חיבור למשאבה (המשך לחלי)

לזר היקר (או כל מי שיש לו רעיון בנושא) בהמשך למה שחלי כתבה על החיבור שלה למשאבה אני מחברת אותה רק לבטן מכיוון שכל פעם שאני מחברת לאיזור אחר בגוף היא מתנתקת או עושה בעיות הבטן שלי נראת כבר כמו מסננת איזה שהן המלצות ?

שוש שלום, האם רמת הסוכר לפני ההחלפה היתה נורמלית? כמה, כמה? בבקשה לציין ערך. בהנחה שהסיבה היא באמת ההתחברות עצמה, אני יכול רק לבקש לברר היטב את פעולת ה-Priming של צנורית ומילוי של הקנולה (הפרפרית). היא צריכה 0.7 יחידות כדי להביא את האינסולין עד לגוף. בכלל אני ממליץ לבצע החלפת צד או החלפת כל ה-set בדיוק כאשר את מתכננת לבצע בולוס, כלומר, בצמוד לאיזה ארוחה. רב התקלות המכניות של המשאבה מכוסים אלקטרונית על ידי המשאבה. אם יש כאלה, תשמעי ציפצוף מהמשאבה אבל בעיות האויר במערכת לא יגרמו לציפצוף המשאבה. התבונני היטב במיכל כדי לזהות בועות אויר, אפשרות של רטיבות סביב קצוות הצינורית וחיבור קנולה לא תקין (רופף). שימי לב לרגישות סביב החיבור (אדמומיות). יש אנשים שלא סובלים קנולה של טפלון (Silhouette set) ומחליפים את ה-set עם פרפרית שמתחברת אנכית. זו מתכתית. במיוחד אנשים שעושים פעילות גופנית אגרסיסית זקוקים לקנולה מתכתית, כי השניה ניתקת מהגופם. מקווה שיכולתי לעזור. יש לי 10 עמודים של הסברים על בעיות עם המשאבה, אבל תמיד הבעיה נמצאת בעמוד שחסר לי הסבר לגביה. דרושה הקפדה ובטחון עצמי רב כאשר עושים החלפת set. נסיתי להסביר לסובבים אותי במשפחה וזה לא הולך לי. כנראה, רק חולה סוכרת נושא משאבה מסוגל להתמודד עם בעיות כאלה, כנראה. פוחדים להכניס לי מחט, פוחדים פחד מוות, מהכאב שאמור להגרם לי ולא להם, נו... הצעה אחרונה: אם את מודדת פעמיים ברצף רמת סוכר גבוהה מ-250, לפני כל דבר אחר יש לבצע בולוס עם מזרק רגיל. כלומר, שימי לב שבמקרר יש לך בקבוקונים של אינסולין מזה שאת משתמשת במשאבה והאינסולין תקף. ושהמזרק יהיה תמיד במקום זמין ונגיש. אין מה לעשות, צריך גם את המזרק לעיתים... אז, החלפת צד או set יעשה יחד עם בולוס לפני ארוחה, אבל לא לפני שינה. ספרי לנו את ההמשך לזר

שלום לזר תודה על התשובה הרחבה אבל זו לא הבעיה ! כאשר אני מחברת את המשאבה לבטן הכל פנטסטי (במגבלות הרגילת...) הבעיה היא חיבור למקומות חליפיים כאשר אני מחברת לירך החיבור משתחרר כנראה בשל החיכוך או משהו ולאחורים זה קשה (זה לא כמו לתקוע מזרק...) וכמו שאמרת אני לא אבקש ממישהו לעזור כי זה בעיתי... עם הפרפרית האנכית היו לי יותר בעיות ניתוק מאשר הסילואט ולדעתי היא גם יותר נוחה לחיבור ופחות מפחידה מהאקדח הזה שיורה את האנכית לכן אני לא עוזבת אותה...... אבל כפי שאמרתי בהודעה הקודמת הבטן שלי ניראת כמו מסננת...... איזה עצות בנושא ?

כמוני כמוך. אין גרוע יותר ממסננת. אז יש כבר אחת לך ואחת לי. למרות הכל, דומני שהבטן הוא המקום המתאים מכל. אבל רמזו לי ספק בקריצה, שישבן או אחוריים גדולים הם יתרון בנושא. וגם חלקם העליון של הירכיים. בקיצור, חלקי בשר רכים שלא נמצא בהם חסר. לי אין, שוש, עודפים מאלה. כל טוב, מאיר

שלום מאיר תודה על תגבתך היא לפחות העלתה חיוך על שפתי...... לי בניגוד אליך אין בעיה של חוסר באיזורי בשר נרחבים (במיוחד לאור כרסי ההולכת ותופחת, ואולם קשה יותר לתקוע בה את המשאבה כי היא פחות רכה....) האחוריים נמצאים, כידוע, מאחורה כך שזה די מסובך להגיע לשם במיחד עם הסילואט ובירכיים זה משום מה מתנתק (אולי אני אנסה את תנוך האוזן מה דעתך ??!?!?! זה יכול להיות עגיל מעניין לא?) בכול אופן עם מסננות מפוארות כשלנו אולי נפתח חנות לפסטה ?!?!?!?!!?