לזר - האינדקס הגליקמי

לזר שלום עיינתי בטבלת האינדקס הגליקמי שבאתר שלך. לא ברורה לי האבחנה בין סוגי הפסטה השונים, בהנחה שהספגטי מקמח לבן אינו בא בחשבון, כל שאר הפסטות תוצרת איטליה הינן מקמח דורום, אז מה ההבדל בין הסוגים השונים? ומדוע לציין ספגטי מבושל 5 דקות, אני מניחה שכל הספגטים המופיעים בטבלה מבושלים בהתאם להוראות (אם ספגטי מוכן לאחר בישול של 8 דקות, אז מה החשיבות בבישול ב- 5 דקות?). בהתייחס להערה שהטבלה בבנייה, אנא הסבר את ההערה שלך בקשר לסטייק , ואם אפשר נא הערותיך בקשר לבשר/דגים? תודה

שלום פל, יש לך עין טובה. באמת הטבלה העבודה. א. זמן הבישול חשוב מאוד, במיוחד לגבי הפסטה וגם האורז. קמח הדורום הוא קשה במקור. הקושי הזה מאוד קובע, כי זמן הפירוק של הקמח נעשה לעט יותר וזה בדיוק קשור לאינדקס הנמוך של המזון. כאשר המוצר קשה יותר (גרעין קשה), הקושי מאריך את הספיגה בגוף, כי הפירוק במעיים והקיבע אורך זמן רב. עוד, יין אדום יבש ומיץ לימון מאריך את זמן הספיגה וזה נהדר עבורינו. ככל שהאורז ארוך יותר ומלוטש (כאשר מביטים בו בתוך האריזה) יותר הוא בעל אינדקס נמוך יותר וטוב לנו יותר. אם זמן הבישול ארוך יותר הוא מקנה רכות ומגדיל את מהירות הספיגה. כללית, לבשר ודגים אין פחמימות והם לא נכללים בשום דירוג - אינדקס גליקמי = 0 כמו למים. הסטייק הוא מקרה מיוחד המזוהה כמוזר מאוד, בגלל כמויות החלבון שבו. כאשר אני (וגם שמעתי זאת מאחרים) אוכלים סטייק, יש עליה ברמת הסוכר החל מהשעה השלישית יחסית למועד הארוחה. עליה זו אינני יודע להסביר, אבל הרפואה יכולה לתאר את מהלך הפירוק של החלבון והשומן שבסטייק. זה לא כך כך מעניין. העליה ברמת הסוכר דורשת תיקון במועד. אנשים (כמו חלי עם הפיצה, שהיא פחמימתית, אבל גם מתנהגת כמו הסטייק) יכולים להיכנס להיפו, כי עושים בולוס עם תחילת הארוחה. המזון לא מתפרק, אבל רמת הסוכר יורדת אימים. זה הכל. סטייק ויין אדום, פיצה, ג'חנון ומלווח ופשטידות גבינה שמנות הם סכנה של היפו, כי מועד פירוקם בגוף נעשה לעט ומאוחר. איך אני אוכל באגט? אני מוסיף לו נקניק כמו בצרפת (ג'מבון) ושוטה יין אדום יבש. השומן והיין מאיטים את קצב פירוק הבאגט לדם לא מעשן סיגר קובני אחר כך שבוע טוב