שאלות בנושא מתוקים ללא סוכר

קודם כל תודה רבה ללזר על תשובתו הארוכה והכנה והמועילה בעניין אימי חולת הסוכרת. שנית,קראתי את ההודעה על החנות לעודגות ללא סוכר וכיוב'. מאחר ואני נמנעת מסוכר וקמח לבן כמעט שנה (מתוך בחירה בריאותית,אין לי סוכרת ) אני תוהה האם בכל המתוקים ללא סוכר שסמל אגודת "איל" מתנוסס עליהם,האם המתוקים הללו מזיקים יותר מאשר קובית שוקולד רגילה. הרי סוכר טהור לחולה סוכרת הוא סוכר נטו ולממתיקים מלאכותיים כדוגמת אלה שמכניסים לעוגות של מרמולייט,לפסק זמן ללא סוכר ,למוצרי חלב וכיוב' -כל אלה התפרקותם בדם איטית יותר אז מדוע הם לא עדיפים? קראתי אודות הקונדיטוריה החדשה ,אני לא מתכוונת להתקרב לשם כי עוגה זו עוגה ויש בה שומנים וחומרים אחרים חוץ מהסוכר שמזיקים אך בכל זאת אני תוהה אילו מוצרים עדיפים. האם אכן עדיף קובית שוקולד רגיל או קובית שוקולד ללא סוכר (אצלי זה לא מסתכם בקוביה..אני רואה רק שורות..(: תודה אני

אני מחזיק כעת לפני חפיסת שוקולד מריר עם סוכר וללא סוכר ואני משוה קלוריות : עם סוכר 517 ללא סוכר 475 פחמימות : עם סוכר 69 גרם ללא סוכר 61 גרם ובשוקלד חלב תוסיפי עוד "קצת" כולסטרול שיש באבקת חלב. אני משוה שוקולד מריר כי זה מה שמייצרים כעת במפעל (אני עובד ב"עלית"). אבל הנתונים לא יהיו שונים בשוקולד חלב.

שלום, כמי שגדל (ולא כמליצה) על ברכיה של הדיאטנית ציפי פלכסר מבי"ח שניידר (ועוד קודם לכן בבקתה של בלינסון), אני דוגל בגישתו של לזר. לא קורה כלום ואף אחד עוד לא מת (גם לא חולה סכרת), מפרוסת עוגה טובה, גלידה, שוקולד וכד' כל עוד זה נעשה במידה ויודעים פחות-או-יותר (עדיף יותר) כיצד לחשב את הערך הפחמימתי של המנה (או לכמה תחליפי פרוסות לחם שווה המנה). אחרי הכל - המטרה של כולנו היא לא רק לחיות ולשרוד - אלא גם לחיות טוב. עניין המשקל גם הוא חשוב כמובן, אבל זה כבר נושא אחר לגמרי. אז רבותי - לא צריך להגזים, ושוב כפי שציפי לימדה אותי (מגיל 13 ועד לא מזמן)- אם כבר אוכלים גלידה (או עוגה) - אז שכבר תהיה ג-ל-י-ד-ה (או ע-ו-ג-ה). תנסו להגיד את זה בכל רם... אייל (השני)

שלום אני, ראי תשובתו של אייל (ראשון). זו הסיבה שלא רציתי לעלות את העיניין לרמה של הרצאה. אייל (ראשון) למעשה אמר: יש להימנע ממזון שעבר עיבוד תעשייתי ככל האפשר. אם המזון יותר לטבע הוא בריא יותר ואין משמעות רבה למרכיביו. זו כמובן דעתי, אבל רכשתי אותה מקריאה ולא מהדיאטנים (הם יודעים זאת טוב מאוד). הואיל והמזון שעבר עיבוד תעשייתי רע מטבעו, אבל לא ניתן להימנע ממנו לחלוטין, אנו מנסים לדרג את איכותו דרך כמויות הפחמימה והשומן שבו, כלומר אנו תמיד תרים אחרי הרע במיעותו. לדוגמה, אם הפחמימה נספגת בקצב איטי בגוף, אנו נעדיף אותו על פני אחר שנספג בקצב מהיר, כי אז רמת הסוכר עולה במהירות וקשה לשלוט עליה. גישה זו מאוד בעיתית, כי מזון שיש בו מרכיבי שומן מאיטה את ספיגת הפחמימות, אבל השומן בעייתי הוא גם. הפשרה קשה מאוד, כי אז אנו הופכים לצרכנים של מזון ללא ויטמינים רבים. זו הסיבה שיש לקבל את הויטמינים בצורה משלימה. לדוגמה, פסטות טובות לרב הסוכרתיים, כי הפחמימה הזו נספגת לאט בגוף, אבל הערך התזונתי שלה איננו גבוה. תפוחי אדמה הם מזון רצחני עבורינו והאורז יש לאכול בכמויות קטנות. לחם הרגיל (לבן, שחור) הוא גרוע מסוכר שבקפה. לסיום רק אציין: לא יצאה לי לפגוש את המושגים "דייאט" ו-"לייט" בשום ספר המבסס את מחקריו בתחום המזון. המושגים האלה מופיעים הרבה בעיתונים ובשיחות ובין האנשים שרק מדברים על מזון. כל טוב שמרי על עצמך גם