סוכרת נעורים

שלום, מזה חודשיים אני יוצא עם מישהי שבגיל 23 אובחנה כחולת סוכרת נעורים, ושאגב המחלה קיימת גם במשפחתה. אינני יודע הרבה על מחלה זו, אך מן הסתם נרתעתי למרות שהיא בחורה מקסימה. השאלות שמטרידות אותי הינן בהקשר של העברה תורשתית של המחלה לילדים, חיים בצל המחלה, ובכלל הבורות שלי שבענין . אשמח לשמוע כל הסבר או טיעון מרגיע, או לחילופין מציאותי ומרתיע . תודה מוטי

מוטי שלום, קודם כל אני שמח לשמוע שהכרת בחורה מקסימה ומתוקה (כינוי לסוכרתיים). אני מקווה שההסבר המציאותי שלי שלהלן יהיה מרגיע ולא מרתיע (בפרפרזה לדבריך). לסוכרת יש אכן אלמנט תורשתי ויש סיכון במידה מסויימת להעברתה לדור הבא. זה לא אומר שזה חייב לקרות, אך הסיכוי קיים. ואולם, גם במיקרה כזה הדבר לא נורא כל כך כי הטיפולים היום הם מאוד מתקדמים וסוכרתיים נהנים מחיים מלאים, איכותיים וארוכים כמעט כמו כלל האוכלוסיה. שלא לדבר על כי קיים כיום חיסון (שהומצא דווקא בארץ) הנמצא כבר בשלב מתקדם מאוד של נסיון בבני אדם. כל זה במישור העובדתי. במישור הפרשני, אם יורשה לי להביע את דעתי, עצתי לך היא כי אין העומד בפני האהבה. אם אתם באמת אוהבים והקשר ביניכם הוא טוב ואיכותי - זה לא צריך להרתיע אותך. עדיף לקחת את ה"סיכון" הזה ולממש אהבת חיים מאשר שתחיה את כל חייך עם מישהי אחרת כשיש לך תחושה מתמדת כי היא לא "הדבר האמיתי" שנועד לך וכי אהבת חייך נמצאת בזרועותיו של מישהו אחר - וכל זאת רק בגלל חרדה מסיכון מסויים. במיוחד לאור העובדה שחיינו מלאים בסיכונים שונים ומשונים כמו מחלות, פציעות, תאונות וכד'. כל רגע כל אחד מאיתנו יכול ללקות בכל מחלה או פגיעה אחרת. רק שלשום שמעתי שהסיכוי ללקות בסרטן במהלך החיים בכלל האוכלוסיה הוא %40 - וסוף כל סוף הסוכרת אינה מחלה סופנית. לסיכום, אני רוצה לומר לך: "לך לגור, זוג צעיר, ותהיה מאושר". בהצלחה בחיים, הרבה אושר ובריאות אייל

שלום אייל, ראשית , תודות על התייחסותך . שנית, כל הדברים שהעלת ידועים לי וכבר נלקחו בחשבון, אחרת לא הייתי עדיין שרוי בהתלבטות. אני מבקש לדעת יותר פרטים, אל תשאל אותי אלו פרטים ,,,, רק יודע שלא היה חדש בדבריך גם לא עצתך הרגישה . בכל אופן המון תודה ואשמח לכל נסיון להארה נוספת ( - : תודה מוטי

למוטי, ברכות על האבחנות העדינות והניסוחים המשובחים. אני איתך מוכן להחליף בבחירה המקסימה.... ובכנות מעט צינית, נישואין לא פחות מסוכנים ממתקתקות הנילווית לקסם נשי. ועתה למציאות הלא נוראית. סוכרת הינה מחלה שניתן לחיות עימה כמעט ללא תקלה ובתנאי של טיפול נכון אין כל הבדל בין מתקתקה מקסימה למרירה מקסימה. ובעצם יש, והוא נחרץ לטובת המתקתקה. יש כמובן גורם סיכון מסויים בקרבת הדם אבל אין הוא מחייב ומתקיימים גורמי סיכון נוספים בחיים, חלקם גלויים ורובם סמויים. חיים אינם הליך של תחשיב הסיכונים אלא הערכת הסיכויים. מאידך, חשוב שתהיה קשוב ותכיר מעט את עקרוני הסוכרת כך שתוכל לסייע ולהבין בת זוג ראוייה. אבל זה כבר אינו קשור בסוכרת. אז אם אתה מתקשה בהחלטה, דומני כי כאן ימצאו לך מחליפים לרוב. לך בעקבות נהימת הלב. את החששות תותיר למחזותיו של חנוך לוין. שלך בקינאה גלויה, מאיר

המון תודות לכולכם (: עוד כמה משפטים שלכם והפגישה באה שלה איתי תהיה על מדרגות הרבנות ((: האם ידוע למי מכם על שיטה קונבנציונאלית או אלטרנטיבית היכולה למזער את נזקי הסוכרת? ידוע שברפואה הסינית קיימת טכניקה לחיזוק פעולת הלבלב והטחול, בין אם בדיקור, צמחי מרפא או מניפולציות של טיפול במגע. האם ידוע לכם על מישהו שנרפא מזה לחלוטין? האם ידוע לכם על מישהו שעם הזמן הצטרך פחות הזרקות של אינסולין? ותמשיכו, כל משפט שלכם אני קורא בשקיקה (: תודות מוטי

למוטי, שלום אני בן 25 וגם אני, במו חברתך, חולה בסוכרת נעורים ( סוג 1, ליתר דיוק ) .מחלה זו מונעת מהלבלב לייצר אינסולין ההכרחי להחדרת הסוכר מהדם לתאים. לכן אנו חייבים להשלים את החסר ע"י זריקות או משאבה. למחלה עלולים להיות סיבוכים שונים, הנובעים מפגיעה בכלי דם, אך שכיכותם הולכת ופוחתת הודות להגברת המודעות לאיזון, ושיפור הטכניקות להשגתו. באשר לתורשה : בסוכרת נעורים הרקע התורשתי הרבה פחות משפיע מאשר בסוכרת המבוגרים.אחוזי הסיכון הם כאלה: שני הורים בריאים - 0.4% סיכון עבור הילד אמא חולה - 1% סיכון אבא חולה - 6% סיכון כל הנתונים הללו הם סטטיסטיים, ולדעתי, עוד לא נמצא כל קשר בין תחלואת ההורים לילדיהם מקווה שעזרתי, תומר

למוטי, תומר וכולם, תודה לתומר שהשכיל אותנו בנתונים הסטטיסטיים. האמת שלא ידעתי שהסיכון התורשתי בסוג 1 הוא כה נמוך. ולמוטי, אתה רואה? "השד אינו נורא כל כך". מה גם שמבחינה סטטיסטית במידה ומישהו כבר חולה בסוכרת "עדיף" שתהיה זאת האם מאשר האב. אם חס וחלילה אתה היית חולה בסוכרת היה הסיכון גודל פי 6! אז תגיד תודה שאתה בריא! (ואני מאחל לך להמשיך להיות כך). שים לב גם שאם המקסימה שלך לא היתה סוכרתית זה היה מוריד את הסיכון רק ב-%0.6(!!!). (מ-%1 של אם סוכרתית ל-%0.4 של שני הורים לא סוכרתיים). האם לא תתחתן איתה רק בגלל %0.6? לסיכומו של דבר, הייתי אומר שאתה "פראייר" אם לא תתחתן איתה (רק בגלל הסוכרת, כמובן). אז מתי החתונה? ברכות ואיחולים לזוג הצעיר, אייל

לתומר, מהיכן שאובים המספרים, תומר. האם תוכל לציין את המקור או באם הוא מוסמך? איני בטוח אם אתה מודע לכך, אבל כך סתם לפי משורת ההגיון שלי, ששה אחוזים כסיכויי תחלואה הוא מספר עצום שאינו מתקבל על דעתי. אני לא חושב, וזאת המסקנה המתבקשת מדבריך, שמכל מאה ילדים שאביהם הוא סוכרתי מנעוריו, ששה מהם יהיו סוכרתיים אף הם. מאיר