תרופה חדשה

לאחרונה הביאו לידיעתי כי ישנה תרופה חדשה בשם AVANDIA, האם שמעת על הדבר? ואיך למעשה פועלת תרופה זו? בברכה... רון

האבנדיה משתייכת ל קבוצה חדשה של תרופות להורדת רמות הגלוקוז בסוכרת מסוג 2. היות ובסוכרת מסוג 2 ההפרעה המטבולית הראשונה היא התנגודת של תאי השריר, השומן והכבד לפעולת האינסולין, ניסו החוקרים לחפש תרופות מתוך גישה שונה: במקום לחפש תרופה שמורידה את רמות הגלוקוז, שהן תוצאה של התנגודת, הם פנו לחפש תרופה שתמנע או תפחית את התנגודת עצמה, או במבט אחר - תגביר את הרגישות של התאים (שפחתה) לפעולת האינסולין. ואכן, ב 1982, הופיע התכשיר הראשון, המשתייך לקבוצה בעלת מבנה כימי שונה – התיאזולידינדיונים, הנקראים גם בשם הקיצור גליטזונים. התכשיר הראשון שנבחן היה הציגליטזון, ובעקבותיו הופיעו נגזרות נוספות: הפיוגליטזון, האנגליטזון, והטרוגליטזון. הגליטזונים משפיעים להפחתת רמות הגלוקוז , בכך שהם מפחיתים את התנגודת לאינסולין בפריפריה. התכשיר חודר לתא בכבד, ומתקשר שם לקולטן (רצפ טור) שעל הגרעין בתוך התא. ההתקשרות, מפעילה את ה PPAR-g (Peroxisome Proliferator Activated Receptor). הפעלת הקולטן הזה, מביאה בין היתר לכך, שהתנגודת הקיימת בדפנות התאים לפעולת האינסולין, נחלשת ופוחתת. האינסולין הקיים פועל טוב יותר וביעילות גבוהה יותר, להכנסת הגלוקוז לתאים במערכות התלויות באינסולין, וכתוצאה הגלוקוז בדם יורד.בין אם מסתכלים על הגליטזונים כמגבירי רגישות (סנסיטיביות) לאינסולין, או כמפחיתי תנגודת (רזיסטנט) לאינסולין, התוצאה הסופית היא - ירידת הגלוקוז בדם. א.טרוגליטזון (רזולין) : (Rezulin) Troglitazone זהו התכשיר הראשון מקבוצת הגליטזונים אשר הופיע בשוק בארה"ב. הטרוגליטזון התקבל בהתלהבות בין הסוכרתים בארה"ב, וכ 1.4 מיליון סוכרתים עם סוכרת מסוג 2 עברו תוך זמן קצר לשימוש בתרופה זו. הבעיה היא שמהר מאד הופיעו תגובות של פגיעה קשה ובלתי הפיכה בתפקודי הכבד. ו- 81 מטופלים נפטרו מאי ספיקת כבד קשה. לאחר לחץ ציבורי נרחב כולל של האגודה לסוכרת האמריקאית, אסר ה FDA את השימוש בתרופה זו והיא כיום אסורה בשימוש. ב. רוזיגליטזון (אבנדיה) : Roziglitazone (Avandia) זוהי התרופה שהחליפה את הטרוגליטזון בשוק האמריקאי עם הוצאתו מהשימוש. בנוסף קיים גם תכשיר שני, הפיוגליטזון (אקטוס) שאושר גם הוא לשימוש בארה"ב. האבנדיה אושר לאחרונה גם לשימוש בארץ. לשתי התרופות החדישות הללו ההשפעה על הכבד היא פחות טוקסית, כנראה בגלל מטבוליזם שונה של התרופה. היו אמנם מספר מקרים בודדים מאד של החמרת תפקודי הכבד ושניים אף נזקקו לאשפוז, אך עד כה לא דווח על מקרי מוות. בחירת החולים צריכה להיעשות בהקפדה מרובה על בדיקות תפקודי כבד לפני התחלת הטיפול, ובאופן תכוף במהלך הטיפול. יש להפסיק מיד את הטיפול בכל החמרה של התפקוד הכבדי. למרות שהתכשיר אושר לשימוש בארה"ב גם כתרופה יחידה וגם בשילוב עם תרופות או אינסולין, הרוזיגליטזון (=אבנדיה) אושר באירופה לאחרונה לשימוש בהגבלה של רק כתרופה נוספת לתרופות אחרות, וכן נאסרה בשלב זה באירופה, מתן התרופה בשילוב עם אינסולין בשל חשד להגברת השכיחות של אי ספיקת הלב בשילובי אבנדיה עם אינסולין, בשל צבירת נוזלים. תכשיר חדש נוסף מקבוצת התיאזולידינדיונים הוא הפיוגליטזון (=אקטוס) אשר אושר אף הוא לשימוש בארה"ב, מאושר בשלב זה באירופה לשימוש בהגבלות כנ"ל. בשל מנגנון הפעולה שהוא הגברת הרגישות לאינסולין, או הפחתת התנגודת, מתעוררת השאלה אם יהיה מקום עתידי לטפל בגליטזונים במקרים של תסמונת X ,או במצבים של היפראינסולינמיה על רקע של תנגודת לאינסולין. קרוב לוודאי גם שתוך הזמן הקרוב יופיעו תכשירים גליטזונים או בעלי מבנה כימי אחר, שיפעלו בצורה עוד יותר יעילה להפחתת התנגודת, ויהיו מאידך משוללי השפעה על התפקוד הכבדי. " עד כה באשר לתרופה. שבמקרה כן שמעתי עליה... ד"ר קנטר