עידוד לנוגה !

נוגה שלום ! צר היה לי לשמוע על כל החרדות העוטפות אותך ומשבשות לך את התחושה של חוויה והפקת המקסימום מחיינו הקצרים, אך ברכותי: אני בת 24 חולת סוכרת מזה כ-6 שנים ומחוברת למשאבת אינסולין מזה כשנה וחצי. לא אוכל לתאר לך את הרגשדת החרות שאני חשה ואת רמת איכות החיים שאני חווה כעת בהשוואה לימים שקדמו להתחברות למשאבה. היום אני כמעט ולא זוכרת ולא מוטרדת מעובדת היותי חולת סוכרת כיוון שבאמצעות המשאבה באות לפתרונן כל הבעיות של חוסר איזון ושליטה. אמנם בחודש הראשון תרגישי מאוד מסורבלת וזה יידרוש כמעט את כל תשומת הלב שלך. את תקומי בבוקר ותחשבי על המשאבה, בעבודה ג"כ תחושי את משקלה ובלילה תתקשי להרדם כיוון שהיא תפריע להיקף הגוף שלך, אך מהר מאוד תסתגלי. חזקי ואמצי ותודי לאלוקים על ההתפתחות הטכנולוגית בתחום זה שיחזיר אותך לחיות חיים רגילים, שלווים ובריאים. אוהבת מרחוק ומרגישה בשבילך. שרון

שמחתי מאוד לקרוא ולקבל את העידוד שלך ועוד יותר שמחתי להכיר חברה חדשה,בת גילי,שלנו גם דבר משותף,ואני בטוחה ששנכיר טוב יותר נמצא עוד דברים משותפים. דחו לי את ההתקנה שוב בשבועיים ואני יאלץ לחכות חודש אבל יש לי סבלנות ואני משתדלת להירגע ולא להיכנס ללחץ וחרדה מיותרים ומקווה להיות גם רגועה באותו יום ובכלל בהמשך. נראה לי שאת מתמודדת טוב עם המחלה ומאוזנת טוב ואני שמחה בשבילך. לי זה מאוד קשה. עכשיו דווקא התחלתי ללכת כל יום איזה שעה הליכה מהירה וזה טוב בינתיים. חוץ מזה אני משתדלת לאכול בסדר, אבל עדיין רמת ההמוגלובן גבוהה מאוד וזה מפחיד אותי. כי אני הרי כבר מעל 10 שנים עם הסכרת. אבל מקווה שנשמור על קשר. אשמח לקבל את תמיכתך ולעזור גם. ביי בינתיים,נוגה. דרך אגב-מה דעתך על קבוצות תמיכה ומפגשים לגילאים שלנו? זה יכול ללכת?

היי שרון, אני מתחיל לקשור את הקצוות. כן, קיבלתי את הדואל וגם עניתי. ועתה אני מסיק גם את הנסיבות. אני שמח על תגובתך ועידודך לנוגה. והמשאבה אינה כה מסורבלת, כי רמזו לי בקריצה שלנשים יש פינות חמד למחבוא ומסתור למשאבה תחתח מעטה השמלה או אפילו, כך סיפרה לי ידידה, בחזיה. יש לי תחושה שהמודעות למשאבה תגדל, ויש בה ברכה והקלה רבה. וגם הלחץ והחרדה ימצאו להם פינה להסתתר ולהניח מהעיסוק הטורד באיזון ובהזרקות. מאחל לך אך טוב, מאיר .