מחדל אמיתי בטיפול בחולי סוכרת - לכלל חברי הפורום
דיון מתוך פורום סוכרת
שלום לכם, ברצוני להעלות בפניכם בעיה אישית, שככל הנראה נוגעת להרבה מאוד חולי סוכרת. אמי (45) מטופלת מזה חצי שנה במרפאה לטיפול בסוכרת, זאת לאחר 3 (!) שנים שבהם הייתה מטופלת ע"י רופאת המשפחה – שהקפידה לרשום לה מדי 3 חודשים כדורי גלובן. הנה מה שכתב לי עמית שהכרתי באמצעות הפורום הזה (אני מאוד מקווה שהוא לא יכעס), שמאוד משקף מה שאמי עברה: "היתה התרשלות בקופת חולים בכך שהם לא שלחו אותי מייד עם גילוי המחלה לרופא מומחה לסוכרת. הם עושים זאת לכולם. זהו אבסורד, מי שיש לו פריחה או פטריה שולחים אותו מיד לרופא עור ומי שיש לו סוכרת - שהינה אחת המחלות הקשות ביותר - לא שולחים לרופא מומחה כשהם טוענים שאם אין סיבוכים - הרופא הכללי (רופא משפחה) מסוגל לטפל במחלה. הבעיה היא שהרופא הכללי הוא אשר גורם לסיבוכים באופן עקיף ובאופן ישיר. באופן עקיף בכך שהוא לא יודע להתאים את הכדורים המתאימים ובאופן ישיר בכך שהוא על פי רוב נותן כדורים הפוכים בדיוק ומנוגדים למה שצריך. הרופאים הכלליים נותנים לרובם ככולם של חולי הסוכרת מסוג 2 את הגלובן המעודד יצור נוסף של אינסולין בלבלב כאשר הבעיה אצל רובם שיש להם עודף אינסולין שגרם לתנגודת לאינסולין ובמתן תרופה זו הם מגבירים את התנגודת. זהו פשע לאור היום. כדור זה (גלובן) הוא הזול ביותר והנחיה זו קיימת כדי למנוע את שליחת הפציינט למרפאת סוכרת, שם נכנסים למתן כדורים יקרים יותר. רק מי שמתעקש שולחים אותו למרפאת סוכרת". כתוצאה מכך שבמשך 3 שנים אמי קיבלה טיפול לקוי (שאגב הופסק מיד עם קבלתה למרפאת הסוכרת), כלייתה היחידה נזוקה, נזק בלתי הפיך. שאלתי היא האם ניתן לתבוע את רופאת המשפחה שלא השכילה ואפילו פעם אחת לשלוח את אמי לרופא מומחה? ויותר חשוב, מה ניתן לעשות כדי שהמצב ישתנה, כדי שחולה סוכרת שכרגע מגלה את עובדת מחלתו יקבל את הטיפול המתאים, ולא יגיע למצב של חס וחלילה טיפולי דיאליזה, למשל? אודה לכל מי שיכתוב לי על מקרה דומה.
שלום אורלי, כן, תשובה חיובית! לא רק שאת יכולה, את חייבת. הנה לפני הפורום מקרה ראשון שמחייב תביעה אמיתית, ולפי דעתי מוצדקת. רק חבל, שאמך לא ידעה מה לבקש מרופא המשפחה כדי להבדק אצל המומחה, אבל אני מבין, שגם ללא בקשה מפורשת, רופא המשפחה היה חייב לבצע את הבדיקה לסוג המחלה לפני מתן הטיפול. לזר
נכון, לזר. ואני לא כתבתי רק בגלל שאני רוצה לתבוע. כתבתי על הבעיה, שהיא בעיה כללית, ואני מנסה לאתר כמה שיותר אנשים שסובלים/סבלו ממנה. אנא עזרתכם.
אורלי, עפ"י משורת ההגיון ולפי מה שאת מתארת - הרופאה מנוולת. הבעייה היא ההוכחה כנגד הרופאים, שהם חונטה בפני עצמה. אבל כעיקרון, אם זה מה שאת חשה ויודעת לבטח עם עצמך, ומוכנה להתמודד מול הרפש הזה -בוודאי שניתן לתבוע, כי אפשר להוכיח על נקלה טיפול "נכון" החייב להעשות בידי"רופא מומחה" ולא רופא כללי שלעיתים ידיעותיו על הסוכרת דלות להחריד. באזו קופ"ח מדובר, הכללית, אם יורשה לי לנחש? מאיר
לא, דווקא מכבי. ראיתי דווקא שהקופה נדונה היום כבר בפורום, ולא בחיוב. אני מנסה באמת לחשוב איך אני אתמודד עם הרפש הזה. הרופאה כבר תדאג לכסות על עצמה. עובדה היא שאמי הגיעה למכון לטיפול בסוכרת, והם ידעו על העובדות המחרידות, ושתקו. אני צריכה להכין את עצמי טוב טוב לסיפור הזה, ויכול להיות שבסוף אני אפסיד, מה שחשוב זה שכמה שיותר אנשים ידעו שהם צריכים לבדוק את המערכת מכל צדדיה. חשוב לי גם שכל חולה סוכרת במדינת ישראל יקבל את הטיפול המתאים. המקרה של אמי הוא לא המקרה היחיד שאני מכירה, זה מה שמצער. תיווכח לדעת שיש הרבה מאוד מקרים כאלה, שבו הרופא הכללי מחליט שהוא הרופא המטפל, למרות שכמו שאמרת הידע שלו בסוכרת דל עד מאוד.
מאיר ידיד, לאט לך עם הכנויים הנמהרים מסוג "מנוולת" וכדומה. אם אמנם יש מקום לתביעה משפטית - רק עורך דין יוכל לסייע בנידון, ואולי ניתן להעזר ב"שרותי היעוץ המשפטי" של האגודה לסוכרת. גם תלונה רשמית עם "עותק" לעו"ד יכולה להשלח למנכ"ל הקופה המדוברת. עקרונית - הרופא הראשוני, רופא המשפחה הוא הרמה הראשונית של המפגש עם החולה, סוכרתי או אחר. הוא חייב להיות ( וכך מחנכים אותם היום בקורסים לרפואת המשפחנ) מספיק מיומן כדי לדעת ולהכיר בעצמו מתי הוא אינו מסוגל לטפל לבד , ולפנות לייעוץ מומחה מעליו, בין אם ברמת המרפאה המקומית או האזורית, ובין אם לרמה גבוהה יותר של מרכז לסוכרת או בי"ח על. הצרה היא שלא פעם, רופאי המשפחה "נעלבים" וסונטים במטופל, באם הוא פונה למישהו בכיר יותר - זה טבע האדם. ישנם סוגי דגים שונים בים, וגם רופאים שונים ומשונים. מכל מקום , אם יש מקום לתביעה משפטית כל שהיא - יש לבדוק זאת האם התביעה תעמוד במגבלות החוק הקיים בישראל. י
לאורלי שלום, לי אמנם לא ניגרם נזק אך אני במשך 3 שנים ניסיתי לעבור לטיפול רופא מומחה לסוכרת והדבר נמנע ממני, אני עדיין נלחם לבצע בדיקה לתנגודת לאינסולין ולא מצליח, לא מבין איך נקבעו לי התרופות , האחת עוקפת לבלב והשניה מזרזת לבלב, אם לא בדקו מצב הלבלב? מסתבר שבנוסף למחלה צריך להלחם על זכויותך. יגאל
יגאל, שלום. אני מאוד שמחה לשמוע שלא נגרם לך שום נזק כתוצאה מההחלטה של הרופא שלך שלא להעביר אותך לטיפול רופא מומחה. אבל אל תשכח שבאותה מידה יכול היה להיגרם לך סיבוך, שיכול היה להוביל לנזק תמידי, כמו זה שאמי חוותה ועדיין חווה. את הסיפור שלי הבאתי כדי לגרום לזעזוע בקרב ציבור החולים. הרי באחד הימים, חבר שלנו או בן משפחה, חס וחלילה, יקבלו את המחלה. מה יהיה עליהם? אם אחד מהם לא ידע על זכותו להיבדק אצל רופא מומחה, וישים אמונו ברופא המשפחה, שברוב המקרים לגמרי לא יודע מה הוא עושה ואם הכדורים שהוא רושם לפציינט מסייעים לו להתמודד עם המחלה או מחריפים אותה? אין לי דרך לתאר לך מה אמי עוברת מדי יום. כמה קשה היא מחלה, הן פיזית והן נפשית. מי יחזיר לה את בריאותה? אני תומכת במאה אחוזים בעמדה שהשמיע אייל. כולנו, חולים, בני משפחה ואנשים שאכפת להם צריכים להעלות את הנושא לסדר עדיפות מאוד גבוה באגודה לסוכרת, ואם זה לא יעזור צריך לפנות למשרד הבריאות. מי יגן על זכויותינו אם לא אנחנו?