אין מילים בפי כדי להודות לך דר' רוזנבלום...

לפני כשנה נכנסתי לפורום הזה ובו סיפרתי את סיפורי והפחד מרופאי שיניים, למשך 15 שנה לא ביקרתי רופא שיניים, והפחד האין סופי בכלל בכל מה שקשור לרפואת הפה. אחרי כמה תכתובות איתך ששמה עזרת וייעצת לגבי טיפולים, הפנת אותי לאוניברסיטת ת"א למחלקה המתמחה באנשים כמוני, הראת נכונות עוד וגם נתת לי את המספר שלהם... כיום לאחר שנה, השבוע הצלחתי לקבל את זריקת ההרדמה, דבר שהוא הישג, כי בפעם הראשונה שהגעתי למרפאה לקח לי חצי שעה רק לשכנע את עצמי להיכנס למחלקה ועוד לשבת על כיסא הטיפולים זה בכלל לא היה בגדר ההיגיון בשבילי. הצוות ששמה אני לא מגזימה שקוראת להם מלאכים, עם סבלנות אין קיץ שאפילו שאני הרמתי ידיים הם לא הרימו ידיים לגבי, האכפתיות של המזכירה של הרופא השיניים הכי אכפתי שפגשתי ובכלל כל הצוות, אפילו לגבי הצילום שיניים הם ליוו אותי בכל צעד וצעד. ואתה.. ד"ר רוזנבלום אתה שהפנית אותי אליהם ועוד ללא כל חשיבה, נתת לי גם את המספר ושעות קבלת הקהל, מה שלא עושים רוב הרופאים שחושבים על עצמם ולא על הזולת. לבסוף המכתב הזה בא להגיד תודה תודה לך ד"ר רוזנבלום למזכירה גלית, לד"ר עוזיאל, לגב' הילדה וכל הצוות תבורכו במעשיכם.