שימוש במשאבת אינסולין - סיכום

כמו שהבטחתי אני מסכם את חוויה של שימוש במשאבה (אצל בתי בת ה 12.5)... ולא במקרה אני קורא לזה חוויה.. הדבר פשוט שינה את חיינו. אנחנו כבר כ 5 חודשים מאוזנים להפליא. נכון שיש מיד פעם עליות (או ירידות).. אבל בקצוות אבל התדירות של החריגים ירדה ובדרך כלל ה"גרף" מראה על בין 80 ל 130. ומה שחשוב מאוד: מותר לאכול (כמעט) הכל... בעצם אנחנו עצמנו עיין על כל המאכלים אפילו ענבים וגלידות כי היה חשוב לנו תהליך ההסתגלות.. עכשיו הכמויות של הממתקים והסוכר המרוכז ירדו כי היא"הוכיחה " לעצמה שאפשר לאכול הכל.כמובן שהדבר שיפר גם את האוירה (שהיתה לחוצה יחסית) וגם המתח של "מה מתחולל ברגעים אלה בגוף" ירד, כי כל זמן שהמשאבה מזליפה את חומר הרקע אפשר להיות רגועים - הכל כמובן בערבון מוגבל. היום סיפרה לי בתי על החוויות בבריכה עם חברים. אפילו תהליך כזה פשוט היה מלווה בפחדים. עכשיו זו התנתקות לשעתיים -מבוקרת כמובן - ואח"כהתחברות והכל חוזר לקדמותו.. אחרי שלומדים את "התנהגות המאכלים השונים" ויודעים לפצות באמצעות כפתור הפיצוי של המשאבה - גם אכילת ההמבורגר הופכת לקלי קלות.. הנשוא האחרון דקירות המחט. כאן תלוייה נקודת המבט.. כאשר מוציאם "עז" בצורת 4 זריקות ביום אין ספק שזו הקלה משמעותית וכך גם בתי ראתה את הדבר. לסיכום : אנחנו מאוד ממליצים. נכון יש עוד דרך לשפר את תפקוד המשאבה, כי האמצעים הטכנולוגיים קיימים והשאלה למה לא מקדמים את הנושא קצת מציקה... אבל בסך הכל הרע הוא במיעוטו והשינוי הוא דרמטי. אני מתאר לעצמי שאם ירבו המשתמשים - תתפתח גם המשאבה בהתאם. בהצלחה. מושיק

משויק, מה נעים לשמוע על הצלחות. למרות שיש אכזבה מהקצב, ההתקדמות הטכנולוגית ב-15 שנה האחרונות היא מדהימה. מי היה מעלה בדעתו אז לשמוע את מה שאתה מספר. והנה לאחר מחצית השנה אתה מדווח על שיפור כה דרמטי. שנמשיך לשמוע רק בשורות שכאלה. מאיר