שאלה אינפורמטיבית

שלום, יש לי שאלה לגבי חולי סכרת . אני אשמח לקבל אינפורמציה בנושא, היות ויש לי חבר שיש לו סכרת. השאלות שלי הם: 1. האם ילדים שחולים מסכרת נעורים סובלים כל החיים או שזו מחלה כרונית? (אני יודעת שסכרת למבוגרים זו מחלה כרונית האם גם נעורים?) 2. מה ההבדל בין סכרת נעורים לסכרת מבוגרים? 3. האם זו מחלה תורשתית? 4. מה ההבדל בין היפוגלקמיה לבין היפרגלקמיה ? 5. מתי למעשה מזריקים את האניסולין? 6. במה בעיקר מחלת הסכרת פוגעת ? אני מודה מראש על התשובות ליאת

1. מחלה כרונית היא מחלה שאינה ניתנת לריפוי, אולם ניתנת לשליטה. במצב אופטימלי זה "לחיות עם ולהרגיש בלי". 2. בסוכרת נעורים אין הפרשת אינסולין ולכן הטיפול היחיד והטוב ביותר הוא הזלפת אינסולין והדרך הטובה ביותר כיום היא משאבה. ואילו בסוכרת מבוגרים, למרות שהלבלב כן מפריש אינסולין, מתברר שהסוכר אינו מאוזן בדם מסיבות שונות ולכן הטיפול מתחלק לשניים בעיקר. סוג תרופות אחד "משכנע" את הלבלב להפריש יותר אינסולין וסוג תרופות אחר מעכב הפרשת סוכר מהכבד. במקרים קיצוניים יותר מצטרף גם האינסולין לחגיגה. 3. למרות ההנחה שיש אלמנטים תורשתיים אין בכ"ז הוכחה חד משמעית. לכן נכון להיום, זו למרות הכל אינה מחלה תורשתית. 4. היפוגלקמיה היא ירידה ברמת הסוכר שעלולה לגרום לתופעות בלתי נעימות (בלשון המעטה) מיידיות! ואילו היפרגלקמיה היא עליה ברמת הסוכר בדם שתביא לתופעות "בלתי נעימות" (בלשון המעטה לטווח ארוך. בקיצור שתי התופעות אינן טובות. לכן כדאי לשמור על איזון. 5. אינסולין מזריקים רק כאשר אין דרך טובה יותר להורדת הסוכר בדם. אפשר לדמיין את האינסולין כמפתח שפותח את דלת התאים לסוכר וכך יורד הסוכר ברמתו בדם. 6. קשה לדעת בעצם במה הסוכרת אינה(!) פוגעת. יש לשמור על איזון. למרות שסוכרת על שני סוגיה נחשבת כמחלה כרונית, לא לשכוח שאפשר לשמור על איזון עד מאה ועשרים.

ליאת, סוכרת נעורים אינה נחשבת למחלה תורשתית. באשר לסוכרת מבוגרים, היא הופכת למעין מגפה במדינות המערב בגלל התזונה הלקויה וההשמנה. הדיאטה שחולי הסכרת חייבים בה היא בעצם תזונה נכונה ובריאה ובוריאציות מסוימות מומלצת לכל האנשים, חולים ובריאים כאחד.

חשוב מאד שחולי סוכרת יקבלו תמיכה רבה מסביבתם. אם תמיכה טובה ואוהבת וכמובן כוח רצון לשמור על בריאותם בקפדנות אין סיבה שחולי סכרת לא יחיו חיים ומלאים כאמור עד 120 .

ליאת. לשאלותיך, 1. סוכרת מכל סוג היא מחלה כרונית שיש לחיו תאיתה, ובמיוחד סוכרת הנעוריפ המחייבת טיפול בהאינסולין. 2. בסוכרת נעורים פעילות הלבלב כמעט ולא מתקיימת ולכן יש תורך באינסולין הניתן בהזרקה. בסוכרת מסוג 2 קיימת פעילות לבלבית של ייצור אינסולין ולכן או שיש צורך בתרופות להשלמת החסר או לאוו. בשני המקרים יש צורך בהקפדה על דיאטה ובפעילות גופנית. 3. שאלה קשה. כולנו מוצרים תורשתיים ולמורשת שלנו יש גם חלק במכלול העשוי לגרום לסוכרת יחד עם גורמים אחרים שאינם תורשתיים. 4. היפוגליקמיה היא תופעת הסוכר הנמוך (בדם) וההיפר גליקמיה הפוכה לה, רמות סוכר דם גבוהות. 5. את האינסולין מזריקים מספר פעמים ביום בהתאם למשטר הארולות במטרה להוריד את רמות סוכר הדם ולשנע את הפחמימות לתאי הגוף שיחד עם החמצן חיוניים להליך "הבעירה" והחיים. 6. במשטר אזון נכון אורך חיי הסוכרתי נופל ב- 4% בלבד מהלא סוכרתי. ללא איזון עשויים להתרחש לאורך זמן סיבוכים בכלי דם, עיניים, כליות ועוד. לסיכום, יש לך חבר מתוק עם תעודות. היכן תמצאי עוד אחד כמוהו? מאיר

שלום לך, לכל מה שרצית ולא העזת לשאול - וכן לשאלות ששאלת ובחלקן ענו לך עליהן ,תמצאי תשובות מפורטות בספר : "סוכרת - לחיות עם להרגיש בלי". ואחרי שתקראי בו יומם וליל - תני אותו מתנה לחבר הסוכרתי שלך, הוא ודאי יעזר בו רבות.