סכרת ופעילות גופנית

אני כבת 30. חולת סכרת מזה כ- 12 שנה ומאוזנת מצויין (5.6). עד גיל 20 עסקתי בפעילות גופנית באופן מקצועי בצורה אינטנסיבית. במהלך השנים מאז גיל 20 עסקתי במעט פעילות גופנית. לאחרונה חזרתי לעסוק בפעילות באופן יותר אינטנסיבי. אומנם רק פעמיים בשבוע אבל כל פעם למשך כשעה וחצי בפעילות שהיא אינטנסיבית מאוד. למרבה הפלא, למרות שאני מתחילה את השיעור באיזון מלא (100) וכמעט לא אוכלת לפני השיעור, לאחר השיעור הסוכר שלי עולה עד לרמה של בערך 170-180. מה ההסבר לתופעה? יצויין שכשאני עושה פעילות גופנית של הליכה או כל פעילות רגועה יותר הסוכר בד"כ יורד. אודה על תשובתכם.

היי סיגל ש. וכולם, רציתי לבקש אותך ואת כולם שתציינו תמיד את סוג הסוכרת שלכם כי זה מאוד רלבנטי למידע ולשאלה. בלי זה לפחות %50 מהאימפקט של דבריכם הולך לאיבוד. תודה, אייל

מתוכן דבריך ניכר כי מדובר בסוג 1, אך לא תמיד זה ברור ולא תמיד זה בטוח.

אמת לאמיתה צודק אייל בדבריו, אם את (סיגל) שייכת לנעורים(1) אז מה שאת אומרת לא נשמע לי הגיוני, סוג 1 בהנחה שיש לך אינסולין ארוך טווח בגוף יוריד אותך לקרשים גם ללא פעילות כל שהיא ללא מזון שיכסה אותו,פעילות גופנית מכל סוג שהוא תחריף המצב שבעתיים. ההומני הקצר בטווח האפקטיבי שלו ללא מזון כנ"ל יוריד אותך לריצפה, לפיכך האפשרות היחידה שנראית לי היא שכשמדדת רמות סוכר כאלו לאחר פעילות גופנית היא שהיה לך חוסר באינסולין, כל זאת נכון לסוג 1 . אבל שוב כמו שציין אייל חסרים המון פרטים ואין על מה להתבסס בניתוח המצב.

היי סיגל, חסרים שני נתונים: סוג הסוכרת וסוג הפעילות האינטנסיבית.

מדובר בסכרת נעורים (מטופלת באינסולין). הפעילות הגופנית היא ריקוד.

מדבריו של לזר הבנתי שאת מזריקה הומולוג ידנית ואינך מחוברת למשאבה, הומולוג בלבד????? ידנית????????? בהנחה שאת ערה ומתפקדת 17-18 שעות ביממה זה דורש לעניות דעתי יותר מדי הזרקות ולא נראה לי שיש הרבה סוכרתיים שמשתמשים רק בהומולוג בהזרקות, ניסיתי את זה פעם וזה שבר אותי, 5-6 זריקות ליום היה יותר מדי עבורי ובתכל"ס זה גם לא הספיק, האירי את עיניי בבקשה, האם זהו המצב גם אצלך?????????

סיפור קטן ועתיק של ריקוד. את עושה פעילות גופנית מאומצת והסוכר עולה לשמיים. ובכן, פעילות גופנית דורשת אנרגיה. אנרגיה דורשת דלק. הדלק הזה הוא סוכר. במידה ואינך אוכלת ואינך מספקת סוכר מבחוץ, יש לגופך מאגרי סוכר בכבד ובתאים נוספים. מאגרים שעומדים הכן לפקודתו של האח של האינסולין ששמו גלוקגון. הצורך בדלק מועבר אל הגלוקגון בעזרת הורמון אחר ששמו סומטוסטטין. למשמע הידיעה המרעישה בדבר הצורך בסוכר, נותן הגלוקגון בתורו, הוראה לשחרר את הדלק מהכבד אל הדם. דהיינו, משתחרר סוכר הידוע גם בשם גליקוגן. עכשיו, כשיש המון דלק בסביבה, צריך להכניס אותו לתאים כדי ישעשו בו שימוש. לזה יש מפתח ששמו אינסולין. אבל זה, מה לעשות, חסר. ואז הסוכר שאינו יכול לחדור לתאים, נשאר בדם ונמדדת תוצאה עגומה של 180 בצום. לעומת זאת, את כותבת, שפעילות גופנית מתונה, מורידה את רמת הסוכר בדם. נכון. שהרי אין צורך בהרבה דלק לפעילות כזו. מה שאכלת קודם, מספיק. הכבד אינו מפריש גליקוגן והאינסולין שהזרקת מספיק בדיוק כדי להטמיע את מעט הסוכר שיש בדם. זהו מצב קלאסי של ריקוד מושלם. בעוד שהפעילות המאומצת במצב של חוסר אינסולין, היא הפרת איזונים. ובכלל, לנוכח הנתונים שמסרת, יש לי תחושה מוזרה משהו. כדאי שתעשי בדיקת C פפטיד ותספרי לנו מהי התוצאה. וכמה מלים למבקר. קראתי אותך בעיון. גם את הודעותיך הקודמות. ובכן, היפו לא מגיע סתם. היפו נופל עליך כשאתה פותח את כל השערים לרווחה והסוכר בדם נמלט ומשאיר אותך עירום ועריה. ואז, מכיוון שהמוח, שהוא הצרכן הראשי של הסוכר, נשאר חסר, נוצרת בעיה. אתה חייב לזכור את העובדה שיש כמה שחקנים באזור. לא מדובר רק באינסולין והפחמימות שאתה אוכל. מדובר גם בגלוקגון וגליקוגן. הם כולם משחקים לפי החוקים בתנאי שתשמור גם אתה עליהם. ואתה מסיבות שונות שלא באשמתך, אינך שומר. רמת הסוכר בדם נעה בצורת גל. הגל עולה ויורד בטווח מצומצם יחסית. אצל אדם בריא, שומרים שני נהגים, האינסולין והגלוקגון בחסות סומטוסטטין על הגל שלא יצא מהמסגרת. כל הזמן הם מתקנים לכיוון האופטימום. אולם אצל הסוכרתי ובעיקר מסוג 1 חסר נהג אחד. חסר אינסולין. את האינסולין אתה מספק מבחוץ. אלא שהוא אינו סר למרותו של סומטוסטטין ואינו פועל במתואם עם הנהג השני. או אז התוצאה תהיה סטיות קשות שעלולות לסכן אותך. חשוב מאוד ללמוד את דרך הפעולה של שני הנהגים ביחד ולחוד כדי להישאר על הכביש ולא לצנוח מידי פעם לתהום. ותאמין לי שאפשר ללמוד להפעיל את כולם בסינכרוניזציה. זה לא בשמיים. הרבה בריאות לכולם.

היי מבקר, אני עונה בחזקת ניחוש בשם של סיגל, בסדר? מומחים הטובים בסוכרת ממליצים להשתמש סולו בהומלוג למספר חודשים טרם המעבר למשאבה. אם סיגל היא רק על הומלוג, רוב הסיכויים שזו הכוונה. אני היתי על המוגלובין 9 בערך לפני המעבר להומלוג בלבד בהזרקה. תוך 3 חודשים ירדתי ל-7.3. אז עברתי למשאבה וכעת אני על 6.0. יתכן שסיגל לא תעבור למשאבה עם המוגלובין כזה טוב שיש לה. אם היא היתה בארצות הברית, חברות הביטוח לא היו מאשרים לה לעבור למשאבה, כי יש לה המוגלובין של אדם בריא ללא סוכרת.