פסוריאזיס בצבא ובמהלך החיים ללא כל טיפול מנגד מצהל

במהלך חיי סבלתי מפסוראזיס , בצו הראשון אף פעם לא נשאלתי לגבי המחלה , המחלה אצלי נגלית במרפקים , עקב האכילס כפות הידיים העליונות , ולפעמים גם בשק האשכים. במהלך הגישור שלי שירותי כלוחם בתחילת דרכי בצבא המחלה התפשטה במהירות ולאחר חודשיים עברתי תהליך מיון מחדש לאחר פנייה לרופא הבסיס והועברתי ליחדיה אחרת במהלך השירות שלי עד היום שנה וחצי עד עכשיו לא טופל בי אף פעם חוץ ממתינות משחה לטיפול במרפקים. הנני סובל נפשית וחיצונית ויזואלית מהמחלה אצלי הפסוראזיס מופיע בצבע שחור ואפרורי יחד עם עור יבש מאוד ולא נעים למגע , הדבר פוגע לי בנפש במיוחד יחסי אנוש לא נעימים כתוצאה מהדבר , בצבא איני מקבל שום הטבות או הנחות או טיפול רציונלי לטפל בבעיית הפסוראזיס. לאחרונה לאחר שבתפקידי אני משרת 24 שעות ברציפות כמעט ללא מנוחה במשך כמה פעמים בשבוע התחילה לי בעייה אחרת מהמרפק ומטה התחילו לי כאבים עזים אשר לא מאפשרים לי להרדם בלילה אני מורח משחה שרכשתי בעצמי לעצור את הכאבים ואני רוצה לדעת עם הכאבים באמה קשורים איכשהו למחלת הפסוראזיס. כמו כן בעקבות זה שבבסיס שהנני משרת בו כיום אין שום גורם רפואה מוסמך ובכל פעם אשר אני צריך רופא עור אני ממתין חצי שנה לתור בבתי החולים השונים בארץ , אני רוצה לדעת מה הפרוצדורה לשחרורו מצהל , איני מעוניין להגיש כל תביעה כנגד הצבא אני בסך הכל רוצה לחזור לחיי האישים בצורה רגילה לטפל בעצמי דרך קופת החולים ולא דרך גורם צבאי חסר אמפטיה כלפי חייליו. האם תוכל לענות לי על השאלות הנ"ל דוקטור?

מנסיוני-לצערי-אעביר אליך רשימת ״עשה״: דאג שהרופא ביחידה-אפילו שאינו מומחה ירשום בתיק הרפואי שלך את כל שאתה מספר כאן. זה חשוב. קריטי. קובע להמשך תמיד כדאי לקבל הכרה-ולו רק בהחמרה-מאגף השיקום. אתה צריך להסתכל עוד עשרות שנות חיים קדימה. אם התופעות הללו יירשמו-גם ללא הבחנה קובעת של רופא מומחה-אלא, רק רופא היחידה, זה משמעותי לגבי ההכרה בך בהמשך הדרך. תאר וסכם בכתב את מהלך פעילותך בשירות. סוג של יומן. גם זה קריטי ויכול לקצר לך את ״דרך הייסורים״ באזרחות, לקבל סיוע מאגף השיקום.