למה מתח רב מעלה את הסכרת

בעיקבות מוות קליני של אבי עלה לי ולאחותי מאוד הסוכר ממצב של 200 ל430.למה תאמיד במתח וחרדה זה עולה כול כך ואז מאוד עייפים ומתי יש לערב רופא למרות שאנחנו מטופלות הכדורים.

שושנה, במצב של מתח בו מזהה הגוף מצב של סכנה הגוף מתכונן למצב זה, ובין השאר קצב הנשימה גבר, הלב פועם מהר, מופרשים הורמונים של סטרס, ובין השאר הכבד מפריש סוכר לדם כהכנה למאמץ או הימלטות מהמתב המסוכן. זה נקרא Fight or Flight , לאמור מוכנות למאבק או להימלטות. כך זה אצל החיות ןגם אצלנו, האנשים. הבעייה היא שהחיה אכן נלחמת או נמלטת ומכלה את הסוכר שהופרש. אנו מנגד נוטלים כדור הרגעה ונותרים מבלי לנצל זאת עם ערכי הסוכר הגבוהים. ולכן, באורח ישיר, מסבירים את התפרצות הסוכרת על רקע של מציאות רוויית מתח ולחץ מתמשכים או בעוצמות גבוהות. שבת שלום, מאיר

לשושנה, מאיר אכן הסביר יפה מה קורה בגוף, סיכוי מירבי שהדברים יסתדרו, אבל אני בכל זאת ממליצה להתיעץ עם רופא. בכלל, הייתי מודה לדר' קנטר אם היה נותן הנחיות כיצד להתנהג בזמן מתח ו/או מחלה כאשר רמת הסוכר בדם עולה. לעתים, גם אין תיאבון וזאת בעיה נוספת למי שנוטל כדורים. שבוע טוב ושקט

למאיר שלום אצלי גם כך יש סכרת זה לא שהסכרת התפרצה פתאום רמת הסוכר עולה למעל 400.ואני לא משתמשת בכדורי הרגעה. פשוט אבי נימצא במצב של מוות קליני וזה גם לי ולאחותי ולמת סוכר גבוה.

שלום לך, אני מביא לך קטע מהספרק הדן במצבי מתח מהספר:"סוכרת - לחיות עם להרגיש בלי" ומקווה שדי בקטע המובא לענות לשאלותיך. לפירוט רחב יותר - תצטרכי לעיין בספר עצמו. " הסטרס, מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום, אך לגבי הסוכרתי - הוא יכול לשבש את איזון הגלוקוז בדם. סטרס (דחק), יכול להיות גופני - תוצאה של מחלה, פציעה, או תאונה. הוא יכול להיות פיזיולוגי- מתח טרום ווסתי, מתחים הקשורים בגיל ההתבגרות וגיל המעבר, או מתח של הריון (שאינו מחלה...). הסטרס יכול להיות על רקע נפשי, בתגובה לאירועים טראומטיים , בתגובה למתחים בחיי הנישואין, משבר ומוות במשפחה, בתגובה להופעת מחלה ושינוי במצב הבריאות, וכתגובה ללחצים כלכליים וכספיים. מאורעות פרובוקטיביים שונים המתרחשים סביבנו הנם “סטרסוגניים” או גורמים מדחיקים הגורמים להגברת רמות המתח הפנימי באדם. “סטרס” או דחק ניתן להגדרה ב –3 מישורים :  מצב המאפיין את הסביבה בה אנו נמצאים- (סביבה "מלחיצה" מול "רגועה")  ביטויי ואופן התגובה של הנבדק לאירועים בסביבתו (שונה מאדם לאדם).  יחסי הגומלין ההדדיים שבין תפישת הנבדק את הסביבה והתייחסותו אליה, משולבת עם תגובתו האישית לסטרס. התגובה ההורמונלית לסטרס מחקרים הורמונליים רבים קיימים באשר לתגובה ההורמונלית לסטרס קצר וחריף. מעט מאד נעשה בשלב המחקרי לגבי ההתייחסות לסטרס כרוני ממושך בדומה לזה המתרחש במצב כרוני דוגמת סוכרת. בתגובה לסטרס חריף, הגוף מתארגן מיידית לתגובה. התארגנות זו מכונה תגובת ה"הך או ברח "(Fight or Flight), כלומר התארגנות של כל המערכות לבריחה מהירה או מאמץ למלחמת חורמה בגורם המאיים על שלמותנו. אם אדם הולך לתומו ביער, ולפתע ניצב מולו אריה שואג- התגובה היא או בריחה במהירות הבזק, או הסתערות על האריה כשמשון הגיבור בשעתו. בשתי האפשרויות , הגוף זקוק מיידית לגיוס כל מאגרי האנרגיה הצבורים –בגלוקוז והשומן, להפיכתם לזמינים לתאים, לשרירים, למוח וכדומה. בסוכרת, בשל החסר באינסולין, הגלוקוז שהשתחרר לדם מצטבר ואינו יכול לחדור במהירות לתאים. יכולת התגובה של "הך או ברח" נחלשת, ורמות הגלוקוז בדם עולות. השלב הראשון של התגובה ההורמונלית לסטרס הוא שחרור מידי של הורמוני הסטרס המהירים, ובראשם האדרנלין הנוראדרנלין מהחלק הפנימי (מדולה) של בלוטת יותרת הכליה - האדרנל (יש לנו שתיים כאלו, אחת מכל צד, מעל לכליות). הורמונים אלו, שנקראים קטכול אמינים. הם הם המגיבים מידית לכל מצב דחק ואיום על שלמות הגוף. בשלב השני - משתחררים “הורמוני הסטרס” –האחרים - הגלוקגון, הורמון הגדילה, האדרנוקורטיקוטרופיק הורמון (ACTH), קורטיזול ואחרים. כל ההורמונים, כל אחד לחוד ובוודאי שבתשלובת, מעלים את רמות הגלוקוז. במצבים של סטרס כרוני וממושך, למשל תקופת החלמה ממושכת מפציעה או ניתוח המצריכה שיקום וכדומה, רמות הקורטיזול הגבוהות ושאר הורמוני הסטרס גורמות לגלוקוז גבוה בדם לזמן ממושך. בעבר הלא רחוק אף הבדילו בתת סוג של סוכרת שנקראה “סטרס דיאבטס” אשר ניתן לקבלה מעבדתית על ידי הזלפת הורמון כל שהוא מהורמוני הסטרס הללו . מתן ממושך של קורטיזול טיפולי – יכול להביא להתפתחות מצב של "סטרואיד דיאבטס". בכל מצב של סטרס אם כן - הסוכר עולה. יש להערך לכך על ידי העלאה מבוקרת של מיחנוני האינסולין או התרופות באופן זמני תוך התיעצות עם הרופא טו המומחה לסוכרת. בברכה ד"ר יורם קנטר