון הפנה אותי במיידית למנתח ד"ר פרנקלין גרייף, מנהל מחלקה כירורגית א' בביה"ח בילינסון ולאחר עיון מעמיק בדיסקים ובחומר הרפואי מסר חד-משמעית כי ד"ר סיחון צודק באבחנתו כי אני מתאימה לניתוח וכי המחלה שלי אינה מפושטת. אני נמצאת כרגע חודש וחצי לאחר הניתוח שביצע ד"ר גרייף בהצלחה גדולה מאוד. אני מרגישה שנולדתי מחדש ונמסר לי כי ב"ה אני צפויה לחיות עוד שנים רבות. לאחר קבלת תוצאות הביופסיות אשר נלקחו במהלך הניתוח, המעידות ללא כל ספק כי המחלה אינה מפושטת לבלוטות וכי נמצא רק גידול ממאיר באונה השמאלית של הכבד בלבד. על כן ד"ר סיחון וד"ר גרייף צדקו באבחנתם המקצועית. בזכותם של ד"ר גרייף, ד"ר סיחון והגב' מירה ניתנו לי החיים בחזרה. לד"ר פרנקלין גרייף היקר אשר עלה על הטעות והעוול הגדול שנעשה לי והחליט שאני מתאימה לניתוח . אני מבקשת להודות לו אישית ולהביע את מלוא תודתי והערכתי הגדולה על הידע וכושר האבחון הרב והייחודי שניחן בו. בזכותו נשארתי בחיים. מרכז רפואי בילינסון וכל צוות הרופאים במכון האונקולוגי דוידוף צריכים להיות גאים על הזכות שניתנה להם לעבוד וללמוד מאחד המומחים והמנתחים הכירורגים הגדולים ביותר במדינת ישראל כמו ד"ר גרייף. אני יודעת שאיני היחידה שד"ר גרייף, הציל, שמו הולך לפניו והרבה חולים נשלחים לניתוחים ולאבחון אצלו וניצלים ממוות בזכות כושר האבחון המקצועי והנכון שמקבלים ממנו. לגב' רונית פלדבוי מנהלת לשכתו של ד"ר גרייף על עזרתה המהירה, תרומתה ודאגתה הרבה. ישר כח ותודה גדולה. ולכל צוות הרופאים והמנתחים, ובמיוחד לד"ר נטע יונס בומאי, האחיות והמשק במח' כירורגית א' בבי"ח בילינסון תודה גדולה על הטיפול האיכותי, המסור והטוב שקיבלתי מהם. לגב' מירה שמיר, מנהלת הלשכה של ד"ר ערן רוטמן, המנהל הרפואי של מחוז מרכז, תודה אישית על עזרתה הבלתי נלאית, ולציין לשבח את עבודת הקודש שהינה עושה מדי יום ביומו. מירה מקושרת לכל בתי החולים, המכונים והמרפאות בארץ. שמה הולך לפניה וכולם מכירים את מירה העוזרת למבוטחים ולכל הפונים אליה והם רבים: חולים במחלות קשות, מזכירות במרפאות הכללית ובבתי החולים של הכללית, בתי החולים ציבוריים, חברי כנסת, רבנים ומי לא פונה אליה לעזרה. חוסכת מהם טרחה רבה, מפנה ומכוונת אותם במקצועיות ובזריזות האופיינית רק לה, משתדלת לקצר להם תורים, דואגת ומתקשרת אליהם הביתה לוודא שהכל סודר וכל זאת ללא כל תמורה. בזכותה הרבה מבוטחים שלא היו מרוצים מהשירות במרפאות הכללית ורצו לעזוב את הקופה נשארו בקופה ועל כך הינה ראוייה לכל התשבוחות והפרסים, על העזרה לזולת ועל רמתה המקצועית הגבוהה והשירות הנהדר והמסור שמעניקה ללקוחות הכללית, ישר כח. אני רוצה להודות גם: לד"ר עדה בן-ששון מנהלת מחוז מרכז אשר ליוותה אותי במהלך אשפוזי ומחלתי ותמכה בי ברגעים הכי קשים בחיי, תודה גדולה. לד"ר ערן רוטמן, המנהל הרפואי של מחוז מרכז, אשר דאג, ליווה ועקב אחר מהלך מחלתי והחלמתי. תודה גדולה וישר כח. עוד נכונו לו ימים של גדולה במהרה בימינו. למר הלל דשן המנהל האישי שלי, מנהל הכספים של המחוז אשר לא הפסיק לדאוג ולהתפלל לשלומי. מוסרת תודה גדולה ומאחלת לו הרבה הצלחה בתפקידו החדש. לגב' גלי כהן, מנהלת משאבי אנוש אשר לא הפסיקה לדאוג לשלומי ואף ביקרה אותי בביתי והנחתה אותי לגבי זכויותי בקופה. דאגתה זו יכולה וצריכה לשמש דוגמא לשאר מנהלי משאבי אנוש כיצד לנהוג ולהביע תמיכה ועזרה לעובד בעת מחלתו. גלי גרמה לי להרגיש בטחון שמקום עבודתי ישמר ולאחר החלמתי אוכל לחזור לתפקידי הקודם. דבר אשר גרם לי לשקט נפשי במהלך החלמתי הקשה. לא אשכח אותה לעולם. לד"ר רינה ארז היקרה, רופאת המשפחה שלי אשר לא הפסיקה לדאוג לשלומי, להנחות ולעקוב אחר תהליך מחלתי והחלמתי. תודה גדולה. ולכל חברי וחברותי לעבודה ועובדי מחלקת הכספים במחוז ולוועדי העובדים, מוסרת תודה גדולה על התמיכה והעזרה הגדולה בעת מחלתי. בברכה ובהוקרה, לוסי שטיינסקה העתק: הנהלת מחוז מרכז גב' רותי אופטובסקי – ראש הלשכה של מנכ"ל הכללית ד"ר ניקי ליברמן – ראש האגף הרפואי בהנהלה הראשית סמנכ"ל משאבי אנוש בהנהלה הראשית יו"ר ועד הרופאים ד"ר קוסטינר מר פרוספר בן-חמו יו"ר ועד העובדים ד"ר ערן הלפרין – מנהל מ.ר. בילינסון ד"ר ארז און – סגן מנהל מ.ר. בילינסון גב' עדינה גמליאל - יו"ר ועד העובדים מחוז מרכז גב' אתי שלום – יו"ר ועד העובדים מחוז מרכז ד"ר פרנקלין גרייף – מנהל מח' כירורגית א' – מ.ר. בילינסון גב' רונית פלדבוי – מנהלת לשכתו של ד"ר גרייף ד"ר נטע יונס בומאי – מח' כירורגית א' מ.ר. בילינסון ד"ר ערן רוטמן – המנהל רפואי של מחוז מרכז ד"ר רינה ארז – רופאת משפחה מחוז מרכז גב' מירה שמיר – מנהלת לשכה רפואית של ד"ר ערן רוטמן מחוז מרכז

קחי בחשבון שכולונגיטיס זו מחלה בעיתית שעלולה להתפתח לסרטן דרכי מרה. לא להתלהב מדי ולעקוב.

אז יש לציין שלפי ילקוט הפרסומים הגברת לוסי שטיינסקה הלכה לעולמה ב-8.3.2012.