אכילת סוכר גורמת לסוכרת?

אודה אם משתתפי הפורום והרופא הנכבד יתנו דעתם לתהיותי:- כשהייתי ילד הסבתא שלי היתה אומרת לי "אם תוכל הרבה סוכר - תהיה לך סוכרת". אחר כך אמרו לי שזה סתם "סיפורי סבתא" ושאין קשר בין אכילת סוכר מרובה לסוכרת. מאז אכלתי הרבה סוכר (אני אוהב, מה לעשות), בגרתי, ואכן קיבלתי סוכרת (מסוג 2). לא שזה כבר יעזור לי, אבל לצורך רפואה מונעת של בני מישפחתי ואחרים נשאלת עתה השאלה האם הסיפור הישן ההוא של הסבתא (שנשמתה כבר עדן) נכון או לא נכון? אוסיף ואומר ששאלתי כבר הרבה אנשים בנושא, רופאים, תזונאים, חולים והדעות ביניהם חלוקות. אפילו בין המומחים. אני יודע שהדעה המקובלת היא שאין שום קשר, אבל בכל זאת קיימות סברות רפואיות העומדות קצת בסתירה לכך. למשל, אומרים שאכילת פחמימות מרובה עלולה לגרום לסוכרת. אז אם פחמימות, למה לא סוכרים? שלא לדבר שתזונה לקויה גורמת לסוכרת, אז אם כך האין סוכרים חלק מאותה תזונה לקויה? כמו כן, קיימת הסברה שאחת הסיבות לסוכרת היא שהלבלב "התעייף" ו"התעצל". זו הסיבה שאנשים שמנים ומבוגרים הם האוכלוסיה הפגיעה ביותר. אז אם הלבלב, או הריצפטורים, או גורם אחר בגוף התעייפו, ממה הם התעייפו אם לא מטיפול בסוכרים? ואם כך, זה מחזק את הדעה שאכילת סוכרים אכן גורמת לסוכרת. בטרם עיכלתם את השאלה המתוקה הקודמת, אני "מנחית" עליכם שאלה נוספת, לא פחות מרה: האם נכון הדבר שרובם הגדול (לא כולם) של חולי הסוכרת אוהבים דברי מתיקה באופן מיוחד? ואל תגידו לי שרוב האנשים אוהבים מתוק, אני מתכוון לכך שסוכרתיים אוהבים סוכר באופן העולה על כלל האוכלוסיה.

אייל אני עונה לך על השאלה השניה אני חולת סכרת (סוג 2) ואני ממש לא אוהבת לאכול מתוק, לא שוקולד ולא עוגות וכל מה שיש בו סוכר, יכול להיות שעם השנים, בגלל המחלה הגוף פשוט לא מוכן לקבל את הסוכר, ואני ממש מקווה שככה זה אצל כל הסוכרתיים מגי

למגי, גם אני סוכרתי סוג 2, אך לצערי אני דוקא אוהב מתוק ותמיד נהנתי מנשנושים מתוקים מכל הסוגים , ולמרות המחלה הכמיהה למתוק לא חלפה . יגאל

שלום אייל, לגבי התשוקה למתוק: אני מכיר הרבה אנשים בריאים וגם חולים, אשר זוללים ממתקים בפרהסיה. משמעת תזונה היא הכרחית וגם דרך חיים, ללא ספק. המציאות המודרנית, שבה אנו חיים וסוגי המזון שעוברים עיבוד מתוחכם רק כדי לגרות את העין, וגם תוספי המזון המסוכנים הם בסיס לפגיעה מסיבית בגופנו - זה כמובן כולל סוכרת. יש המון ויכוחים, אבל דבר אחד צריך להיות ברור עבור הסוכרתיים: נכון להיום, אנו קשורים להערכה אינטליגנטית של המזון שאנו אוכלים, למכשיר המדידה אשר מאשר או שולל גישת המזון שאנו נוקטים והיותנו קשובים למתרחש מסביב לסוכרת - כל הכימיה של הגוף. זה המון באמת המון. בקושי נשאר לי הזמן גם לעשות משהו אחר.... כאשר האיזון של הסוכרתי טוב הוא רואה שסביבו גם הבריאים מועדים ועוד איך!! תחזוקת הגוף מפצה את האדם על המאמצים שהוא משקיע. לזר

לקראת סוף השנה ניתן למצוא באתרים רבים מאמרי סיכום של מחקרים אשר נערכו בשנה האחרונה. עולה מהם, שהויכוחים בנידון רבים, אולם כל מי שבמשפחתו חולי סכרת חייב להיות מודע לאפשרות שהמחלה עלולה להופיע אצלו ולכן כדאי לאמץ כללי דיאטה ואורח חיים אשר ימנעו/יאטו את הופעת המחלה. קיימים גם גורמי סיכון נוספים כגון מתח וכו', אשר לגביהם השליטה אינה קלה. באחד המאמרים ראיתי המלצה לעיסוק ביוגה או תרגילים אחרים אשר מורידים את המתח וגורמים לרוגע גם אצל חולי סכרת אשר מועילים, וודאי אינם מזיקים.