פורום סוכרת

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
13237 הודעות
10525 תשובות מומחה

מנהל פורום סוכרת

29/06/2002 | 21:02 | מאת: ע.ב

שמע , מכל תשובתיך (עם כל הפילפול ,ההתחכמויות וההעלבות) אני מגיע למסקנה מאוד ברורה . אתה בא הנה לעשות פרסומת בחינם למוצרים שאתה מקווה שיכניסו לך כסף ,אך אתה לא מסוגל לספק בצורה אמינה את הנתונים החיוניים וההכרחיים לנו הסוכרתיים ( כמו מה מכיל המוצר , כמה קלוריות יש ביחידת משקל וכו), וגם להתחייב על נתונים אלו !! אז כל אחד יכול להחליט בעצמו ולפי חומרת מצבו מה טוב או לא טוב עבורו !! לכן החשדנות המוצדקת שהרי הויכוח הוא לא רק על אנינות טעם אלא על מלחמת קיום יום יומית שלנו!! אך הדבר הכי חשוב שרציתי לומר לך : אני די חדש כאן בפורום אך קראתי את כל מאות הדפים אחורה וכשפניתי פעם ראשונה באיזה בעיה באופן דיסקרטי ולאחר מכן באופן גלוי ,קיבלתי מיד עזרה מעשית ללא שיקולי רווח ,הרגשתי שפורום זה הוא פנינה יפה ומיוחדת במדינתנו של אנשים שאכפת להם מזולתם , שמוכנים לתרום מניסיונם לכל אחד ואחת שפונים אליהם !! ואתה בא הנה לנסות לעשות כסף ומתווכח ומתנצח !! זה לא המקום לפירסומות !!אז הבנו אותך ,שמענו על הקונדיטוריה המהוללת וכעת פשוט תניח לנו !! ענית לכלם ..... כל הכבוד .............!

29/06/2002 | 22:19 | מאת: לזר

אני רוצה להוסיף, אם ע.ב. ירשה לי: אם מאיר יקרא את כל הפירסום של העו"ד, אני מניח שהוא יטאטא אותו מכאן, כי הפירסום בפורום א ס ו ר.

30/06/2002 | 00:20 | מאת: מאיר פרומקין

אכן, קראתי את כל התכתובת והאמת, לא התייחסתי לכך בשלילה. אמנם כאן היתה פרסומת, אבל לא לתרופות או טיפול אלטרנטיבי. חשבתי כי בא אדם והציע הצעה מתוקה תרצו - תנסו. לא תרצו - אין חובה. אני לעצמי חשבתי גם לענות, כי אני לא מאלה הפוסל גם הנאות מתוקות ומי שזה מקל מעט על האיסורים וההגבלות - לא נורא. הויכוח שהתפתח כאן פוסל מאליו אפשרות שאדם הציע דבר מה מתוך כוונה טובה. לכן היות והכל כבר אחרינו, מי שמוצא בכך טעם וחשק לנסות - אולי ימצא דבר מה משובח. הרי ישנם רבים המפרסמים גם באישור האגודה דברי מתיקה הנטולים סוכר. כך שלא ראיתי כאן איזו הטייה לדבר עבירה וחבל רק שהנושא גלש לעימות ברמה האישית. לא ראיתי שהעו"ד הטיף לידענות בסוכרת אלא בתוככי הויכוח. קמח לבן הרי מצוי במוצרים שאנו אוכלים. איני רוצה כאן להביע את דעתי, אבל היותנו כאחד האדם משמעו גם כוס יין אדום, בירה צוננת, סיגר לעת לילה ומי שכמה לטעם עוגה משובחת, אני תומך בו בכל לב. ידוע שגם על דעת הרפואה מותר לסוכרתיים לצרוך 10% ממנת הפחמימות היומית במוצרי סוכר זמין. אנחנו אנשים בוגרים ומיומנים ואיש איש והעדפותיו. חבל שזה גלש לוכחנות האישית. בכך אבד לנו הטעם. שיהיה לכולכם שבוע טוב ומבורך ואל תשכחו שמותר לכולנו במידה את מה שמותר לכל בן אנוש שפוי. לי המסר הזה עושה אך טוב. מאיר

29/06/2002 | 20:30 | מאת: אבנר

כמה זמן אפשר להחזיק אינסולין מחוץ למקרר. אני משתמש בהומולין 30.70. אני חייב תשובה, כי אני יוצא לטיול בחו"ל. ועוד משהו: שמעתי שיש צידנית קטנטנה גמישה לאחסון אינסולין. משהו עם קרחומים. למישהו יש פרטים. נדמה לי שזה של חברת לפידות. ניסיתי לחפש את החברה ולא הצלחתי.

29/06/2002 | 20:49 | מאת: לזר

אבנר, נסה אצל גיא. אני קניתי ממנו לפני שנה http://www.freestyle.co.il

30/06/2002 | 13:14 | מאת: שוש

ניתן להשיג את הצידניות הללו בסניפי למטייל (אני מצאתי בדיזינגף סנטר) בגדלים שונים ולתקופות שונות

30/06/2002 | 16:48 | מאת: יפתח

לצידניות יש חיסרון אחד : צריך להקפיא את הקרחום כל יום לכן צריך מקפיא נגיש, לטיול תרמילאים זה לא כל-כך מתאים, אני החזקתי אינסולין ללא קרור 6-7 שבועות ללא ירידה בתפקוד האינסולין. יפתח.

29/06/2002 | 18:34 | מאת: אילנה

בבדיקה לפני כ3 שבועות נמצא רמת הסוכר בדמי 140 האם נדרש טיפול תרופתי?

29/06/2002 | 23:11 | מאת: לזר

אילנה, דברי עם הרופא שלך. היום אנו מודעים לערך 126 בצום. אם עוברים אותו, צריל להתחיל לחשוב ולהיערך לקראת הבאות בצורה רצינית. שבוע טוב ולא להילחץ, אין צורך

30/06/2002 | 21:43 | מאת: היפוקמפוס

שלום אילנה, אבחון של סכרת נעשה על-סמך מס' בדיקות חוזרות לפי הקריטריונים הבאים: 1. ערכי סוכר מעל 200 בבדיקה אקראית (בבדיקות חוזרות) + סמפטומים של סכרת (מתן שתן מרובה, שתיה מרובה וירידה במשקל) או 2. ערכי סוכר מעל 126 (בבדיקות חוזרות) לאחר צום של 8 שעות או 3. ערכי סוכר מעל 200 שעתיים אחרי העמסת סוכר ( שתיה של תמיסה עם 75 גר סוכר) בבדיקות חוזרות. במידה ותאובחני כחולת סכרת יאובחן סוג הסכרת - האם מדובר בסכרת מסוג 1 או 2 ? בהתאם לאורח החיים שלך, סוג הסכרת, ערכי הסוכר ומדדים אחרים יקבע סוג הטיפול. בסכרת מסוג 2 לדוגמא לעיתים רבות ירידה במשקל ופעילות גופנית מספיקים כדי לאזן את ערכי הסוכר ולהחזירם לנורמה לפחות למשך מס' שנים.

29/06/2002 | 15:47 | מאת: יפית

בשנה האחרונה נתגלה אצל אמא שלי סכרת היא בת 60 ועד עכשיו היא לא היתה מוכנה לקחת כדורים או לעשות דייאטה. השבוע האחרון עלתה רמת הסוכר מאוד כך שהיא השתכנעה לקחת כדורים. האם שלוקחים כדורים אפשר לאכול רגיל? האם לחולי סכרת אסור לאכול בכלל סוכר? כי היא אוהבת פירות וקשה לה לוותר בעיקר על אבטיח. איזה קבוצות מזון אסורות לחולי סכרת? ומה מותר? תודה מראש

29/06/2002 | 20:53 | מאת: לזר

היי יפית, הפני את אימך לרופא סוכרת וטרם הפגישה שוחחי עם הרופא שיחייב אותה להשתמש במכשיר למדידת רמת סוכר. זה הכרחי. כך היא גם תלמד מה טוב לה לאכול. שום דבר לא אסור כאשר הוא במידה הנכונה. שבוע טוב

30/06/2002 | 06:42 | מאת: זהבה

ליפית, מתוך שאלותיך ניתן להבין שאינכם יודעים הרבה על סכרת, מכאן שדבר ראשון חשוב עד חיוני להרחיב את הידע בתחום, באמצעות ספרים, אינטרנט, חוברות שהקופה מחלקת. חשוב לקבל תמונה מדויקת על המצב באמצעות הבדיקות המתאימות ולהתיעץ עם רופא ועם דיאטנית ולבנות ביחד דיאטה מתאימה, לשנות את אורח החיים. לגבי תרופות, הן חלק מהמכלול, וגם הן דורשות התאמה אישית זהירה. גם סבלנות רבה היא חלק מהטיפול. בהצלחה

29/06/2002 | 12:30 | מאת: קרן

שלום ד"ר, אני חולת סוכרת ומטופלת באינסולין מסוג Humalog המוזרק לי במשאבה מסוג Minimed. רציתי לדעת מה זה בדיקת C. Peptite ? וכן רציתי לדעת אם האינסולין החדש מסוג Lantus, יכול להיות תחליף למשאבה ? תודה, קרן

29/06/2002 | 15:17 | מאת: לזר

היי קרן, ד"ר קנטר בחו"ל. דשנו בבדיקה זו רבות. את יכולה למלא את המילה סי-פפטיד בשדה החיפוש ולקרוא את התכתובת בנושא. סי-פפטייד היא בדיקה אשר מודדת את האינסולין העצמי שהגוף מייצר. לפי בדיקה זו אפשר לדעת בדיוק איזה סוג סוכרת יש לאדם. תוצאה שבנורמה צריכה להיות 0.5 ועד 3.0 ננוגרם/מיליליטר. בדיקה זו יקרה מאוד. ערכה של סי-פפטייד עולה בסביבות 1000 דולר. כולנו ממתינים ללנטוס בארץ. זה יהיה כנראה אינסולין בזאלי עובר חולי סוכרת טייפ 2. שבת שלום

29/06/2002 | 15:45 | מאת: ע.ב

לזר שלום , אתה יודע מתי דר קנטר חוזר?

29/06/2002 | 11:00 | מאת: ליטל

מה כל כך שונה בבאגט צרפתי שעושה אותו הרבה יותר גרוע לסוכרתיים מאשר לחם מקמח לבן רגיל?

29/06/2002 | 14:08 | מאת: לזר

שלום ליטל, האינדקס הגליקמי של הבאגט הוא 95, כאשר הגלוקוז הוא 100 והסוכר שבקפה הוא 68. זה הכל קצב ספיגת הבגאט לדם הוא מהיר מאוד ואפילו עדיף לקחת חתיכת באגט במקום סוכר כדי לצאת מהיפו. באגט הוא בחזקת "רוצח" אם אדם (גם בריא) לא מודע לאיכות הלחם המזוקק הזה. כן, הוא מזוקק, ממש כך.

29/06/2002 | 14:20 | מאת: ליטל

שלום לך לזר, האם ידוע לך מאיזה קמח מיוצר הבאגט הצרפתי? האם הוא שונה מקמח חיטה לבן רגיל? האם משהו שונה בתהליך האפייה? פשוט אין לי מושג מה שונה בבאגט צרפתי ואני תמהה מה עושה אותו כל כך מזיק ביחס לכל לחם לבן אחר. תודה על תשומת הלב, ליטל

29/06/2002 | 10:53 | מאת: חלי

שבת שלום לכולם אתמול התארחתי לארוחת ערב והסוכר היה לפני הארוחה 133 אך כיוון שהגישו שם פיצות מלוואח בקיצור כל המאכלים שלא הכי תורמים לנו הסוכרתיים ,אכלתי חצי מלוואח וחצי משולש של פיצה בהתאם נתתי 5 יחידות בולוס (במשאבה) לאחר שעתיים רמת הסוכר היתה 95 והרגשתי ממש כאילו אני בהיפו לכן אכלתי אבטיח והוספתי לאחר כחצי שעה עוד 3 יחידות בולוס התעוררתי באמצע הלילה ב- 4:30 עם תחושה של סוכר גבוה מדדדתי והייתי על 213 חשבתי לעצמי והחלטתי שלא אתן בולוס אלא אקום ואשתה כמה כוסות מים ובשעה 9 בבוקר קמתי עם סוכר - 209 למעשה הערך נשאר אותו דבר . למעשה מה שקרה כאן שערכי הסוכר כתוצאה מאכילת פיצה ומלוואח על לאחר כ- 8 שעות זאת למרות הבולוסים. לכל מיודענו בפורום זה ובמיוחד לזר מה הייתם נוהגים לעשות במקומי? בתודה חלי

29/06/2002 | 11:39 | מאת: מבקר

היי חלי, על מה שכתבת אני אומר שאני הייתי משתגע,לזר לא לוקח את הדברים קשה כמוני ואני בטוח שיש לו פתרון שידהים אותך ואותי,הבן אדם הזה פשוט לא יאומן אני באמת מחזיק ממנו, לגבי המלווח שאכלת לא ברורה הכמות או גודל הבצק שמוסיפים לו גם המון סוכר על הדרך שאכלת, אם אני הולך לפתרון הקל אז אני אומר שלא הערכת את כמות הפחמימה /גלוקוז שנכנס לך לגוף בצורה מדוייקת, מעניין באמת מה תהיה ההערכה של לזר בנושא המלווח,כמה יחידות צריך על מנת לכסות מלווח שלם,אני בטוח שהתוצאה רחוקה ממה שאני מעריך,ובאמת חלי מה אנחנו צריכים בצק מלא שמן וסוכר, זאת תזונה בריאה????????

29/06/2002 | 14:14 | מאת: לזר

היי חלי, שכחחת ממני, נכון? מה אני מדבר כל הזמן? האינדקס הגליקמי של הפיצה והמלווח זוכרת? חבל שאת עדיין לא מגיעה לדפים שלי. הפיצה הוא מזון אשר מתחיל לעלות את רמת הסוכר שלנו רק לאחר 3 עד 4 שעות. גם המלווח הוא כזה. וגם הסטייק הטוב הוא כזה (אין בו בכלל פחמימות). לכן, כאשר את אוכלת פיצה, את צריכה לספק בולוס מתמשך, או להשהות את הבולוס בשעה לפחות. לי כבר זה לא קורא מפיצה ומלווח. נכון, בלילה נשארת ללא אינסולין פעיל והנה התשובה סגורה. תנסי את האירוח שוב ותני בולוס חכם שבת שלום

29/06/2002 | 01:04 | מאת: מתוק ללא חשש

כמה מכם משתמשים בתחליפי סוכר להמתקת קפה או משקאות אחרים ?

29/06/2002 | 06:14 | מאת: אייל (הראשון)

הרבה מאוד מאיתנו. למה אתה שואל?

29/06/2002 | 06:52 | מאת: מבקר

נפל לי האסימון, מה בא לך להציע לנו, משקה חדש(שישמח אותי מאוד) או ממתיק חדש שאותו נוכל לצרף ל100000 שכבר יש בשוק ונגיד לך בפשטות חלאס,מה אתה אומר????????

29/06/2002 | 23:09 | מאת: מתוק לא חשש

התשובה היא לכל מי שהביע עניין. המשקה החדש אינו מצטרף ל 100000 או יותר הקיימים בשוק אלא הוא דבר חדש לחלוטין. לא בולשיט. מצטער ששאלתי לא הייתה ברורה מקודם, והרשו לי לנסח מחדש. האם תהיו מעוניינים במשקה מתוק ללא כימיכלים ?

28/06/2002 | 21:08 | מאת: לזר

היי אייל (ראשון), הנה המקור של תשובתו של ריק מנדוסה: Hi Lazar, Glad you like my new picture. I really like that new summer hat! But I've never thought very much about the batteries that blood glucose meters use. I have used several different meters, and they all seem to different sizes. When I suspect that the battery in the meter (or in any other device) might be going low, I test it with a little Micronta Battery Tester that I got years ago at Radio Shack. It often tells me surprisingly that the suspect battery is actually good. Rick Mendosa: A Writer on the Web: www.mendosa.com Email: [email protected] Phone: (831) 688-5300 Office: 238 Coronado Drive, Aptos, CA 95003-4011

29/06/2002 | 06:12 | מאת: אייל (הראשון)

היי לזר, נראה שמנדוסה לא שמע על הבעיה הזאת. צריך לעשות ניסוי. למדוד עם דורסל, מיד להחליף באנרג'ייזר, לבצע מדידה נוספת ולהשוות בין התוצאות. מה דעתך? אני בדעה שאם הם (דין דיאגנוסטיקה) אמרו משהו בנדון אז יש דברים בגו, אבל אדבר איתם בשבוע הבא. אני מקווה שלא יתברר שיש להם מניות בדורסל... שבת שלום, אייל

29/06/2002 | 11:16 | מאת: דוד

לדעתי וגם מתוך היותי טכנולוג אין טעם לדון בנושא משום שזו ממש לא בעיה. כמו שנכתב בהודעה קודמת, לכל מכשיר יש מערכת לבדיקת איכות הסוללה ויכולתה לספק את האנרגיכה הדרושה. בגלל שצריכת האנרגיה מהסוללות היא כל כך נמוכה אין משמעות לסוג הסוללות , אלקאליין או אחרות. ההבדל תמיד יסתכם באורך חיי הסוללות עד להופעת האיתות שיש להחליף אותם. שאלה שעדיין קצת מציקה לי היא האם יש משמעות לגודל הטיפה של הדם לפני השאיבה לאקוטרנד. מישהו כתב בעבר שטיפה גדולה מידי עלולה לשבש את המדידה. לי נראה שהסטיק תמיד ישאב רק את הכמות הנדרשת ולכן אין מה לדאוג אבל עדיין לא בטוח שכך זה.

29/06/2002 | 12:54 | מאת: לזר

היי אייל (ראשון), תן לי לדבר עם דין דיאג'. יתכן שההמלצה היא לא גורפת, אלה בתשובה לשאלה ספציפית. לא נראה לי שדין דיאג' מכורים לסוללה מסוימת. שים לב לשתי הבדיקות של המכשיר. א. יש סטיק בדיקה אשר בודקת תקינות אלקטרונית (פעולת המכשיר) יש OK? זה א'. ב. אם הסוללה חלשה יופיע בצד שמאל עמוד ציור של סוללה ולידו בשכיבה ציור הסטיק. זה מציין סוללה חלשה, אבל עדיין יש זמן עד להחלפת הסוללות ג. אם יופיע הציור של הסוללה ולידו error יש להחלית סוללות. זה הכל. ותאמין לי הבדיקה הפנימית מספיקה עד כדי להיות שקט שהמכשיר לא מזייף. שתי הבדיקות לא מבטיחות סטיק בדיקת דם תקין. זו עוד פשלה של אקוטרנד, כי למשכיר הזה אין בדיקה עם נוזל על הסטיק. המכשיר הוא לציבור הרחב ותפעולו פשוט ככל האשפר. זו גישה מתאימה לאנשים שבודקים רמת סוכר פעם בחודש.

28/06/2002 | 17:23 | מאת: א.ב. אלמונית

לכל משתמשי משאבת טאיקו שלום, אני אשה בת 72 הרופא המליץ לי לעבור לשימוי במשאבת אינסולין, החלטתי להשתשמש בטאיקו(ישנם שני סוגים). רציתי לשאול אם את\ה שמשתמשים במשאבה מרוצים ממנה? והאם נתקלתם בבעיות כלשהן? מה קורה בלילה כשנוצרת בעיה האם יש למי לפנות לקבלת עזרה? תודה רבה!!!

29/06/2002 | 00:34 | מאת: מאיר פרומקין

אלמונית יקרה, אני משתמש במשאבה של טיאקו ואני שבע רצון ממנה. יש להם טלפון לתמיכה מעבר לשעות היום, אבל איני בטוח האם זה פעיל בלילה. תצטרכי שיהיו לך סוללות נוספות למקרה של תקלה. מעניין אותי לדעת מדוע הרופא המליץ לך על משאבה. האם תוכלי לפרט מעט. מאיר

30/06/2002 | 00:27 | מאת: א.ב. אלמונית

לכבוד מאיר. רציתי לבקש את מספר הטלפון של החברה שתמוכת במכשיר. הסוכרת היתה מאוד לא מאוזנת ולכן הייתי מקבלת מספר זריקות ביום, ועכשיו לאחר קבלת המכשיר אני מאוזנת מבחינת הסוכר. תודה רבה.

28/06/2002 | 07:38 | מאת: סיגל ש.

אני כבת 30. חולת סכרת מזה כ- 12 שנה ומאוזנת מצויין (5.6). עד גיל 20 עסקתי בפעילות גופנית באופן מקצועי בצורה אינטנסיבית. במהלך השנים מאז גיל 20 עסקתי במעט פעילות גופנית. לאחרונה חזרתי לעסוק בפעילות באופן יותר אינטנסיבי. אומנם רק פעמיים בשבוע אבל כל פעם למשך כשעה וחצי בפעילות שהיא אינטנסיבית מאוד. למרבה הפלא, למרות שאני מתחילה את השיעור באיזון מלא (100) וכמעט לא אוכלת לפני השיעור, לאחר השיעור הסוכר שלי עולה עד לרמה של בערך 170-180. מה ההסבר לתופעה? יצויין שכשאני עושה פעילות גופנית של הליכה או כל פעילות רגועה יותר הסוכר בד"כ יורד. אודה על תשובתכם.

28/06/2002 | 08:53 | מאת: אייל (הראשון)

היי סיגל ש. וכולם, רציתי לבקש אותך ואת כולם שתציינו תמיד את סוג הסוכרת שלכם כי זה מאוד רלבנטי למידע ולשאלה. בלי זה לפחות %50 מהאימפקט של דבריכם הולך לאיבוד. תודה, אייל

28/06/2002 | 08:55 | מאת: אייל (הראשון)

מתוכן דבריך ניכר כי מדובר בסוג 1, אך לא תמיד זה ברור ולא תמיד זה בטוח.

28/06/2002 | 20:22 | מאת: מבקר

אמת לאמיתה צודק אייל בדבריו, אם את (סיגל) שייכת לנעורים(1) אז מה שאת אומרת לא נשמע לי הגיוני, סוג 1 בהנחה שיש לך אינסולין ארוך טווח בגוף יוריד אותך לקרשים גם ללא פעילות כל שהיא ללא מזון שיכסה אותו,פעילות גופנית מכל סוג שהוא תחריף המצב שבעתיים. ההומני הקצר בטווח האפקטיבי שלו ללא מזון כנ"ל יוריד אותך לריצפה, לפיכך האפשרות היחידה שנראית לי היא שכשמדדת רמות סוכר כאלו לאחר פעילות גופנית היא שהיה לך חוסר באינסולין, כל זאת נכון לסוג 1 . אבל שוב כמו שציין אייל חסרים המון פרטים ואין על מה להתבסס בניתוח המצב.

28/06/2002 | 09:22 | מאת: לזר

היי סיגל, חסרים שני נתונים: סוג הסוכרת וסוג הפעילות האינטנסיבית.

28/06/2002 | 10:57 | מאת: סיגל ש.

מדובר בסכרת נעורים (מטופלת באינסולין). הפעילות הגופנית היא ריקוד.

29/06/2002 | 06:32 | מאת: מבקר

מדבריו של לזר הבנתי שאת מזריקה הומולוג ידנית ואינך מחוברת למשאבה, הומולוג בלבד????? ידנית????????? בהנחה שאת ערה ומתפקדת 17-18 שעות ביממה זה דורש לעניות דעתי יותר מדי הזרקות ולא נראה לי שיש הרבה סוכרתיים שמשתמשים רק בהומולוג בהזרקות, ניסיתי את זה פעם וזה שבר אותי, 5-6 זריקות ליום היה יותר מדי עבורי ובתכל"ס זה גם לא הספיק, האירי את עיניי בבקשה, האם זהו המצב גם אצלך?????????

29/06/2002 | 07:42 | מאת: ע.

סיפור קטן ועתיק של ריקוד. את עושה פעילות גופנית מאומצת והסוכר עולה לשמיים. ובכן, פעילות גופנית דורשת אנרגיה. אנרגיה דורשת דלק. הדלק הזה הוא סוכר. במידה ואינך אוכלת ואינך מספקת סוכר מבחוץ, יש לגופך מאגרי סוכר בכבד ובתאים נוספים. מאגרים שעומדים הכן לפקודתו של האח של האינסולין ששמו גלוקגון. הצורך בדלק מועבר אל הגלוקגון בעזרת הורמון אחר ששמו סומטוסטטין. למשמע הידיעה המרעישה בדבר הצורך בסוכר, נותן הגלוקגון בתורו, הוראה לשחרר את הדלק מהכבד אל הדם. דהיינו, משתחרר סוכר הידוע גם בשם גליקוגן. עכשיו, כשיש המון דלק בסביבה, צריך להכניס אותו לתאים כדי ישעשו בו שימוש. לזה יש מפתח ששמו אינסולין. אבל זה, מה לעשות, חסר. ואז הסוכר שאינו יכול לחדור לתאים, נשאר בדם ונמדדת תוצאה עגומה של 180 בצום. לעומת זאת, את כותבת, שפעילות גופנית מתונה, מורידה את רמת הסוכר בדם. נכון. שהרי אין צורך בהרבה דלק לפעילות כזו. מה שאכלת קודם, מספיק. הכבד אינו מפריש גליקוגן והאינסולין שהזרקת מספיק בדיוק כדי להטמיע את מעט הסוכר שיש בדם. זהו מצב קלאסי של ריקוד מושלם. בעוד שהפעילות המאומצת במצב של חוסר אינסולין, היא הפרת איזונים. ובכלל, לנוכח הנתונים שמסרת, יש לי תחושה מוזרה משהו. כדאי שתעשי בדיקת C פפטיד ותספרי לנו מהי התוצאה. וכמה מלים למבקר. קראתי אותך בעיון. גם את הודעותיך הקודמות. ובכן, היפו לא מגיע סתם. היפו נופל עליך כשאתה פותח את כל השערים לרווחה והסוכר בדם נמלט ומשאיר אותך עירום ועריה. ואז, מכיוון שהמוח, שהוא הצרכן הראשי של הסוכר, נשאר חסר, נוצרת בעיה. אתה חייב לזכור את העובדה שיש כמה שחקנים באזור. לא מדובר רק באינסולין והפחמימות שאתה אוכל. מדובר גם בגלוקגון וגליקוגן. הם כולם משחקים לפי החוקים בתנאי שתשמור גם אתה עליהם. ואתה מסיבות שונות שלא באשמתך, אינך שומר. רמת הסוכר בדם נעה בצורת גל. הגל עולה ויורד בטווח מצומצם יחסית. אצל אדם בריא, שומרים שני נהגים, האינסולין והגלוקגון בחסות סומטוסטטין על הגל שלא יצא מהמסגרת. כל הזמן הם מתקנים לכיוון האופטימום. אולם אצל הסוכרתי ובעיקר מסוג 1 חסר נהג אחד. חסר אינסולין. את האינסולין אתה מספק מבחוץ. אלא שהוא אינו סר למרותו של סומטוסטטין ואינו פועל במתואם עם הנהג השני. או אז התוצאה תהיה סטיות קשות שעלולות לסכן אותך. חשוב מאוד ללמוד את דרך הפעולה של שני הנהגים ביחד ולחוד כדי להישאר על הכביש ולא לצנוח מידי פעם לתהום. ותאמין לי שאפשר ללמוד להפעיל את כולם בסינכרוניזציה. זה לא בשמיים. הרבה בריאות לכולם.

29/06/2002 | 13:30 | מאת: לזר

היי מבקר, אני עונה בחזקת ניחוש בשם של סיגל, בסדר? מומחים הטובים בסוכרת ממליצים להשתמש סולו בהומלוג למספר חודשים טרם המעבר למשאבה. אם סיגל היא רק על הומלוג, רוב הסיכויים שזו הכוונה. אני היתי על המוגלובין 9 בערך לפני המעבר להומלוג בלבד בהזרקה. תוך 3 חודשים ירדתי ל-7.3. אז עברתי למשאבה וכעת אני על 6.0. יתכן שסיגל לא תעבור למשאבה עם המוגלובין כזה טוב שיש לה. אם היא היתה בארצות הברית, חברות הביטוח לא היו מאשרים לה לעבור למשאבה, כי יש לה המוגלובין של אדם בריא ללא סוכרת.

28/06/2002 | 02:36 | מאת: עו"ד גל פרידמן

לכול מי שטרח לענות ולא החזרתי לו תשובה, ראשית, קצת היכרות שטחית. הנני עו"ד במקצועי ו"נקלעתי" לתחום רק מכיוון שאבי הנו חולה סכרת, ושנים על גבי שנים נהגתי לקנות עבורו עוגות ללא סוכר בקונדטוריה שכעת בבעלותי. המוצרים מצויינים הם, ותמיד סברתי שעם שיווק טוב, חולי סכרת רבים יוכלו להנות מהם. אני לא מתפרנס ממכירת העוגות, אלא עושה זאת כי איכפת לי. אין מחלוקת כי מחלת הסכרת, איננה מחלה סימפטית, והמדובר במחלה שנזקיה מתגלים לאחר שנים כמו מחלות תת כליות למינהן. רק בשביל הרקורד, אם אני אומר בקלוואה ללא סוכר אז אני מתכוון לכך!!! הבצק של העוגיות, אינו שמן כלל ועיקר, והנזק ממנו קטן. המוצרים מיוצרים ללא סוכר, בעיבוד עדין של קמח ושומן. ברור שלהימנע מאכילה באופן מוחלט, זה הכי בריא. אך בחיים צריך ללמוד גם לאזן - ואם אפשר להנות מדברים טובים ומתוקים ועדיין ולהפחית את הנזק לאותה הדרגה אליה חשוף אדם בריא שאוכל מתוק, אז מדוע לא??? הקצעקתא? אני מזמין אתכם להגיע לחנות הממוקמת בדיזנגוף 187 ולנסות. בכבוד רב, גל פרידמן. (עזבו עו"ד)

28/06/2002 | 03:14 | מאת: אייל (הראשון)

אדוני המלומד, אדוני רשם שהעוגות הן מתוצרת עצמית, אך ידוע לי שמקורן בקונדיטוריה "עיני" בחולון וכן אני רואה שלקונדיטוריה נכנסים עשרות קרטונים עם הלוגו של "בונז'ור", אז מה האמת? האם אדוני הוא הבעלים של קונדיטוריה "עיני" בחולון? אדוני ייטיב אם ייקח בחשבון שהחתום מטה הוא שכנו ועינו פקוחה וצופייה על כל המתרחש בקונדיטוריה של אדוני. אייל

28/06/2002 | 06:46 | מאת: תירץ

אייל בוקר טוב גר ליד דיזנגוף 187, עובד ליד ארלוזורוב 101, לפחות אתה הולך כל יום ברגל מהבית לעבודה ובחזרה? תירץ. (קיבוצניקית שגרה רחוק מהמרכז, ומקנאה.)

28/06/2002 | 06:57 | מאת: זהבה

בוקר טוב, אני "מתנזרת" בדרך כלל ממוצרים "אסורים". לאחרונה פתחו בעיר מגורי חנות טבע וויטמינים גדולה וגיליתי בה מספר מוצרים שלדעתי מתאימים לחולי סכרת - בעיקר הצמחונים. 1. גבינה צהובה דלת שומן ופחמימות, אך עשירה בסידן, מסויה, בטעמים שונים הפליא אותי בטעמו, גבינה צהובה מאורז, תכולה נמוכה של פחמימות ועשירה בסידן. 2. מפעל קטן בשם "דר' מארק", יצרן של לחמים ועוגיות. אני מחזיקה בידי כרגע חבילה של עוגיות שהן מכילות - ל 100 גרם: אנרגיה 301 קק"ל, חלבונים 2.9 גרם, פחמימות 29.5 גרם, שומנים 18.5 גרם. רכיבים: קמח שיפון מלא, שמן צמחי, תרכיז תפוחי עץ, אגוזים, וניל, סודה לשתיה. לגבי הלחמים, ראיתי שמיוצרים מטחינת ריחים, עשויים משיפון, חיטה מלאה וכו'. אני רק מקווה שהכל אמת ונכון. מתוך נסיון, ראיתי שחרי שתיית קפה + עוגיה אחת לא קרה שום דבר, שום דבר לא קפץ...

28/06/2002 | 09:33 | מאת: אייל (הראשון)

לגל פרידמן שלום, (ביקשת בלי עו"ד) מקווה שתקבל בהומור את שימושי המופרז במילה אדוני. הושפעתי קצת מארז ולימור ומטרנד ה"אדוני" המשתולל כרגע בארצנו - בעיקר כלפי עורכי הדין. תגיד, השם שלך מוכר לי. לא היית אלוף גלישת רוח (מדליית ארד) באולימפיאדה של 1996? לאן נעלמת מאז? (סתם, אני יודע שזה לא אתה). והכי חשוב, אני רוצה לברך אותך במזל טוב על פתיחת הקונדיטוריה ולאחל לך הצלחה בפיתוחה ושגשוגה. אני יודע שאמרת שלא עשית את זה בשביל הכסף, אבל מצד שני אני בטוח שאתה גם לא פילנתרופ. אייל

28/06/2002 | 07:28 | מאת: גדעון

האם יש לך משרד ברח' המלאכה בת"א?

29/06/2002 | 01:17 | מאת: מתוק ללא חשש

האם יש עניין במשקה ללא סוכר ?

29/06/2002 | 20:37 | מאת: טטיאנה

מתכוונת להגיע אליך בשבוע הבא, ומצפה ( ברוב חוצפתי ) לטעימות חינם.......

27/06/2002 | 22:14 | מאת: פל

שלום לכולם בהמשך לשאלתה של תירץ גם אני התחלתי לקחת גלוקופאז', לאחר היסוסים והתלבטויות עם חברי הפורום(לזר/אייל הראשון/מאיר). בשונה מתירץ אני לוקחת כדור אחד לאחר ארוחת הבוקר. להפתעתי מזה מספר ימים שבהם התחלתי לקחת את הכדור, עלו רמות הסוכר שלי לאורך כל שעות היום - בבוקר ובערב, שעתיים לאחר כל ארוחה. אם קודם הגעתי במשך היום לרמות של 125-140 כיום הממוצע הוא 170 . בבוקר אני קמה עם 200 !. למי פתרונים? תודה

28/06/2002 | 11:31 | מאת: לזר

היי פל, תני לגוף את הזמן לקלוט את הכדור, סבלנות. שבועיים אפילו שלושה. ספרי לנו שוב. בהצלחה

28/06/2002 | 17:45 | מאת: אייל (הראשון)

היי פל, בדרך כלל כשמתחילים עם גלוקופאג' פעם אחת ביום מומלץ לקחת אותו בערב, מיד לאחר ארוחת הערב ולאו דווקא בבוקר - אלא אם כן הרופא הורה לך אחרת. אייל

27/06/2002 | 15:54 | מאת: שוש

בהמשך לשאלה שהצגתי פה לפני כמה ימים, דיברתי עם נציג חברת דין דיאגנוסטיק מכיוון שהשעון של המד שלי זייף באופן תדיר למרות כיוונים והחלפת סוללות. הטענה שלהם היתה כי למכשיר הנ"ל יש להשתמש אך ורק!! בסוללות דורסל כיוון שלכל האחרות זרם נמוך מידי בכמה mA (כולל אנרצייזר) הדבר מאפשר עבודה של המכשיר אך זיוף של השעה והתאריך. באותה הזדמנות שאלתי אותו לגבי צורת המדידה כמות הדם אינה מכסה את המלבן הצהוב אך המכשיר התחיל לפעול ניתן להוסיף עוד דם לאחר התחלת פעולתו למשך 15 שניות. כמו כן יש לאטום את כופסת המקלונים בצורה טובה מכיוון שהם רגישים ללחות ואוויר. מקווה שעזרתי למישהו

27/06/2002 | 18:52 | מאת: לזר

כל הכבוד שוש, רק תשכחי מגישתו של הדובר בעיניין הסוללות. טרח....! זרקתי את המכשיר לריצפה כדי לפתוח את המכסה של הסוללות וראי פלא: אנרגייזר וזה עובד. אני לא דופק את הראש בקיר כדי להראות לך. אבל הסוללות שלי אנרגייזר ואני לא אחליף אותם. הדובר לא יודע כנראה מה זה מיליאמפר של זרם. עזבי אותו. כל טוב

28/06/2002 | 01:08 | מאת: מבקר

לזר יקר, בתור אדם טכני עם השכלה בתחום ההנדסה אני מאמין שאתה מודע לדור החדש של ה GP יותר מיליאמפר יותר עוצמה יותר אריכות חיים והם גם נטענות, אני עדיין לא מבין למה אנשים ממשיכים להתעקש על דורסל ואנרג'ייזר,קשה לי להאמין שלא ניסית אותם אני משתמש בהם להכל ומבסוט עד הגג, בנושא הדורסל והאנרג'ייזר הן ממש זהות והמיליאמפר מצויין עליהם כך שגם לדעתי הדובר מוכר סיפורים מהירח, קצת שונה, אני מחזיק שני מכשירים, האקוטרנד והגלוקומטר עלית, את העלית יש לי מספיק זמן ואני מכיר אותו לעומק וסומך עליו לחלוטין,אני מוצא שהוא אמין יותר ויותר נוח לי לתפעול, לאחר חודשיים שניסיתי את האקוטרנד השלכתי אותו בחזרה למגירה וחזרתי לעלית,שום בעיות ושום כלום אבל כל אחד והעדפותיו,כל טוב.

28/06/2002 | 14:58 | מאת: לזר

היי שוש, אני אדבר איתו בטלפון. חבל שלא ציינת את שמו. שבת שלום

27/06/2002 | 14:48 | מאת: אני

קודם כל תודה רבה ללזר על תשובתו הארוכה והכנה והמועילה בעניין אימי חולת הסוכרת. שנית,קראתי את ההודעה על החנות לעודגות ללא סוכר וכיוב'. מאחר ואני נמנעת מסוכר וקמח לבן כמעט שנה (מתוך בחירה בריאותית,אין לי סוכרת ) אני תוהה האם בכל המתוקים ללא סוכר שסמל אגודת "איל" מתנוסס עליהם,האם המתוקים הללו מזיקים יותר מאשר קובית שוקולד רגילה. הרי סוכר טהור לחולה סוכרת הוא סוכר נטו ולממתיקים מלאכותיים כדוגמת אלה שמכניסים לעוגות של מרמולייט,לפסק זמן ללא סוכר ,למוצרי חלב וכיוב' -כל אלה התפרקותם בדם איטית יותר אז מדוע הם לא עדיפים? קראתי אודות הקונדיטוריה החדשה ,אני לא מתכוונת להתקרב לשם כי עוגה זו עוגה ויש בה שומנים וחומרים אחרים חוץ מהסוכר שמזיקים אך בכל זאת אני תוהה אילו מוצרים עדיפים. האם אכן עדיף קובית שוקולד רגיל או קובית שוקולד ללא סוכר (אצלי זה לא מסתכם בקוביה..אני רואה רק שורות..(: תודה אני

27/06/2002 | 15:25 | מאת: מיכאל

אני מחזיק כעת לפני חפיסת שוקולד מריר עם סוכר וללא סוכר ואני משוה קלוריות : עם סוכר 517 ללא סוכר 475 פחמימות : עם סוכר 69 גרם ללא סוכר 61 גרם ובשוקלד חלב תוסיפי עוד "קצת" כולסטרול שיש באבקת חלב. אני משוה שוקולד מריר כי זה מה שמייצרים כעת במפעל (אני עובד ב"עלית"). אבל הנתונים לא יהיו שונים בשוקולד חלב.

27/06/2002 | 19:22 | מאת: אייל (השני)

שלום, כמי שגדל (ולא כמליצה) על ברכיה של הדיאטנית ציפי פלכסר מבי"ח שניידר (ועוד קודם לכן בבקתה של בלינסון), אני דוגל בגישתו של לזר. לא קורה כלום ואף אחד עוד לא מת (גם לא חולה סכרת), מפרוסת עוגה טובה, גלידה, שוקולד וכד' כל עוד זה נעשה במידה ויודעים פחות-או-יותר (עדיף יותר) כיצד לחשב את הערך הפחמימתי של המנה (או לכמה תחליפי פרוסות לחם שווה המנה). אחרי הכל - המטרה של כולנו היא לא רק לחיות ולשרוד - אלא גם לחיות טוב. עניין המשקל גם הוא חשוב כמובן, אבל זה כבר נושא אחר לגמרי. אז רבותי - לא צריך להגזים, ושוב כפי שציפי לימדה אותי (מגיל 13 ועד לא מזמן)- אם כבר אוכלים גלידה (או עוגה) - אז שכבר תהיה ג-ל-י-ד-ה (או ע-ו-ג-ה). תנסו להגיד את זה בכל רם... אייל (השני)

28/06/2002 | 09:07 | מאת: לזר

שלום אני, ראי תשובתו של אייל (ראשון). זו הסיבה שלא רציתי לעלות את העיניין לרמה של הרצאה. אייל (ראשון) למעשה אמר: יש להימנע ממזון שעבר עיבוד תעשייתי ככל האפשר. אם המזון יותר לטבע הוא בריא יותר ואין משמעות רבה למרכיביו. זו כמובן דעתי, אבל רכשתי אותה מקריאה ולא מהדיאטנים (הם יודעים זאת טוב מאוד). הואיל והמזון שעבר עיבוד תעשייתי רע מטבעו, אבל לא ניתן להימנע ממנו לחלוטין, אנו מנסים לדרג את איכותו דרך כמויות הפחמימה והשומן שבו, כלומר אנו תמיד תרים אחרי הרע במיעותו. לדוגמה, אם הפחמימה נספגת בקצב איטי בגוף, אנו נעדיף אותו על פני אחר שנספג בקצב מהיר, כי אז רמת הסוכר עולה במהירות וקשה לשלוט עליה. גישה זו מאוד בעיתית, כי מזון שיש בו מרכיבי שומן מאיטה את ספיגת הפחמימות, אבל השומן בעייתי הוא גם. הפשרה קשה מאוד, כי אז אנו הופכים לצרכנים של מזון ללא ויטמינים רבים. זו הסיבה שיש לקבל את הויטמינים בצורה משלימה. לדוגמה, פסטות טובות לרב הסוכרתיים, כי הפחמימה הזו נספגת לאט בגוף, אבל הערך התזונתי שלה איננו גבוה. תפוחי אדמה הם מזון רצחני עבורינו והאורז יש לאכול בכמויות קטנות. לחם הרגיל (לבן, שחור) הוא גרוע מסוכר שבקפה. לסיום רק אציין: לא יצאה לי לפגוש את המושגים "דייאט" ו-"לייט" בשום ספר המבסס את מחקריו בתחום המזון. המושגים האלה מופיעים הרבה בעיתונים ובשיחות ובין האנשים שרק מדברים על מזון. כל טוב שמרי על עצמך גם

27/06/2002 | 13:37 | מאת: גלעד

27/06/2002 | 13:41 | מאת: גלעד

שלום לכל המשתמשים שמי גלעד, חולה 20 שנה בסכרת נעורים. במהלך ה- 5 השנים האחרונות אספתי ורכזתי נתונים על בדיקות הדם היומיומיות, זריקות ובדיקות דם כלליות. מוכן לתת התוצאות לטובת מחקרים בנושא. בקשה: אני עדיין מיושן ומטופל בעט (גם זה לא ממזמן). מעונין לעבור לטיפול במשאבה. אנא מידע בנושא כחבר קופת חולים מכבי. תודה גלעד

27/06/2002 | 22:53 | מאת: מאיר פרומקין

גלעד יקר, ראשית, ממליץ ומציע לנסות את המשאבה. לדעתי היא מספקת הזדמנות לשיפור באיזון ובאיכות השגרה הסוכרתית. המשאבה מוכרת בסל הבריאות וקופ"ח מכבי מספקת כיום את המשאבה ישירות לסוכרתי. תצטרך כמובן למלא טפסים והפניית רופא, ויש כללים ברורים בחוק הבריאות מיהו הסוכרתי הזכאי למשאבה. ישנם שני סוגי משאבות, מינימד ו-HTRON , מציע לך לנסות אישית במשך חודש תמים (אני מקווה שזכות זאת נשמרת גם עתה) כך שתוכל לבחור את זאת המתאימה לך. אני משתמש בשנייה כך שאם יהיו לך שאלות לגביה אשמח לענות. לגבי המינימד יענו לך אחרים. האביזרים מסופקים במלואם ע"י מכבי (לא בטוח לגבי הסוללות של מינימד). כחולה כרוני סכום ההוצאה שלך בהשתתפות עצמית לא עולה על 220 ש"ח בחודש, ואם אתה צורך מקלוני בדיקה וכו' בד"כ לא נגרמת הוצאה נוספת. לסיכום, מומלץ, ובהצלחה. מאיר

26/06/2002 | 23:50 | מאת: עו"ד גל פרידמן

חדש!!! נפתחה קונדיטוריה המתמחה בעיקר בעוגות ללא סוכר. המדובר בעוגות תוצרת עצמית, במגוון רחב (למעלה מ50 סוגים) וכן בורקסים, פחזניות, קליירים, עוגות שוקולד בלגי, עוגות נפוליון ואף קינוחים כגון בקלוואות ללא סוכר. ניתן להזמין לאירועים. הכתובת של הקונדטוריה: דיזנגוף 187 טל: 5231782-03 פלאפון: 294429-057

עו"ד גל הנכבד, אתה רוצה לשכנע אותי לאכול בקלווה ללא סוכר? עזוב בחייך! או בקלוואה, או יוק! שוקולד בלגי מזויף? למה? למה אתה עושה לנו זאת? גם בורקס אתה מציע? יש לך מושג מה בורקס עושה לסוכרתי סוג 2? ומה עושה פחזניה עלינו? מה בדיוק הוצאת מהפחזניה? את הקרם, או את השוקולד? אולי את הקמח? או, אולי הכל? איך השוקולד הוא בלגי? איך? לבלגים אין מושג מה זה דייאט? הם לא מכירים במושג לייט גם. חוץ מזה יש עוד תו תקן. אני לא אספר לך עליו, כי אפשר שתרצה לרשום על קליירים משהו לא נכון. על תעשה לך פירסום כל כך טעים אצלנו.

27/06/2002 | 09:27 | מאת: מיכאל

שלום לזר פשוט צודק. נניח שהם מצהירים אמת ולא מוסיפים סוכר בעוגות. כמה סוכר יש באופן טבעי בכל המוצרים שהזכרת. הגוף הרי מפרק את כל הפחמימות לסוכרים. כעובד בחברת ממתקים גדולה אשר בין מוצריה יש גם מוצרים ללא סוכר, אני חייב להגיד לך כי כמעט אין הבדל בין המוצרים הרגילים למוצרי לייט.

ע"ד פרידמן היקר, התגובות שקבלת כאן מדברות בעד עצמן וחלק מהדברים שהצהרת עליהם מהווים פגיעה באינטליגנציה של רוב המשתתפים בפורום זה, הגיע הזמן שתכינו שעורי בית ותלמדו את נושא הסוכרת לפני הפרסום של דברים אלו ואחרים,אני בטוח שאם יהיו לך שאלות שנובעות כמובן מחוסר ידע אנו נשמח להעשיר את מאגריך בנושא,כמו כן באם יש לך מה לחדש לנו בתחום החוק והסוכרת בתור עו"ד כמובן כמה מאיתנו ישמחו ללמוד דברים חדשים, רק בריאות!!!!!!!!!!!

29/06/2002 | 02:45 | מאת: עו"ד גל פרידמן

לאחד כמוך לא שווה בכלל לענות באופן עיניינית, הרי אתה כבר יודע הכל כמו יתר "החכמים" כאן. הבעיה שלך ושל יתר האנשים במדור זה, שאתם ניזונים מאותם המקורות ומאמצים את אותם הדיעות והמסקנות. ח ב ל !!! שיהיה לך כל טוב עד שתשכיל ולא תשלול כל דבר, רק כי חבריך לפורום שוללים.

27/06/2002 | 14:55 | מאת: אייל (הראשון)

שלום לכולם, אני שכן של הקונדיטוריה האמורה והייתי אחד הקליינטים הראשונים שלה ביום הפתיחה לפני מיספר שבועות. הם טוענים שהם משתמשים בסכרין כתחליף לסוכר. קניתי שם עוגה הנראית עשוייה רק מגבינה כמעט ללא בצק. אם, נניח, ישנה עוגה קרה המבוססת על גבינה %5 ותחליף סוכר מתאים ללא כל בצק או כמעט ללא בצק וללא חומרים מזיקים - האם יש בעוגה כזאת פסול לסוכרתיים? אייל

27/06/2002 | 15:07 | מאת: מיכאל

שלום צריך לבדוק האם באמת אין עוד חומרים בעוגה. עוגה לא מייצרים מגבינה וסכרין בלבד. מעבר לזה גם בגבינה יש כמות מסוימת (אם כי קטנה) של לקטוז (סוכר החלב).

27/06/2002 | 15:25 | מאת: לזר

היי אייל (ראשון), אין ה שום דבר רע, פרט לערימה אחת של גבינה.

27/06/2002 | 22:41 | מאת: מאיר פרומקין

היי אייל, אתה מסתדר טוב בחיים, לקנא. קונדיטוריה בשכנות.....נשמע נפלא. לדעתי, אין פסול בגניבה המגונה והנחשקת הזאת, כי גם להנאה שבטעם העוגה יש ערך. השאלה היא, וזה באמת לא נהיר לי, האם אתה יכול להגיב על מחטף מתוק שכזה. כי למדתי שאתה סוג 2 , ואני תמה אם יש לך דרך להגיב מיידית על מנת פחמימות שכזה. בשולי הויכוח שהי כאן, הרי אנו צרכני האינסולין פשוט מוסיפים מספר יחידות וגומר סדר איפוק החשק. אני לכן לסיכום תומך בניצול היתרון שבקרבה לקונדיטוריה. מאיר

27/06/2002 | 23:49 | מאת: מבקר

שלום אייל, ביחס לעוגה הספיציפית שהזכרת לא נראה לי שצריכה להיות בעיה אבל קצת קשה לי להאמין שכל מה שמוכרים שם לא מכיל קמח ואיזושהי בקלווה עסיסית שהוזכרה דלת קלוריות, ממה נראה לך שהיא עשויה מקמח ביצים?????? אותי בכל מקרה זה לא משכנע ואני בין כה וכה לא אוהב עוגות, בורקס דווקא כן אבל לא נראה לי שמכינים בורקס שאין בו פחמימה, מה עוד היה לנו שם??????????????

26/06/2002 | 14:02 | מאת: ע.

שלום תירץ לגלוקופאז' שלוש פעולות. הוא אמור להוריד את רמת הסוכר בדם ע"י הפחתת הגלוקוז שנספג במעי, הוא מפחית ייצור והפרשת גלוקוז מהכבד ומתאים נוספים בגוף לזרם הדם ובנוסף, הוא משפיע ככל הנראה על רגישות הקולטנים לאינסולין שעל פני התאים, מה שמאפשר לאינסולין להיקשר טוב יותר כדי לפתוח את התאים לפני הסוכר שבדם שיחדור פנימה. לשם ביצוע כל אלה, את נוטלת גלוקופאז' על הבוקר. אלא שלהפתעתך, דווקא לאחר שנטלת גלוקופאז', עולה רמת הסוכר. לכאורה פעולה מנוגדת לנדרש מהתרופה. ובכן, עליית הסוכר בדם, איננה מצב שמסכן חיים באופן מיידי. היפרגליקמיה זה רוצח שעובד לאט, לוקח לו שנים כדי להרוג. לעומת זאת, ירידת הסוכר, היפוגליקמיה, הוא רוצח שעובד מהר. היפו עלול להרוג בתוך זמן קצר. לכן, כשאת נמצאת על 120-130 בצום ולוקחת על בטן ריקה תרופה שאמורה להפחית עוד, עושה הגוף בדיוק את מה שהוא צריך כדי למנוע ממך מצב שעלול לסכן את חייך ופועל הפוך לכאורה מהרצוי ומעלה את הסוכר על אפך וחמתך, וזאת עוד למרות שאת מקשה עליו עם התרופה. בכלל, אינני מבין מדוע בכלל את נוטלת גלוקופאז' בלי לאכול. זה אסור! אסור לקחת את הגלוקופאז' על קיבה ריקה. יש לקחת את התרופה הזו רק עם האוכל! (זו דוגמא מדוע חולי סוכרת אמורים לקבל טיפול אצל רופא מומחה ולא מרופא משפחה שאינו יודע דבר טריוויאלי זה) שנית. מעורבות של תרופות אחרות שאדם נוטל, כמו סטרואידים, אסטרוגנים, תרופות משתנות מסוג תיאזידים, תרופות להפרעות בבלוטת התריס, חוסמי סידן פרט לניפדיפין ועוד כמה תרופות. כולן פוגעות ביעילות הגלוקופאז' ולכן יש להתייחס לכל הנתונים. בנוסף, ההמלצה לאכול פחות שומנים ופחות פחמימות, אינה המלצה בעלמא. פעילות מירבית ותקינה של התרופה תתקבל כשתמלאי אחר כל ההוראות. אני באופן אישי, ממליץ לך להימנע לחלוטין מכל מוצר שיש בו קמח לבן. הקמח הלבן הוא האויב מספר אחד של הסוכרתי. אם בקמח מלא תמצאי: ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן חיוניות, סיבים תזונתיים ועמילן, הנה בקמח לבן תמצאי רק עמילן. העמילן הוא רב סוכר שמתפרק בגוף בעזרת אנזים בשם עמילאז, לדו סוכר מלטוז אשר מתפרק אחר כך לסוכרים פשוטים. נו? אז איזה סוכרתי יאכל מתוך מודעות מזון שיש בו סוכר? (אגב, לחם כהה, לחם שחור, לחם אחיד, לחם כפרי, לחם קל, לחם דל קלוריות ולחם חי, עשויים כולם מקמח לבן. לכן חפשי לחם מקמח מלא או לחם אורגני) לבסוף, את כתבת שאת לוקחת סידרה של גלוקופאז'? כדאי שתדעי שלא נהוג לקחת יותר משלוש פעמים ביום (עם האוכל!) ובכלל, למה לא תמצאי רופא מומחה? הרבה בריאות

26/06/2002 | 15:46 | מאת: תירץ

לע. שלום, קודם כל,תודה. הייתי נוהגת עד הבוקר לקחת את הגלוקופאז' על קיבה ריקה, בגלל שחשבתי שההנחיה לקחת גלוקופאז' עם אוכל היא בגלל רגישות בדרכי העיכול. ולי לא היו תופעות לוואי כאלה. לעומת זאת קראתי שהגלוקופאז' מתחיל לעבוד כשעה שעתיים אחרי נטילת התרופה, וחשבתי שע"י נטילה מוקדמת אוריד את עליית הסוכר בארוחה. בנוגע לרופא מומחה - יש לי בעיה אמיתית, הייתי במרפאת סוכרת בבי"ח גדול ומכובד, ולא התרשמתי שהרופא שם, היה עדיף על רופא המשפחה, ובעידודו של הרופא המומחה, חזרתי למרפאה הקהילתית. אבל כאן יש בעיה של חוסר אמון אישי ברופא - והתנגשויות על ימין ושמאל, כך שקשה לי להגיע אליו לשיחה רצינית אודות מצבי. אקווה שאצליח להתגבר על הקושי הזה ואגיע אליו עם סבלנות וידע. (לצערי לעיתים צריך להסביר לרופא על חשיבות בדיקת ה C- PEPTID, ויתרונות האבנדיה על פני נטורופט ואינסולין - ההצעות האחרונות שלו), ושוב תודה. תירץ.

27/06/2002 | 14:34 | מאת: ע.

תירץ שלום. ראשית, הרופא שלך צודק! כשתרופות מפסיקות לפעול אין מנוס מאינסולין. וכשאת מסרבת, מה את רוצה שיעשה? אז הוא מנער אותך לכיוון הנטורופט...... בכל אופן, קורה שגם בתנאים אופטימליים מפסיק הגלוקופאז' למלא את חלקו בעיסקה ואז כשמציג החולה נתונים כמו אלה שאת מציגה, לא עוברים לאבנדיה אלא לאינסולין. לכן צודק הרופא גם כאן.... שהרי גם האבנדיה מגבירה את רגישות הקולטנים לאינסולין. ולאור תוצאות הגלוקופאז' שהבאת לו, אין טעם בכלל לנסות אבנדיה. הולכים מיד על אינסולין. אלא שאני מניח שלא סיפרת לו שאת לוקחת גלוקופאז' על קיבה ריקה ולכן הנתונים שונים..... בקשר לבדיקת C- PEPTID שאת מבקשת, שוב צודק הרופא שלך. בדיקה זו נותנת תמונה מדויקת של כמות האינסולין המופרש מהלבלב שלך. הבדיקה חשובה לסוכרת TYPE1 כדי לדעת כמה אינסולין מופרש, אם בכלל. אין שום סיבה שתעשי את הבדיקה הזאת. את פשוט לא צריכה אותה! בדבר אחד קרדינאלי טעה הרופא שלך. הוא לא הסביר לך בסבלנות את מה שקורה סביבך ולכן כל "הבלגן". בכל אופן, סוכרת היא מחלה של חילוף חומרים. היא עלולה להיות מחלה רעה עם סיבוכים קשים מצד אחד ועשויה להיות מחלה קלה שכרוכה מקסימום באי נוחות בצד שני, וזאת בתנאי שמבצעים את מה שנחוץ. בניגוד לסוכרת מסוג 1, סוכרת מסוג 2 ניתנת לשליטה ולאיזון ללא הזרקת אינסולין ובתנאי שתמלאי את הוראות הרופא שלך ככתבן וכלשונן, בלי לפרש פירושי רש"י חדשים. את חייבת להיעזר בתרופות הנכונות בתוך כדי שינוי מסוים בתזונה ובאורח החיים שלך, עד שתהיי מאוזנת לחלוטין. ותתפלאי, בסופו של דבר הרופא שלך עוד עשוי להפחית את מינוני התרופות ובמקרים מיוחדים אף והפסיקם כליל. הכל תלוי בך. אגב, מהי תוצאת HbA1c שלך? רק בריאות

26/06/2002 | 10:47 | מאת: יצחק פופקו

שלום רב אני גבר בן 64 חולה סכרת סוג 2 לאחרונה קראתי מאמר בנוגע לתרופה אלטרנטיבית חדשה בשם VANADYL SULFATE המבטיחה הורדה של 12% ברמת הסוכר אשמח לשמוע האם שמעתם על התרופה והאם מומלץ לנסות אותה?

26/06/2002 | 13:37 | מאת: לזר

נכון יצחק, זו ממש תרופה מקובלת להורדת הצריכה של האינסולין באירופה. גם ספורטאים מסוג Body Builders משתמשים במלח הוונדיאום לשיפור היחס שומן:שריר. נסה, אולי לא תתאכזב. אני לא היתי עושה זאת ללא המלצה ולאחר בדיקת המינרלים שיש לי בגוף. בנוסף, נראה לי שהיא מיועדת לסוכרתיים Type 1. לפי דעתי עליך לוודא איזה סוג 2 אתה ורק אז להחליט.

26/06/2002 | 13:40 | מאת: לזר

שכחתי להוסיף, שמינון טיפה גדול מתוסף זה עלול להיות רעיל.

27/06/2002 | 12:11 | מאת: מבקר

לזר יקר, אני מוצא שהנושא מעניין וזו לי הפעם הראשונה שאני שומע על זה, האם תוכל להרחיב בנושא התרופה הנ"ל והשימוש שלה ובכך תתרום לנו ידע?????????

26/06/2002 | 10:29 | מאת: ע.ב

שלום לכלם! אני חדש בפורום אך כבר מרגיש שיש כאן אחים ואחיות אמתיים שתומכים ומיעצים בהתמדה, במסירות והרבה אהבה , ועל כך תבורכו! אני כבר לא מרגיש בדידות !אני סוכרתי סוג 2 מטופל ב2 כדורי גלוקופאג , ב 3 פראנדאז , וב3 אולבטם ( ובאביטול ויטמין e ) . הסוכר רוב הזמן מאוזן יפה אך יש לי בעיה נוראה של אבנים בכליות מסוג קלציום ( בדיקת p t h תקינה וגם בלוטת התריס תקינה ), אני מייצר אבנים בצורה נוראית ,מדי מספר ימים אני מרגיש יציאה של אבן או פירורים של אבן , למזלי האבנים קטנות! יש לי כל הזמן הרגשה של אי נוחות וכאבים בכליות והרגשה תמידית של צריבה באבר המין . התיעצתי עם מספר רופאים ונאמר לי שעלי לשתות הרבה ( אני שותה כמיות של סוס )ומעבר לכך זו בעיה של מטבוליזים ואין מה לעשות .אשמח על כל תגובה ,רעיון או עצה.

26/06/2002 | 11:55 | מאת: אנטה

שלום ע.ב אני מצטערת שאני לא יכולה לעזור לך כי אני לא מבינה באבנים בכליות. אני מקווה שמישהו אחר יוכל לעזור. רציתי פשוט לשאול אותך מהי התרופה בשם אולבטם אותה הזכרת ולאיזו מטרה היא משמשת? פשוט אני מכירה את כל יתר התרופות שציינת ועל אולבטם מעולם לא שמעתי. אם תוכל גם לכתוב את השם של התרופה באותיות לטיניות אודה לך מאוד. מאחלת לך רפואה שלמה בהכל ומזור לאבנים בכליות. אנטה

26/06/2002 | 13:46 | מאת: ע.ב

שלום אנטה, olbetam היא תרופה להורדת טריגליצרדים ( שומנים בדם).

26/06/2002 | 14:10 | מאת: ע.

אבנים בכליות נובעות משלוש סיבות בעיקר. מה שאתה אוכל, מה שאתה שותה ותרופות. על מה שאתה אוכל ושותה, יש לך שליטה. לפיכך, אם אתה שותה כדבריך כמויות של סוס, אז שתה רק מים מינרלים. ובמזון תתרחק מכל מוצר שיש בו פוספאטים. רק בריאות

האם תוכל להסביר מדוע מים מינרליים? האם ידוע לך איזה תרופות גורמות לאבנים מהסוג שהזכרתי? ולבסוף האםתוכל להסביר מה זה פוספאטים ובאיזה מזונות או באיזה שמות הם מופיעים? בתודה ובהערכה רבה!!!

26/06/2002 | 14:57 | מאת: אייל (הראשון)

לע. שלום, קראתי לא מזמן במאמר רפואי שאבנים בכליות יכולים לנבוע מנטייה גופנית פנימית של החולה ללא כל קשר לסוג המזון, השתייה או התרופות. ידידי הסובל גם הוא קשות מבעיה זו בדק את המידע הזה עם הנפרולוג שלו והוא אישר זאת. האם ידוע לך על תופעה זו? אייל

09/07/2002 | 08:22 | מאת: מני

אתן לך מרשם שעזר למכר שלי. המרשם משתמש בצמח "אלמות הכסף" (Paronychia argentea Lam.) יעיל מאד נגד אבנים בכליות. מבשלים ח?פן מהצמח (לח או יבש, לא משנה מאיזה חלק מהצמח) בליטר מים כחצי שעה (עד שהמים מאדימים) , מסננים, ושותים במשך היום. הטעם נעים. משך הטפול כשבועים עד ח?דש. בר?ב המקרים מ?רגשת הקלה כבר אחרי ימים ספורים. מני

26/06/2002 | 06:57 | מאת: זהבה

לע., אני חייבת לציין שהערותיך מאירות ומפורטות ומקווה שתמשיך.

26/06/2002 | 14:06 | מאת: ע.

תודה. אם אני בסביבה ופנוי, בהחלט אשמח.

25/06/2002 | 13:45 | מאת: שוש

יש לי את האוקטרנד שכידוע דורש כמות גדולה של דם. בהנחה שדקרתי את עצמי ושמתי דם על הסטיק שלא כיסה את כל הריבוע הצהוב אבל המכשיר התחיל למדוד מה אני צריכה לעשות האים להוסיף עוד דם למרות שהמדידה כבר החלה או לא? האם מדידה עם פחות דם או תוספת של דם אינה נכונה ועלי לחזור עליה ? או שהסטיה תהיה קטנה

25/06/2002 | 15:30 | מאת: לזר

שלום שוש, אם המשטח איננו מכוסה, המדידה שגויה (לא ידוע בדיוק לאיזה כיוון). יותר דם מהדרוש איננו גורר שגיאה. אם פחות דם מהדרוש יש לחזור על המדידה. כל טוב

25/06/2002 | 16:12 | מאת: אייל (הראשון)

שוש שלום, לאחר הנסיון הראשון למלא את המלבן אם לא הצלחת יש לך מיספר שניות לתקן ולמלא את החסר. אני לא זוכר בדיוק כמה, נדמה לי 10 שניות או משהו כזה. אם את רוצה להיות בטוחה תתקשרי לתמיכה של דין דיאגנוסטיקה, הטלפון שלהם נמצא בעלון של המכשיר. בכל אופן, כאשר המלבן מתמלא לגמרי שימי לב שנשמע ציפצוף קל. לפי מה שהם אמרו לי רצוי ששכבת הדם תהיה כולה בתוך החלק הפנימי של הסטיק ושלא יהיה דם בחלק החיצוני, מעל השכבה שנשאבה לתוך המלבן. כמו כן עליך לקרב את המכשיר עם הסטיק לאצבע עם טיפת הדם ולא להיפך (לא את האצבע למכשיר). בהצלחה בבדיקות! אייל

25/06/2002 | 16:50 | מאת: לזר

לא אייל (ראשון), לא, הצפצוף כבר gevein (באידיש) והמשטח לא כוסה....אבל, באמת יש 10 שניות למלא את החסר ותיהיה מדידה, אבל שגויה!

25/06/2002 | 12:03 | מאת: Dr.Kamin-Belsky

Dear Dr.Leshem. Is it possible, and where ,to get Ginseng berrys in Israel for personal consumption? Thanks

26/06/2002 | 00:05 | מאת: לזר

Shalom Dr. Kamin, Please, try at http://www.pharmaton.co.il/index.html or email to [email protected]

25/06/2002 | 10:28 | מאת: ליאת

שלום רב, אימי עומדת לעבור ניתוח מעקפים בליבה. היא מטופלת במשאבה. האם תוכלו לתת מספר עיצות, כיצד לשמור על סוכר מאוזן בתקופה הקשה המצפה לה? האם מישהו עבר ניתוח דומה ויוכל לייעץ כיצד להקל על ההחלמה?

25/06/2002 | 12:18 | מאת: לזר

שלום ליאת, עברתי ניתוח פשוט מאוד, אבל 3 ימים אחריו לא ירדתי מתחת ל-150. עם הזמן רמת הסוכר ירדה לנורמה. גם לי יש משאבה. הרופאים מודעים לרמת הסוכר של המנותחת בזמן הניתוח והם דואגים לרמה זו, לחץ הדם והדופק. אם רמת הסוכר לא תספק אותם בהתחלת הניתוח הם ידאגו תחילה להביא את אימך לנורמה ואז "יציאה לדרך צליחה". אפשר שכמה ימים אחרי הניתוח הרמה תהיה גבוה מהנורמה ויהיה קשה לשלוט עליה. הגוף נזעק להגן על עצמו ומנגנונים שונים פועלים כנראה במצב חרום. לא לדאוג, הכל יבוא על מקומו אם הניתוח בסדר. שיהיה לאימך בהצלחה והחלמה מהירה

24/06/2002 | 21:47 | מאת: חלי

24/06/2002 | 22:13 | מאת: חלי

שלום לכולם אין כאן השאלה איזה סוכרת יותר כדאית. הכל ענין של התייחסות למחלה כמתנדבת של האגודה הספקתי להכיר סוכרתיים רבים גם מסוג 1 וגם מסוג 2 . העניין כולו נתון לאדם עצמו והתייחסותו למחלה רוב הסיבוכים מגיעים בעיקר בגלל "זלזול" בטיפול הסוכרת .לדוגמא הגיעה אלינו סוכרתית 2 שהתכחשה למחלה עד שאחותה "סחבה " אותה אלינו ואחרי כמה פגישות בקבוצת תמיכה הצלחנו להכניס לתודעתה שהיא נמצאת במצב הדורש טיפול והתייחסות וכיום היא מאוזנת. כמו כן לפני חודש הגיעה אלינו בחורה בת 25 סוכרתית סוג 1 שהזניחה מאוד את הסוכרת והיתה מזריקה אינסולין מתי שבא לה ולא כמו שהיתה צריכה ה-A1C שלה הגיע ל18 קבענו אתה אצל הרופא שלנו והוא קיבל אותה ללא טופס 17 והחל לטפל בה גם במסגרת של עובדת סוציאלית וכבר רואים שיש קצת שיפור . מה שבעצם רציתי לומר כאן הוא: שלמעשה לא משנה איזה סוכרתי אתה אלא מה ההתייחסות שלך למצב זה חשוב מאוד שתהיה בסביבה תומכת וידע תמיד תורם אך חשוב ביותר לשמור על איזון ,לקיחת התרופות ,הפעילות הגופנית, תזונה נכונה. ברגע ששומרים על כללים אלו אנו מרחיקים מאיתנו את הסיבוכים הנובעים כתוצאה מהסוכרת . לאייל הראשון- לסוכרתיים סוג 2 נראה שסוג 1 זה "סוף העולם" בגלל התלות באינסולין אבל זה באמת לא כך אני למשל מתפקדת יוצא מן הכלל עם היפויים של 30 ו- 40 וחברתי מסוג 2 נלחצת מאוד כשהיא רואה את רמות הסוכר האלה אצלי למרות שאני מסבירה לה שאין סיבה להלחץ כיוון שאני יודעת כיצד לנהוג במקרים אלו.לגבי הסיבוכים שדווקא מופיעים לדעתי בסוכרתיים 2 יותר זו רק תוצאה של הזנחה/ הכחשה. לעוקב בענין : אני מבינה שאתה בא מהתחום המקצועי ברפואה ודבריך מזכירים לי את דברי הרופא שלי לגבי ההשלכות של ההיפויים שלמעשה אין לכך השפעה לטווח ארוך אך כן צריך להיזהר אם נוהגים ויש היפו לכן אני נוהגת לבדוק את רמות הסוכר שלי לפני שאני נוהגת ברכב ומטפלת בהתאם למה שצריך. מה שלמעשה גורם לסיבוכים אלה דוקא רמות הסוכר הגבוהות. לסיום לכל הסוכרתיים: טפלו בעצמכם אל תזניחו תעשו את הבדיקות התקופתיות וכך תביאו מזור לעצמכם חלי

25/06/2002 | 02:52 | מאת: אייל (הראשון)

היי חלי וכל ידידי המסווגים 1, מה שאתם סוג 1 צריכים זה שיפור אחד נוסף במשאבה וזה הרבה יותר קרוב ממה שאתם חושבים. השיפור הזה יהפוך למעשה את המשאבה ללבלב מלאכותי לכל דבר ואתם תהיו (כמעט) כאחד האדם, להוציא את נטל נשיאת המשאבה והתחזוקה שלה שזה דבר שנראה קל מאוד. השיפור הנוסף הזה הוא חיישן שיבדוק כל מיספר שניות את מצב הסוכר בדם ושבב המכיל מידע שיידע לתרגם את מצב הסוכר ליחידות אינסולין ולתת הוראת הזרקה למשאבה. זה לא בשמיים וזה יגיע קרוב מאוד, אני מקווה שלא יותר מ-5 שנים. אני משוכנע שכבר עובדים על זה. במצב עניינים כזה אתם תוכלו לאכול כל מה שאתם רוצים ולהיות משוחררים מהנטל התמידי של מעגל הקסמים הטיפולי דיאטה-אכילה-מדידה-הזרקה. אתם תשכחו בכלל שיש לכם סוכרת. כל מה שתצטרכו זה להחליף פרפרית כל שלושה ימים (גם לזה יימצא פתרון ואני מניח שזה יהיה פעם בחודש) ולחדש את מלאי האינסולין במשאבה. אז אנחנו באמת נקנא בכם כי אנחנו נשארים בינתיים עם הדיאטה, התרופות, הפיקוח היום יומי והסיבוכים. לנו עדיין אין "פתרון של קבע" ואני מקווה שגם זה יבוא. למצב החדש שלכם יש לדידי רק "תופעת לוואי" אחת: אתם כל כך מהר תשכחו שיש לכם סוכרת עד שלאט-לאט נראה לי שתנטשו את הפורום הזה ואנחנו נפסיד אותכם כאן... אייל

24/06/2002 | 18:12 | מאת: עוקב בעניין

שלום לזר ראשית, אשיב לשאלתך השניה. לא ידוע, ויש להניח שאין השפעה להיפויים קלים רבים על היכולת המנטלית, הקוגניטיבית, או כל יכולת אחרת של המוח. אגב, המוח עושה שימוש בגלוקוז גם ללא צורך באינסולין. אירועים חוזרים של היפוגליקמיה עלולים להשפיע על העירור העצבי והכימי במוח ועל קולטנים למה שנקרא "נוירוטרנסמיטרים" ולהפריע לתקשורת שבין תאי העצבים במוח. אירועים היפוגליקמיים עלולים לפגוע בזרימת הדם במוח ולהשפיע על הפעילות במערכת הנקראת מחסום דם-מוח. אולם הפרעות אלה זמניות והפיכות וככל הנראה אינן מותירות נזקים מתמשכים. בשל החשיבות של הנושא, אדגיש שלמרות ששהיה ארוכה במצב של היפוגליקמיה בתוך כדי אובדן הכרה, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, הנה התקפים רבים וחוזרים של היפוגליקמיה קלה אינם גורמים לנזק מוחי ואינם גורמים לנזק גופני כלשהו. אין ככל הנראה נזק מוחי מתמשך בגלל היפויים רבים, אלא אם כן האדם מת. וזהו למרבה הפלא הנזק היחיד. עם זאת, חשוב לציין שהיפו מסכן בעיקר את חייו של האלכוהוליסט הסוכרתי משני הסוגים. ו וגם 2. שתבין. חומרי הדלק של המוח הם חמצן וסוכר. בלי חמצן יהיו נזקים במוח בתוך 4 עד 6 דקות ואילו כדי להימנע מהנזקים של מחסור בסוכר, מכבה המוח מערכות לא חיוניות, מה שמביא לאובדן ההכרה. פעילויות חיוניות בגזע המוח ממשיכות ללא הפרעה. אלא אם כן הספקת הסוכר מופסקת לזמן ארוך ואז תהיה פגיעה נרחבת שמשמעותה פגיעה בלתי הפיכה ובעיקר מוות. למרבה המזל סוכריה או כמה שלוקים קולה מצילים ממוות, ללא נזק כלשהו. בקשר לשאלתך הראשונה על בולוס חצי שעה אחרי היפו כאן אנחנו נכנסים לתחום שאין עדיין לאף אחד מושג מה באמת קורה בו. אתה עושה בולוס חצי שעה אחרי שאתה מקבל 43. זוהי לכאורה פעולה מנוגדת הגיון, אולם זוהי באמת הפעולה הנכונה לעשות מבחינתך. ואני מדגיש מבחינתך! אם כי מרבית הסוכרתיים יתנהגו בדיוק כמוך מבחינת הסוכר בדם. אבל למרות זאת, אין זו המלצה גורפת לכולם. (אגב, האם אתה עושה זאת בשביל התוצאה של ההמוגלובין המסוכרר?) שתבין, עודף אינסולין בדם (ירידת סוכר), אמור לגרום להורמון סומטוסטטין לעכב אינסולין ולשחרר גלוקגון כלומר להעלות את הסוכר ולכן בולוס אחרי חצי שעה מאזן אותך על 130 אלא שסומטוסטטין הוא הורמון שמיוצר בתאי דלתא בלבלב, העושה שימוש במנגנון פאראקריני (פועל ישירות ללא צורך בצינור הובלה, על הפרשת אינסולין וגלוקגון גם יחד שבתאים הצמודים. הוא משפיע ומושפע ישירות פאראקרינית על הגלוקגון בתאי אלפא, ויחד עם הגלוקגון משפיע על הפרשת האינסולין בתאי ביתא ולהיפך. כך משפיע סומטוסטטין פעם על זה ופעם על זה. את זה הוא עושה אצל אדם בריא. אומנם ברור שישנה פעילות של ההורמון הזה גם אצל חולי TYPE1 אלא שאיננו יודעים עדיין בוודאות כיצד(!) פועל ההורמון הזה כשחסרה צלע אחת של המשולש, דהיינו כשחסר אינסולין. שהרי שלושתם אמורים לכאורה לפעול בהרמוניה. אין למעשה עוד אף אחד שיודע בוודאות מה קורה כשאינסולין אינו מופרש מהלבלב. (אינסולין בהזרקה אינו מושפע מסוסטוסטטין, אבל כנראה שהוא משפיע על סומטוסטטין שמפסיק לעכב את הגלוקגון שמקבל שחרור) ולכן יסבול הסוכרתי הבלתי מאוזן יותר מהיפר ופחות מהיפו. סומטוסטטין אגב, סתם לידע כללי, משמש בתפקידו העיקרי כווסת להפרשת הורמון הגדילה GH.(somatotrophin) זהו. הרבה בריאות לכולם. גם לסוג 1 וגם לסוג 2.

24/06/2002 | 19:25 | מאת: לזר

שלום עוקב בעיניין, תודה על ההסבר הממצא. זה מעודד לדעת שההיפו המטופל לא מצטבר ולא פוגע במוח. הורמון הגדילה כפי שציינת, האם הוא מופיע גם אצל אנשים מעל גיל 30? 40? לראשונה פגשתי את ההורמון כאשר קראתי את ספרו של John Walsh Pumping Insulin. הוא ציין שהרבה חולים סוג 1 מרגישים שיעילותו של האינסולין בשעות הבוקר פוחתת, בגלל הורמון הגדילה ולא הסביר מהו בדיוק הורמון זה. נשאר לי הרושם שההורמון הזה פעיל רק אצל הצעירים של ממש, עד גיל 17 או 18, אבל זו רק הסקת מסקנה בלי נתונים.

25/06/2002 | 13:36 | מאת: ע.

שלום לזר. עוקב בעניין הוא כבר לא לעניין ולכן אשאר לי כ- ע. בקשר להורמון הגדילה. ובכן, תתפלא, אבל הוא ממשיך להיות בסביבה גם אחרי גיל ההתבגרות. מחפשי תרופות פלא למיניהם אף קושרים לו קשרים של נעורי נצח. (כאילו שלמדנו לרפא שפעת או נזלת או סוכרת, אם תרצה. שאנו כבר מחפשים דרכים להתפטר מהזיקנה) אלא, שכמות רבה ממנו היא חומר מסרטן של ממש. וליפיכך, אין משרד הבריאות בישראל מאפשר ל"רופאים" שעוסקים ב"אנטי אייג'ינג" לעשות בו שימוש. הרבה בריאות

24/06/2002 | 21:54 | מאת: גדעון

שלום עוקב בעניין אולי אתה יכול לכתוב כמה מלים על גליבטיק? תודה

25/06/2002 | 13:52 | מאת: ע.

שלום גדעון. גליבטיק Glibetic שייכת לקבוצת סולפונילאוריאה Sulfonylurea וידועה גם בשמות המסחריים: גלובן Gluben, דאוניל Daonil גליבנקלאמיד Glibenclamide וגליבוריד Glyburide זוהי תרופה נגד סוכרת הממריצת לבלב, הניתנת דרך הפה, אשר בתוך כדי התקשרות לקולטנים ספציפיים הנמצאים על מעטפת תאי ביתא בלבלב, משנה את המתח החשמלי בממברנה וגורמת לשינוי במשאבות האשלגן ולחדירה של יוני סידן מהפלסמה אל התא. עלית ריכוז יוני הסידן בתוך תאי ביתא מגבירה את הייצור והשחרור של האינסולין האצור בהם. בכך מגרה יצירה והפרשת אינסולין מתאי ביתא שבלבלב. כמו כן מאפשרת קליטת סוכר טובה יותר ע"י תאי הגוף. כדי לשמור על יעילות התרופה, נעשה השימוש בשילוב עם תזונה דלת שומן ופחמימות. עם זאת, לעתים קרובות מאבדת התרופה מיעילותה והטיפול נעשה ע"י הזרקת אינסולין. התרופות מהקבוצה נבדלות במבנה הכימי של התרופה, ישנם הבדלים בין התכשירים, בעצמתם ומשך פעולתם. במחקרים הוברר שהתרופה משפיעה על גדילת עצמות עוברי חיות ולכן מסוכן לשימוש בעת הריון ולכן נעשה שימוש רב יותר באינסולין בעת הריון. התרופה עוברת גם לחלב אם ולכן אינה מומלצת בעת הנקה. התרופה אינה מומלצת גם לתינוקות וילדים. אצל קשישים מומלץ לתת מינונים מופחתים. התרופה גורמת לטישטוש ואינה מומלצת בעת נהיגה. מינון: 2.5-15 מ"ג ביום. התרופה עלולה להחמיר מחלות בלוטת התריס, כבד וכליה. מבין תופעות הלוואי שלה ניתן למצוא היפוגליקמיה, בלבול, בחילה והקאות בגלל ירידה ברמת הנתרן בדם, וגן פריחה, גירודים, חולשה, הזעה, רעידות, צמא קשה, איבוד הכרה. תגובות בין תרופתיות: התרופות פלורוקווינולון ומיקונאזול עלולות לחזק את פעולת הגליבנקלאמיד ולגרום להיפוגליקמיה. לעומת זאת תרופות אחרות עלולות להפחית את ההשפעה של גליבנקלאמיד, וכך להעלות את רמת הסוכר בדם. תרופות אלה: קורטיקוסטרואידים, אסטרוגנים, משתנים, ריפאמפיצין, חומרים סימפאתומימטיים, פנותיאזינים, תרופות לבלוטת התריס, אסטרוגנים, פניטואין, חוסמי סידן ואיזוניאזיד. ואילו סולפונאמידים, אספירין, וארפארין, חוסמי בטא ומעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI). מגבירות את הסיכון להתפתחות רמת סוכר נמוכה מדי.

25/06/2002 | 05:58 | מאת: מבקר

אני יכול לומר לך שחור על גבי לבן שארועי היפוגליקמיה קשים אכן גורמים לנזק מוחי בלתי הפיך בעיקר ביכולת הריכוז ובחדות התפיסה של הדברים,הייתי מגדיר את הירידה כ 30-40% מאחר ועבר לא מעט זמן הייתי אומר שלצערי היכולת והסכוי שהמצב יחזור לקדמותו הינו קלוש ביותר,עם זאת עליי לציין שמדובר במצבים של קומה דיאבטית כשרמת הסוכר בדם ירדה ל 0 ואולי גם למינוס על משקל הציניות, מה שכן המח שהה מספיק זמן ללא סוכר כלל, זה אינו מצב מומלץ כלל ועיקר אבל תתפלא,זה קרה.

25/06/2002 | 13:55 | מאת: ע.

שלום מבקר יקר. אני מניח שאתה מצוי באמצע אירוע. האם זו הסיבה להודעה?

24/06/2002 | 17:12 | מאת: רוני

שלום רב!!! אני בן 30 נשוי יש לי סכרת נעורים מזה 15 שנה אני מאוזן הבעיה שלי היא שלפני 3 חודשים הבחנתי כי אני מגיע לפורקן אך כמות הזרע נורא קטנה ןהגרוע מכל שלעיתים קרובות מאוד לא יוצא לי זרע בכלל!!!!! רצוי לציין שאני אוהב נורא סקס ואין לי בעיית זיקפה ואני מקיים יחסי מין 3-4 ביום אני ואישתי רוצים להקים משפחה והמצב די עגום נכון להיום קבעתי לי בדיקה זרע על מנת לשלול בעיה כלשהי חשוב לי לציין לפני חצי שנה ניסיתי לעצור את השפיכה פעמים רבות על מנת להמשיך שוב ושוב באקט הרי ידוע שהשפיכה גורמת לרוגע עיפות והבעיות החלו שכמות הצטמצמה מפעם לפעם עד שהגעתי למצב שאין לי זרע פשוט לא נפלט!!!!!!!! שאלתי היא מה הסיבה לכך? והאם יש פיתרון למצב? אודה לכם זקוק לתשובות דחוףףףףףףףףף!!!

24/06/2002 | 18:15 | מאת: עוקב בעניין

זו לא בעיה. גם הכנרת נעלמת כששואבים יותר מדי כשחסר גשם. אני מניח שאצלך השאיבה עולה על המילוי. שבועיים הפסקה ותהיה שוב נמר!

24/06/2002 | 19:21 | מאת: אייל (הראשון)

רוני שלום, המצב שלך הוא מצב נורמלי ואינו קשור לסוכרת. זרע הפורענות הוא במינון. אם תורידו את תכיפות היחסים - אפילו זמנית לצורך רבייה - לפעם אחת ביום מיד תרגישו בשיפור בכמות הזרע. לאחר מילוי מצוות פרו ורבו תוכלו לחזור למינון הרגיל ולהמשיך בהילולה כמימים ימימה. אייל

24/06/2002 | 15:43 | מאת: ע.ב

שלום לכלם ! אני סוכרתי סוג 2 , עד עתה השתמשתי בגוקומטר עילית עד שקצה נפשי בדקירות באצבעות ! שמעתי על הפריסטייל ,אני בודק את הסוכר תמיד בבוקר מיד כשאני קם ולעיתים עוד פעם או פעמיים כשעתיים אחרי הארוחות . אני מבין שיש הבדל ברמת הסוכר בין האמה לבין האצבעות . האם בטובכם תוכלו להמליץ לי האם כדאי במקרה שלי להחליף בין המכשירים ? בתודה מראש ע.ב

24/06/2002 | 16:14 | מאת: לזר

שלום ע.ב., רשום פריסטייל בשדה החיפוש ותוכל לקרוא המון בנושא. דשנו בו רבות. תקנה פריסטייל בטח שתיקנה, אלה מה?

24/06/2002 | 19:26 | מאת: אייל (הראשון)

היי לזר, אני שומע בזמן האחרון יותר ויותר טרוניות של אנשים על הפריסטייל עד כדי כך שהם שוקלים לחזור למכשיר הקודם בו השתמשו. הטענות העקריות: קשה הרבה יותר להוציא טיפת דם מכל מקום אחר שאיננו האצבעות וקשה לתמרן עם טיפת דם כה קטנה לתוך המכשיר. מעניין אותי לשמוע את דעתך בנושאים אלה. אייל

24/06/2002 | 10:21 | מאת: אני

אימי בת 62,יש לה סוכרת כבר 22 שנה ! מזריקה פעמיים ביום אינסולין.קטועת רגל מזה שנה וחצי בעקבות כיב קשה בכף הרגל.,לוקה גם בתעוקת הלב. אישה אופטימית מלאת חיים . עברה ניתוחי מעקפים של כלי הדם באיזור הצלעות. לפני חודש אבי ,שטיפל בה במסירות בשנתיים האחרונות , נפטר ממחלת הסרטן. כעת היא לבדה בבית (גרה רחוק ממני ומשאר הילדים) מתמודדת בקשיים רבים עם האובדן של בעלה שעימו חיה כמעט 40 שנה !! היא מתמודדת בצורה מופלאה ומשתדלת לשמור על עצמה. לאחרונה התחלתי להתערב וללמוד לעומק את כל הנושאים הקשורים במחלת הסוכרת (אינטרנט,ספרות מקצועית ) ושילוב כל אלה במחלתה של אימי. רמות הסוכר של אימי מאד לא מאוזנות ! היא מגיעה להיפרגליקמיה (250-300) ולהיפו גליקמיה (50-70) הבוקר למשל לפני הזריקה. שכנעתי אותה למדוד פעמיים ביום את רמות הסוכר (לפני הזריקה) כי היא די מכחישה את מצבה ומנסה להראות לנו שהכל יציב ובסדר...למרות שאני יודעת שזה לא כך ! הלילה שוב היתה לה ירידת סוכר והיא אכלה משהו מתוק,בבוקר רמת הסוכר היתה 57 ! היא לא רוצה ללכת לרופא משום שהמרחק אליו גדול (שעה וחצי לכל כיוון) והיא טוענת שהיא יודעת לבד לאזן את רמות הסוכר. ביקשתי ממנה לחלק את הארוחות ביום ל-6 כדי שכל שעתיים ייצא שהיא אוכלת משהו. אז בנוסף לארוחות הגדולות (בוקר =פחמימות+חלבון,אח"כ ב-10:00 טוויגי מעדן או פרי,בצהריים ב12:00 סלט+מנה חלבונית + מנת פחמימות ואח"כ שוב ב-16:00 פרי או קרקרים עם חלב...אם היא ממש בסדר אז גם ב-18:00 היא אוכלת משהו קטן וב-20:00 אחרי הזריקת אינסולין ארוחת ערב שכוללת סלט +לחם+חלבון כלשהו (ביצה). אני לא יודעת אם פעלתי נכון שאמרתי לה לחלק את הארוחות ,למרות זאת הסוכר צונח ! אולי היא צריכה להמעיט בצריכת הפחמימות. אולי לקחת פחות אינסולין ? קבעתי לה תור למומחה לכלי דם כי אין לה תחושה באצבעות ברגל הבריאה (ומבחינתי זה אסון !!!) והרגל נפוחה. המרחק הרב שלי ממנה מקשה עליי את הטיפול בה והייתי מאד רוצה לעזור לה אך בשלט רחוק זה קשה. האם עליי להתייעץ עם דיאטנית כדי לבנות לה תפריט מאוזן ? אשמח אם תוכלו לתת לי עצות בנושא התזונתי ובכלל ולשתף אותי עם ניסיונכם הרב. בתודה מראש, אני

שלום אני, כל הכבוד למסירותך בטיפול באמא. חלוקת המזון ל-6 במשך היום זה גם נהדר. ובהחלט רצוי להתיעץ עם דיאטנית קלינית, כזאת שיודעת את מחלת הסוכרת. כדי להגיע אליה יש תחילה לקבל הפנייה לרופא מומחה סוכרת וליד המכון תוכלי גם להפגיש את אימך עם דיאטנית קלינית. לשימת ליבך - אימך כנראה לא מבצעת פעילות גופנית מספיקה ולכן המזון שלה צריך להתאים לאורח חיים כזה יחד עם המינון של אינסולין. שניהם הולכים יחד וכל הדרך. אימך יכולה וגם צריכה לבצע מספר רב של בדיקות סוכר ביום (לפחות 6 ועדיף 8) עד שתבין את התגובה הגליקמית של גופה ואז גם תידע לאזן את רמת הסוכר. זו משימה נכבדה בהתחלה, אבל תהפוך להרגל עם הזמן. אם תצליחי לעורר בה עיניין, אני סבור שמצבה נוח מאוד להתחברות למשאבת האינסולין. אורח החיים שלה מתאים מאוד. היא לא תצטרך כל כך הרבה דקירות מזרק וגם תוכלי להקטין את הנזק שיש מדקירות הרבות הדרושות למדידות רמת סוכר עם תדאגי לה למכשיר הפריסטייל אשר יכול לדגום דם מאמת היד ולא כל הזמן באצבעות. אני מקווה שאפשר להימנע מבעיות ברגל השניה אם אמך תאזן עצמה מהר ככל האפשר. בהצלחה ושוב כל הכבוד על דאגתך הכנה לאמא.

24/06/2002 | 07:18 | מאת: גדעון

זהו סיפור על חייזר שביקר בכדור הארץ ולאחר שובו לכוכב שלו שאלו אותו חבריו איך הוא מצא את בני האדם. אמר החייזר שבני האדם מתחלקים לשני סוגים. סוג אחד רזים והסוג השני שמנים. השמנים אוכלים הרבה אוכל דל שומן והרבה אוכל דל קלוריות הרזים אוכלים הכל, אבל קצת!!!!!

הי גדעון אני חושב שכל העסק הזה של ספירת קלוריות הוא פשוט שרלטנות לפני כמה ימים שמענו הרצאה שבה אמר המרצה על קלוריות את הדברים הבאים: (אשתי רשמה ואני מקווה שהספיקה לכתוב הכל ונכון) "קלוריה זה אמת מידה של חום ואנרגיה, בעברית קוראים לקלוריה חומית מלשון HOT. הקלוריה משמשת כדי לדעת את כמות האנרגיה שנדרשת כדי להעלות גרם של מים במעלה אחת." אז עכשיו תבואו ותגידו מה הקשר בין מחט לתחת? מה הקשר בין מה שמודד חום של מים עם השומן שלנו. ובכלל מה הטעם להאביס את עצמך עם אוכל דל קלוריות ולעלות במשקל כשכל מה שצריך לאכול אוכל מלא ולהמנע מאוכל זבל(אני במאה אחוז מסכים עם דרך התזונה של לזר) חוץ מזה, אם היה הסיפור של הקלוריות נכון ואמיתי, הרי לא היה טעם לבדיחה שלך ואנשים שאוכלים דל קלוריות היו רזים. אבל מסתבר שהבדיחה היא בעצם האמת. בקיצור, אני חושב שזוהי שרלטנות של כל מיני גופים שמרוויחים הרבה כסף על חשבון הפרייארים שמלעיטים עצמם בג'אנק דל קלוריות. דרך אגב, למה לא לשתות מים במקום דיאט קולה???

היי אייל, למדתי לא מזמן בפורום התזונה שתואר הראשון בתזונה הוא B.Sc. Bachleor in Science. אז, רוצה לומר שזהו תואר בהנדסה. יש שני מוקומות בארץ שאפשר ללמוד לקראת התואר הזה. מה עכשיו? לא ידעתי זאת, אבל זו היתה התשובה של מנהלת הפורום, לאחר ששאלתי. אם כן, המקצוע המכובד בהנדסה מחייב נוסחאות סגורות ומנומקות, כך שכעת אני מקווה שהתמונה ברורה. הבעיה היא שנוסחאות הקשורות לקלוריות של המזון לא עובדות על בני האדם ככלל, אבל יכולות לשמש ככלי מדידה אשר יכול להעריך את מאזן האנרגיה קלט/פלט של גוף האדם. הספורטאים משתמשים בנוסחאות אלו ואצלם זה עובד. לא כל אדם יודע להשתמש נכונה בכלי הזה, אבל האינטואיציה שלנו עובדת לפעמים טוב יותר מהנוסחאות האלו. לבריאות

לגדעון, זה גדול, ונכון, תודה. תירץ.

היי תירץ וכולם, דיאטנית קלינית ספרה לי על המכשיר הקיים בבתי חולים והאפשרות להזמין בדיקה זו על ידי מבוטחי הקופות השונות: (שכחתי את שם הבדיקה) יושבים על כיסא ונושמים ונושפים אוויר לתוך המכשיר. התוצאה: המכשיר יכול למדוד את כושר גופו של האדם לשרוף קלוריות ליחידת זמן. הדיאטנית הקלינית המיומנת יכולה להמליץ על סמך משקל הגוף ותוצאות המכשיר על תזונה מתאימה. אני לא שם, אבל רק רציתי שתדעו, שהמקצוע הוא סגור נוסחאות וההמלצות מנומקות. אם ניסיתם הכל פרט לזאת ועדיין בא לכם, הנה סיפרתי (בלי המלצה כמובן).

23/06/2002 | 20:37 | מאת: נמרוד

שלום לכולם בתי בת ה-7 עומדת להתחבר למשאבה ואני מתלבט בין מינימד לטאיקו כאשר הדגש הוא על פשטות ההפעלה ובעיקר בטיחות (למשל מתן בולוס בטעות) אודה לכם בעלי הניסיון והידע אם תוכלו ליעץ לי בענין זה כמו כן שמעתי על משאבה חדשה של מינימד paradigm , אם מישהו יודע עליה פרטים והאם היא אמורה להגיע ארצה? תודה מראש נמרוד

23/06/2002 | 23:34 | מאת: לזר

שלום נמרוד, מהסוף: Paradigm כעת מחולקת רק בארצות הברית לחדשים או לאנשים שקבלו מינימד לפני פחות משנה. עדין יש בעיה עם המשאבה הזו בגלל גודל המיכל. עבור כמות זהה לזו שיש במינימד, הפאראדיגם צריך אינסולין בריכוז כפול וזו בעיה טעונת אישור השלטונות האמריקאים. נמתין... אני על מינימד, אבל זו של טאיקו יש לה יתרון בקצב הבזלי. היא מסוגלת לספק בזל של חציי יחידות. אני מרגיש שיכולת זו חסרה לי במינימד. פרט לזה אין דבר שאין בשתי המשאבות שיכול להיות קריטי. לטאיקו יש גם יכולת הספקת בולוס בקצב מהיר מזה של מינימד, אבל אני בספק לגבי היתרון שבדבר. אם את רוצה לקרוא את כל החוברת של מינימד, תוכלי להוריד אותה מהאתר שלי בדף זה. קובץ pdf באנגלית: http://www.tcb.ac.il/type1file/equipment.html אין הגנה על בולוס שגוי. יש אפשרות להגביל את המכסימום, כי ילדים משחקים או עושים דברים נוראים עם המשאבה. גם מבוגרים יכולים להשתגע.

24/06/2002 | 01:38 | מאת: מאיר פרומקין

נמרוד, דבר אחד אני ממליץ בחום. נסה את שתי המשאבות, חודש כל אחת. ביתך תרכוש אולי יזו שהיא העדפה. בסופו של דבר זהו מכשיר אישי שצמודים אליו יום ולילה. כללית, שתי המשאבות טובות עם מספר יתרונות שישלכאורה לטייקו כפי שלזר מציין. אבל אני יכול להגיד מה בסופו של דבר הכריע אצלי, וגם זה ענין אישי. רובוסטיות - הטייקואית יותר מסיבית ונוקשה ופחות מצועצעת. היא נתונה במיכל אלים וקשיח וזה מתאים לי. הכל תפוס חזק ושום דבר לא יכול להיפתח אפילו לא בשוגג. תפיסת מיכלון במינימד היא כ"כ רופפת ועדינה שלא אחת מצאתי את שולי התפס רופפים וכמעט שלא אוחזים בבוכנת המיכלון. בטייאקו - הברגה נמרצת ואין מוצא לכלום. קרה לי אחת שהמשאבה נפלה לי בצורה רצינית. נראה לי בתחושה שאם זאת היתה מינימד, התוצאה היתה טראגית הרבה יותר. תחכום עודף - המינימד מצוייד בשלט לפיקוד על המשאבה. ופעם, אני מביט באחד מחברי המקיש על כפתורי השלט, ולקח לי זמן להבין שהוא למעשה עומד להרוג אותי בבולוסים מיותרים. אף אחד חוץ ממני לא יפעיל את המשאבה, כי אשתי יכולה לחסל אותי בשנתי ללא כל בעייה, אם רק תרצה. החלטתי לא לתת בידה הזדמנות שכזאת. המינימד מאפשרת "רטט" דומני למצב של הזעקות. יתכן וכאן יש יתרון, כי הטייאקו רק "מצפצפת". אולי זה חשוב, אולי לא. פשטות - ניתן בטייאקו לראות את מצב המיכלון ללא בעיה, וזה טוב, יעיל ופשוט. מה שממש לא הסתדרתי איתו עד לכדי התכעסות היה סידור התפס של המינימד לתפיסת המשאבה לחגורה. להשתחרר מתפיסתו היה כמעט סעיף נפשי. וגם הסידור המיוחד הזה של חיבור התפס למכשיר עצמו עם זנב דרור מחורץ היה קצת מאולץ לטעמי. לא אהבתי. נדמה לי שלמינימד יש איזה ממשק לתוכנה. אני לא בטוח עד כמה זה נכון ואם יש לטאייקו משהו אנלוגי. והחשוב מכל, ידידי. משאבת טאייקו מוגבלת בהגדרה לשנתיים ימים, היא מובנית כך. המינימד מתוכננת לשש שנים. כך שבטאיקו תקבל כל שנתיים משאבה חדשה, סביר להניח מדגם מתקדם ומשופר יותר, ואת הדגם של מינימד תחזיק שש שנים ואפילו יותר, אם זאת משאבה שמספקת לך הקופה. במצב עניינים שכזה דווקא מצאתי יתרון בטאייקו. תמיכה? אין מה להתלונן. אני חושב שגם לזר יעיד באופן דומה. אמינות? אין מה להתלונן. כנ"ל. סיבסוד? יש את נושא הסוללות. תלוי באיזה קופ"ח אתה. דומני שבכללית יש לרכוש לבד את הסוללות למינימד, ואולי גם במכבי. לגבי הטייאקו, הסוללות מסובסדות במלואן. אלה נקודות שכדאי לשים לב אליהם. ואת ההחלטה הסופית יש לקבל רק ע"ס ההתנסות העצמית. יש לך זכות (או שהיתה) לתקופת נסיון של חודש. אל תוותר על כך. .בהצלחה, מאיר

24/06/2002 | 02:54 | מאת: השואב

ריח קליל של פרסומת עומד באוויר... כמשתמש מינימד אני יכול להגיד רק כך בתגובה על מכתבו של מאיר: - אף חבר, ידיד, או אשה קנאית לא יהרוג אותך עם השלט של המשאבה, במיוחד כשבמינימד חייבים לתת את הבולוס ולאחר מכן לבצע אישור על הבולוס שניתן, בלעדי האישור לא ניתן להמשיך בקבלת הבולוס. - רטט, אפשרות דיסקרטית ונוחה לתקשר עם המשאבה שלך, בלי שכל הסביבה שומעת את הציפצופים, קיימת רק במינימד. תאורה, גם היא רק במינימד, מאפשרת קריאה והפעלה של המשאבה גם בלילה. - מעולם לא השתחרר לי המזרק במינימד ואין כל סכנה שדבר כזה יקרה. - המנוע של המינימד מדוייק ואמין, בעל אחריות לכל החיים. נקודה. לא משנה מתי תצליח לקלקל אותו, הוא באחריות. - ועוד דבר אחד - אם אתה משתמש במחטי "סילואט" (קנולה מטפלון בזווית לגוף) - רק למינימד יש מכשיר החדרה למחט הזאת. לעומת כל אלה, ישנם כמובן את יתרונות הדיסטרוניק, ורק אחד מהם, לדעתי, עולה על המינימד - כפתורי ההפעלה מאפשרים לחוש אותם גם מתחת לחולצה ולתת בולוס בלי "להחשף" יותר מדי (ואם אתה משתמש בשלט - כל זה מיותר). היתרון השני: העמידות למים, לא בדיוק תופס כי טאייקו בעצמם אינם ממליצים ל"הטביע" את המכשיר אלא רק לדעת שהוא עמיד בלחות. לסיכום: אל תתביישו, קחו את שתי המשאבות לתקופת נסיון ותלמדו את ההבדלים בעצמכם, מנסיון, שתי החברות לא חוששות מהתחרות ולכן שתיהן יאפשרו לכם לבדוק גם אצל המתחרים בטרם תחליטו. נ.ב. אני לא יודע איך זה בקופות אחרות, אבל במכבי ישנה תקרת תשלום של 200 ש"ח עבור תרופות וציוד מתכלה לחולי סוכרת, מה שמכניס את כל שיקולי הסוללות, הצנרת וכו לפרופורציות אחרות. שיהיה בהצלחה...

23/06/2002 | 18:42 | מאת: אייל

הי לזר. אני די אוהב לקרוא את הודעותיך ודי נהנה לגלוש מידי פעם באתר שלך (למרות שלפעמים יש דפים שחורים שתוקעים את המחשב לדקות ארוכות וצריך סבלנות עד שהעסק מתחדש) בכל אופן שמתי לב שאתה מאוד מודע למה שאתה אוכל ולפעילות גופנית שאתה עושה וליחידות האינסולין שאתה מזריק ומחשב הכל בדיוק של מ"מ. אני חושב גם שקראתי פעם על האינסולין שאתה מזריק ונדמה לי שאתה מזריק יחסית מעט מאוד יחידות כולל הבולוסים ומאוזן לא רע (יחסית לרובנו). מעניין אותי לגעת אם כל אחד יכול להשתמש בידע שלך או שאתה חושב שזה אישי ועובד על כל אחד בדרך אחרת. אשמח לקבל את תשובתך

23/06/2002 | 19:21 | מאת: לזר

שלום אייל, תודה על הערותיך. למרבה הצער, לא רבים מאמינים שהסוכרת עובדת לפי הספר. ספר שנכתב על יד אנשים שהתנסו עם חולים סוכרתיים בבית החולים. אני לא רק מאמין להם, אלה מנסה ובודק וכל הזמן לומד. אני לא מזריק מעט, אלה בידוק לפי משקל הגוף - עד ליחידה בודדת מדויק. ההמוגלובין שלי כעת הוא 6.0 ואני לא יכול יותר לרדת וגם לא רוצה. אני עושה בולוסים קטנים אבל מספר רב של פעמים ביום בהתאם למזון שאני אוכל ומוד נטילתו. רק לעיתים רחוקות אני לא עושה בולוס על המזון שאני קולט. כל אחד יכול להשתמש בידע הזה בתנאי שהוא סוג 1 עם הומלוג. לגבי רגולר, כל המועדים זזים בשעה קדימה ונמרחים שעה יותר. לגבי סוגי אינסולין אחר אין כללי ברזל, כי פעולתם איתית מאוד והם בלתי צפויים. 20 שנה הרפואה עבדה עלי (לא בכוונה כמובן) עם אינסולינים של חזיר ואחרים - עד כדי גיחוך. לגבי סוכרת סוג 2 אני לא יודע להעריך אותה בכלל, כי לפעולת התרופות אין מועד ידוע ומדויק. לדוגמה, אם חולה סוג 2 רוצא לאכול תפוח הוא לא יכול לפצות את רצונו במקום, משום שגם אם יקח תרופה, זו תפעל במועד בלתי מדיד ובעוצמה לא ידועה לי - לא כתוב בשום מקום שאני מכיר. לפי דעתי, הסוכרת הנפוצה - סוג 2 צריכה להידבק על אדם עם מזל כזה שהוא אם ייצור אינסולין מופחת. האדם הזה יכנס לדיאטה ויזהר מפחמימות. סוג 2 עם תנגודת קשיי טיפול כי בכלל אין לדעת כיצד לחשב את המינון של התרופה - להם צריך לתפור "חליפה על הגוף" וזהו - אין יותר. היופי של סוג 1 הוא בדיוק בנקודה זו. אתה אוכל, מזריק מדוד ומצפה לתשובה תוך שעה עד שעתיים. אם אתה יודע להקדים אתה נשאר שטוח ללא עליה ברמת הסוכר. אבל, זה דורש המון השקעה והבנת המזון והגוף. אני חושב שכאשר אדע הכל, כבר לא אזדקק לו... קח את דברי בזהירות. הסק לבד מסקנות וערוך ניסוים עם מטרה. לי נשארה מטרה אחת כעת: להישאר במשקל הנוכחי ולהרגיש טוב כל הזמן. נסה הכל

23/06/2002 | 20:00 | מאת: מאיר פרומקין

לזר, נראה לי שלנו, הסוכרתיים מסוג 1 יש יותר פרמטרים לשלוט על האיזון. למעט ההיפוהים וחוסר הנוחות היחסית - התגובה שלנו היא דינמית ומורגשת. אתה יודע, דקארט הגדיר את הידיעה בשני תנאים. היא צריכה להיות "ברורה" ו"מובחנת". נדמה לי שלמעשה הוא הגדיר לנו את ידיעת האיזון, שאצל סוכרתי מסוג 1 מתקיימים בעליל. והוא היה איש מקסים והגיוני שסגד לידיעה ותיאר בצורה ציורית וחכמה הרבה מערכות בגוף, ללא כל ידיעה אנטומית של ממש. לכן, אני חושב שלסוכרתיים מסוג 2 קשה יותר ב"אבחנה ברורה" של מצבם העכשווי ובאמת קשה יותר לנסח כללי איזון עבורם. באופן פרדוקסלי, הם צריכים ליותר הקפדה ומשמעת עצמית, ולמרות שאיני סוכרתי מסוג 2 , אני מנסה להדגיש נקודה זאת כי הם הרוב. בלי קיצורי דרך. בלי תחליפים. מאיר

23/06/2002 | 22:07 | מאת: נמרוד לוי

יפה כתבת, לזר. אייל, בתור אחד שמחזיק את עצמו על HbA1c=5.5 תוך ניהול אורח חיים מטורף של מוסיקאי וסטודנט שמנסה להתפרנס, אני יכול לתמצת את שיטתי, שקרובה מאד בעקרונותיה לשל לזר, לשלושה עקרונות: פדנטיות, אופטימיות, וידע. 1. פדנטיות - זו היסודיות הפנאטית, המשמעת. זה לבדוק ולמדוד כמויות מזון שוב ושוב. זה לא לוותר על פעילות גופנית. זה להיות מודע לכל מה שאתה עושה מרגע שקמת עד לרגע שאתה הולך לישון. הכי חשוב, זה לא לאבד עירנות ומודעות גם אחרי הרבה זמן וגם אחרי שמזמן נמאס לך מכל דבר שמזכיר סוכרת. 2. אופטימיות - השמים הם הגבול. אורח החיים שאנו מנהלים כסוכרתיים הינו אורך החיים שכל אדם בריא צריך לנהל - דיאטה נכונה ומאוזנת ופעילות גופנית. יש מחלות יותר קשות בעולם, ולמזלנו נפלנו על סכרת, שבה בריאותינו תלויה בנו, ולא באף אחד אחר. טפו טפו טפו. 3. ידע - זוהי, לשיטתי, התרופה מס´ 1 לסוכרת (אחרי אינסולין, לפחות). לדעת הכל על המחלה ועל עצמך. לקרוא, לקרוא הרבה. למדוד סוכר 8 ולפעמים 10 פעמים ביום, רק כדי לנסות, לבחון, לבדוק איך כל מזון משפיע עליך, או כדי לוודא שהזרקת מספיק אינסולין עם ארוחת הצהריים. לחלוק ניסיון וללמוד מאחרים, כמו עצם שיחתנו בפורום הזה. ושוב, חשוב להבין שיש תקופות ויש תקופות. ה-HbA1c שלי לא תמיד היה 5.5, ובפעם הבאה שאני אבדק, אחרי תקופת הבחינות הקרובה, סביר להניח שהוא יהיה יותר גבוה... בהצלחה.

שמעתי שבעת פעילות גופנית נכנס הסוכר לתאים בגוף גם בלי שיהיה צורך באינסולין וככה יורד הסוכר בדם............... האם זה נכון??

23/06/2002 | 15:31 | מאת: אייל (הראשון)

גדעון, זה נכון לגביב"סוכרת שאינה תלוייה באינסולין" (רובם של סוג 2) ולא נכון לגבי "סוכרת התלוייה באינסולין" (סוג 1 וחלק מסוג 2). ללא אינסולין לא יכולה להתקיים כל הכנסת סוכר לתאים בשום מצב. אייל (לא רופא)

היי גדעון, לא חשוב סוג הסוכרת. האינסולין הוא הגורם והאחראי להכנסת הסוכרים לשרירים ולכן לפעילות הגופנית יש על מה להתבסס. סוכרתיים סוג 2 שיש להם ייצור מופחת של אינסולין עושים זאת כך. גם לסוכרתיים סוג 2 עם תנגושת של אינסולין זה נכון. סוכרתיים סוג 1 תלויי הספקת אינסולין מבחוץ כנ"ל. אם אני לא צודק, אז האדם שמתנהג אחרת הוא כנראה רובוט או ביוני למחצה.

22/06/2002 | 23:42 | מאת: אייל

שלום חברים. יש לי שלוש שאלות שמעסיקות אותי לאחרונה. שמתי לב שבבדיקת Hba1c הרמה הנורמלית משקפת רמת סוכר שאמורה להיות בצום. כלומר תוצאה של המוגלובין מסוכר 5 נותן מדידה של 90 ותוצאה של 5.5 נותנת מדידה של 105 ואילו 6.2 אומר שרמת הסוכר היא 126. ז"א מדידות מצוינות לאחרי צום ולא אחרי ארוחות. זה לא ברור לי . האם הגלוקוז לא נקשר להמוגלובין גם אחרי ארוחות? למה זה נותן את הרמה של אחרי צום? ושאלה שניה למה רק אחוזים בודדים של ההמוגלובין נקשרים לגלוקוז? למה לא כל ההמוגלובין? ושאלה שלישית סתם משהו שחשבתי עליו לאחרונה אם החמצן מגיע לכל התאים בגוף בעזרת ההמוגלובין, אז איך מגיע הגלוקוז לכל תאי הגוף? למה הגלוקוז קשור?

23/06/2002 | 00:36 | מאת: לזר

היי אייל, המוגלובין מסוכרר עבורינו הוא אחד המשקף ממוצע תלת חודשי( בערך) האחרון. יש שלא מסכימים לזאת, אלה טוענים שהמיצוע מושפע בעיקר משבועיים, שלושה האחרונים. בכל מיקרה, אדם לא סוכרתי לא עובר הרבה פעמים (אם בכלל) את ה-120, כך שקל לו לקבל המוגלובין של 5.5. לא חשוב צום או אחרי ארוחה, כי ההמוגלובין הוא מיצוע על פני זמן רציף ולא בנוי ממידות מזדמנות עם מכשירי מדידה ביתיים. יש דרך אחת להיות צמוד יותר לידיעת ההמוגלובין והיא לבצע כל שבוע בדיקת פרוקטוזמין (חברת LXN קוראת לה גלוקופרוטאין). זו מדידה שאפשר להשליך על ההמוגלובין. אם תראה את הדף שלי בנושא בודאי תראה גם את טבלת המיפוי. אני נעזר בבדיקה זו כדי לדעת כיצד נהגתי לאכול במשך השבוע. סטיקים כאלה אפשר לייבא בינתיים רק מארצות הברית. יש לי התאמה טובה בין הערכי הפרוקטוזמין וההמוגלובין המסוכררץ http://www.tcb.ac.il/type1file/equipment.html לגבי החידות הנוספות לא יודע להשיב.

23/06/2002 | 19:00 | מאת: מאיר פרומקין

לזר, אדם בריא עובר את ה-120 ואף מעל לזה, לסביבות ה- 140 ואפילו 150. אלא שתוך פרק זמן של שעתיים לכל המאוחר ערכים אלה מונחתים לנורמה. הבעייה שלא מדדנו זאת כשהיינו בריאים, ועכשיו מעט מאוחר. מאיר

22/06/2002 | 15:02 | מאת: ליאת

שלום רב, אימי עומדת לפני ניתוח מעקפים. היא חולת סכרת ומשתמשת במשאבת אינסולין. א. האם יש פרטים חשובים שעליה לקחת בחשבון לפני הניתוח? ב. האם מישהו עבר ניתוח דומה ויש לו טיפים כיצד לעבור את הניתוח וההחלמה בצורה קלה יותר?

23/06/2002 | 09:06 | מאת: עמוס

ליאת בוקר טוב! אבי עבר 2 ניתוחי מעקפים השאלה באיזה מקום אימך אמורה לעבור במקרה של אבי זה ברגליים בכל מיקרה אני ב 052847857 או בעבודה 049956159 עדיף במשך היום לעבודה

22/06/2002 | 13:39 | מאת: פל

קראתי את מאמרו של מאיר פרומקין וממנו למדתי כי הורדת רמת הסוכר בדם אינה מספקת, כי הבעיה של קליטת הפחמימה בתא נשארת, והפתרון הוא בלקיחת תרופה שעוזרת. האם באמת זה הפתרון היחידי שקיים. האם תמיד, בכל מצב שאדם מאובחן כסוג 2 , הוא צריך לקחת תרופה גם אם הוא מצליח לאזן עצמו בעזרת תזונה וספורט? כי לכאורה זה מה שעולה מהמאמר. שאלה נוספת - איך אני יודעת מה רמת האינסולין שיש לי בדם? האם זה נתון קבוע בבדיקות שגרתיות לסוכרתי? ואם כן , כיצד מכונה הנתון בדף הבדיקה ומה הרמות הנורמליות? תודה

22/06/2002 | 14:43 | מאת: אייל (הראשון)

פל שלום, לדעתי מאיר צודק, אלא אם כן את מוכנה לחיות על דיאטה שמעטים מאוד - אם בכלל -מסוגלים לעמוד בה. שאלת אותנו את השאלה הזאת כבר לפני שבוע ועניתי לך. האם יש לך מד למדידת סוכר? לפי דבריך הבנתי שכן. מה יותר פשוט מלנסות את זה באופן אישי על עצמך? זה ייקח לך פחות משבוע. פשוט תנסי לאכול מזונות שונים ולערוך מדידות שעתיים לאחר מכן. כך תוכלי להווכח באופן אישי ולענות על השאלה הזאת בעצמך. אשמח לשמוע מהן מסקנותיך. אגב, האם (ומהיכן) רכשת כבר את הספר של ד"ר קנטר? אם כן, מה דעתך על הספר? אייל

22/06/2002 | 15:39 | מאת: פל

אייל (הראשון) שלום יתכן וטעיתי בהבנה. הבנתי כי יש שני סוגי סכרת ,2 אם כי בשני המקרים יש רמות סוכר גבוהות בדם. הראשון - תפקוד לקוי של הלבלב הגורם לחוסר באינסולין, והשני (מה שנאמר שיש לי) זה למעשה אפילו עודף אינסולין כי הלבלב מתפקד כראוי אך הפחמימות לא נקלטות בתא. אם הבנתי נכון, אז שאלתי היא: איך אפשר לדעת אם יש לי בעיה בתפקוד הלבלב או בעיה בקליטת הפחמימות? האם במסגרת בדיקות הסוכר בודקים גם את רמות האינסולין? . כפי שאמרתי, יתכן ולא הבנתי את כל הנושא בכלל. לשאלתך , הזמנתי את הספר דרך מיתוס ועדיין לא קבלתי אותו. תודה על הסבלנות פל

22/06/2002 | 19:19 | מאת: מאיר פרומקין

פל, צריך להבין שרמות סוכר הדם הגבוהות הן סימפטום שיש לטפל בו בפני עצמו - אבל עצם ועיקר הבעיה בסוכרת בעובדה הפשוטה שהפחמימות במקום שתעבורנה לרקמות לקיום חלקם בתהליך החיים, משמע, הבעירה - הן נותרות בדם במידה זאת או אחרת. לכן הטיפול אך ברמות הסוכר בבחינת זאת היא הבעייה - אינו נכון. דימיתי את המצב למערכת צנרת עירונית בה הלחץ גבוה מעל המותר, וכולם מטפלים בלחץ בעוד שהבעיה היא שמהברזים לא קולחים המים. לכן, לו למשל תדאג באמצעות טיפול תרופתי להעביר את עודף סוכר הדם אל הרקמות - ממילא ירדו ערכי סוכר הדם. ולדעתי לא יתכן טיפול אמיתי בסוכרת ללא טיפול תרופתי, למי שמבקש להרחיב את נקודת השקפתו. לכאורה אפשר שנבצע פעילות גופנית נועזת עד לכדי כך שהיא תוריד את רמות סוכר הדם לגדר הנורמה. בנוסף נוכל על נקלה להוריד את רמות סוכר הדם אם נלעס עיתונים, אספסת ונשתה קולה דיאט לרוב. עדיין נותרת השאלה - ממה אמורים להתקיים רקמות ותאי גופנו? זה עניין של תובנה נכונה של הסוכרת. ומי שמבין זאת באורח זה, ממילא יאמר שהטיפול בסוכרת צריך להיות שילוב ההדדי של כל צלעות השילוש המתוק - מזון, פעילות גופנית וטיפול תרופתי. התוצאה המתבקשת מכל אלה הוא מה שאנו מכנים "איזון". מי שמפרש איזון זה רק בטכניקה של "שמירת רמות הסוכר בדם" מחמיץ את העיקר. הוא משול לאחד המטפל בחוסר הלחץ בצנרת העירונית - מנקה, מוסיף כימיקאלים, מנער את הצנרת, מעלה ת לחץ העבודה, רק בדבר אחד אין הוא מטיב את המצב - בעצם העובדה שהמים צריכים לקלוח ולהרוות את הצמאים שבמוצאי הברזים. לכן אני מתקשה להבין את מי שמנסים שלא להשתמש בתרופות יעודיות לסוכרת, מהטעם שבכך הם נוסכים בקרבם תחושת דז'אוו שהם "פחות סוכרתיים". תרופות המסייעות למטבוליזם משופר של הפחמימות ולהשלמת החוסר שבפעילות האינסולין או יעילותו הם בחזקת הכרח. לא ראיתי סוכרתיים פרט לבודדים, יחידי סגולה ונדירים במינם, שאינם נפגעים כשאומרים להם זאת, או שמגיבים כאילו ואמירה זאת פוגעת בבריאותם שהם כה הטיבו להסדיר עד לכדי שלמות לטעמם. ואני מבין מדוע רופאים שככל הנראה יודעים את הפיזיקה הפשוטה הזאת אינם מתעמתים עם סוכרתיים בשינוי הרגלים או תובנה וטיפול. לכן לעיתים אני מגיב בצורה שאינה מעידה על השתאות קוסמית כאשר כאן ושם מספרים לנו סוכרתיים על הצלחות אישיות מופלאות למרות חוסר ההבנה או שיתוף הפעולה של הרופא המשפחתי או המטפל. זה מתחיל בעלי זית ערביים ונגמר בחילבה אפריקנית או גת תימנית. וכל קריסטל אנרגטי או אבקת אשכי קוף מתאימים בה במידה. ואיך אפשר לא להסכים, לא להיות פתוח, קשוב, "אלטרנטיבי" (הו, מילת קסם, חזקה יותר מ"אולטמטיבי"), איך אפשר להיוותר משעמם עם הרפואה הקלאסית, ה"שמרנית", זאת שרק בצע כסף שבמכירת התרופות מניע אותה.. סוכרת היא מחלה לאנשים אינטליגנטיים, אומרים לי אנשים אחדים ורומזים לי בקריצה מרומזת שלא להסביר למבינים דבר.נכון, הטיפה רטובה, אז מה יש כאן להוסיף דבר על טיפות ורטיבות? אז הנה אני מגמר.... והמבין יבין. ואם הדברים נכתבו ביד קשה מעט או צינית, אנא, זה רק לחידוד הנושא הזה. מאיר

23/06/2002 | 06:52 | מאת: תירץ

לפל שלום, אנשים ש"תופסים" את הסוכרת - סוג 2 בראשיתה, בהחלט יכולים לחיות שנים רבות ללא תרופות אם הם מקפידים על דיאטה ופעילות גופנית. לרוב חולי הסוכרת מסוג 2 , הרופא מציע לנסות להתאזן עם דיאטה ופעילות גופנית, ואם לא יעזור, הוא מתחיל בטיפול תרופתי. רמת הסוכר היורדת בעיקבות הפעילות הגופנית - הסוכר לביצוע יוצא מהתאים, וכנראה הפעילות הגופנית מצליחה לשאוב את הסוכר מהדם לתאים במנגנון שאינו ברור לי. אם תסתפקיבדיאטה "מטורפת" בלבד - רמת הסוכר בדם תרד, אך הסוכר לא יקלט בתאים, ולכן בגלל חוסר הסוכר בתאים, הגוף יפרק שומנים לסוכרים, תוצר הלוואי יהיה אצטון, ותיכנסי לקטו אצידוזיס. מסוכן מאוד. לגוף יש מנגנון נוסף כאשר רמת הסוכר יורדת מתחת לסף מסוים, הכבד משחרר גלוקגון, שהופך לסוכר, ורמת הסוכר בדם שוב גבוהה (בד"כ יותר מדי). בקיצור - המנגנון אצל סוכרתיים מסוג 2 שונה לחלוטין מאשר באלה עם סוכרת מסוג 1. ונסיונם, וגופם שונה לחלוטין משלנו, סוג 2. בוקר טוב. תירץ

21/06/2002 | 21:23 | מאת: מנחם

האם מיצי הדיאט שאינם מכילים סוכר אך מכילים מיץ מרוכז ורכיבי פרי מותרים לצריכה של חולים סוכרתיים ?

22/06/2002 | 01:25 | מאת: מאיר פרומקין

מנחם, המיצים בהחלט מותרים במסגרת תכולת הפחמימות שלהם, ככל פרי אחר. מאיר

22/06/2002 | 08:10 | מאת: אייל (הראשון)

מנחם שלום, תלוי ברמת רכיבי הפרי של אותו מיץ. זה שכתוב על המשקה "דיאט" אומר שלא הוסיפו לו סוכר באופן מלאכותי, אך לא בטוח שלא נשארה בו תכולת הסוכר המקורית שהיתה בפרי הטבעי מלכתחילה. אם מנת המיץ שאתה שותה מכילה רמת רכיבים מרוכזת של יותר מפרי אחד ולא הוצאה ממנו הגלוקוזה (או הפרוקטוזה) הטבעית - למיטב ידיעתי הדבר אינו מומלץ, במיוחד לסוכרתיים מסוג 2. אייל

22/06/2002 | 09:00 | מאת: מנחם

עדיין לצערי לא ברור לי. כאשר אנו שותים דיאט קולה. השתייה לא תשפיע על רמת הסוכר בגוף כלל. האם כאשר אני שותה פריגת אשכוליות דיאט, או צ'אמפ דיאט תפוזים וכו' המכילים רכז פרי ורכיבי פרי, תעלה רמת הסוכר בגוף ? תודה

22/06/2002 | 16:58 | מאת: לזר

מנחם שלום, קרא בבקשה על גבי תוית המשקה ותיווכח שאים בו פחמימות (קולה דיאט, ספרייט - דיאט ועוד כאלה. משקאות דיאט מבוססי פירות כוללים פחמימת טבעיות של הפרי בלבד, משום שלא הוסיפו למשקה סוכרים. קרא על גבי תוית המשקה ועשה את החשבון שלך. מדוד תוך שעתיים את רמת הסוכר ורק כך תוכל להבין מה בדיוק היה במשקה. עשה מדידה חכמה. למשל, בטרם השתיה עליך לוודא שאתה לא באמצע ירידה או עליה תלולה של רמת הסוכר בדם וגם תיהיה לכל היותר על 120. קל מאוד להסיק מסקנה מהמדידות העצמיות.

22/06/2002 | 17:03 | מאת: ניקולט

בזמנו, דיסקסנו כאן על קוקה קולה דיאט. ניסיתי להסיר מצנצנת זכוכית את התווית שהיתה דבוקה חזק מאוד. קיבלתי עצה ( שאכן עזרה ) והיא, להסיר את המדבקה עם קוקה קולה........ ברור שהמשקה לא בדיוק שיא הבריאות........

24/06/2002 | 07:37 | מאת: זהבה

לזר, אתה צודק ביחס לסוכרתיים טייפ 1, באשר לטייפ 2, יותר מסובך, גם אם לא יאכל ולא ישתה שום דבר, רמת הסוכר לא תישאר זהה, ואם יש שינוי מסוים קשה לדעת מה הסיבה.

23/06/2002 | 14:39 | מאת: נמרוד

קראתי את כל התשובות עד כה והן כולן סבוב סחור-סחור סביב דיון סרק של מותר ואסור. הגישה הזו מיושנת. מנחם, בתור סוכרתי, ולא משנה אם אתה סוג 1 או סוג 2, מותר לך לאכול הכל. השאלה היא לא מה, אלא איך ובאיזה מינון. לאדם סוכרתי עם מאסת גוף של אדם מבוגר, שתייה או אכילה של 10-15 גר' פחמימות לא מסוגלת להקפיץ את כמות הסוכר בדם באופן משמעותי. קרא את התווית, תחשוב כמויות. אם על ה"סנאפל דיאט" שלך רשום 2 גר' פחמימות לכל 100 מ"ל ויש 400 מ"ל בבקבוק, שתה לרוויה. רוצה להינות מהטעם של קולה, ולא דיאט? מזוג לך חצי כוס, ושתה אותה לאט, בהפרשים. (אם אתה באמת צמא, קח מים). יפה תעשה אם תמדוד סוכר לפני, ואולי גם שעתיים אחרי, ותבחן כיצד זה השפיע עליך. ככם גם תהיה רגוע וגם תהיה הרבה יותר מודע לעצמך. אגב, מה שכתבתי נכון לגבי כל המזונות שבמשך שנים תוייגו כאסורים לחולי סוכרת. המיתוס הגדול שעדיין צריך לנפצו הוא שוקולד, שבכמויות הגיוניות הינו מזון בטוח לסוכרתיים - תכולת השומן הגבוהה בו מאטה מאד את ספיגת הפחממות שבו. אחד מהחטיפים החביבים עלי הוא "שורה" של 4 קוביות שוקולד, שאינה מכילה הרבה פחמימות והן נספגות מאד לאט בגוף. החוכמה זה לא להתפתות ולאכול 4 שורות - וזו הבעיה האמיתית.

23/06/2002 | 15:04 | מאת: לזר

כן נמרוד, הכל נכון. ספר זאת לאייל ותראה איזה צעקות תקבל. הוא יגיד לך שיש הבדל בין סוג 1 וסוג 2 של סוכרת וכל אחד מעלה את רמת הסוכר שלו באופן אישי. אתה למעשה חושב במונחים של אינדקס הגליקמי. אני מבין שנוכחת מזמן שזו גם הגישה שלי. אתה יכול לראות אצלי, איך גביע של גלידה 9% (לא דיאט ולא בטיך) לא מעלה את רמת הסוכר לאחר 40 דקות של הליכה - שום דבר - ממש 0 עגול.

21/06/2002 | 16:58 | מאת: אורח מזדמן

האם מישהו יודע לאן נעלמו כל האיילים? נדמה לי שבעת חסרונם של אייל השני, אייל השלישי ובעיקר אייל הראשון, הפורום צועד באיטיות משהו.

22/06/2002 | 08:20 | מאת: אייל (הראשון)

פשוט הייתי בטיול קצר. תודה על הדאגה והגעגוע. נדמה לי שגם השני והשלישי נמצאים בסביבה.

22/06/2002 | 10:57 | מאת: טטיאנה

אייל, כשאתה לא כאן , קצת משעמם........

21/06/2002 | 16:11 | מאת: ארנון

מישהו יודע איך משפיעים מוצרי סויה (כמו טבעול, למשל) על הסוכרת? כמו כן מישהו יודע האם חלב סויה (כמו צוריאל) טוב לסוכרתיים?

21/06/2002 | 17:33 | מאת: זהבה

לארנון האם אתה צמחוני ? עקרונית, לפי דעת רבים, הסויה והטופו עשירים בחלבון ובסידן והם תחליף טוב למוצרי בשר וחלב גם יחד, בעיקר לצמחונים . כמות הפחמימות נמוכה יחסית. באשר למוצרי טבעול, קימת בעיה מסוימת, מאחר והיצרן מוסיף חומרים שונים למוצר המוגמר. אנשים רבים מעדיפים לקנות סויה וטופו במשקל ולבשל/לטגן/לצלות ולהוסיף תבלינים בעצמם. באשר לחלב סויה, להזהר מהתוספות - כמו סוכר, חומרים שונים. דיאטניות רבות ממליצות עליו כתחליף לחלב בקר בגלל שאין בו לקטוז.

21/06/2002 | 18:48 | מאת: לזר

שלום ארנון, אין שום בעיה עם חלב כל שהוא לסוכרתיים. אבל, יש סוכרתיים סוג 2 שמתלוננים על חלב הסויה שמעלה להם את רמת הסוכר באופן בלתי צפוי. ראה כתבה נאוד מקיפה לגבי חלב סויה אצל מנדוזה http://www.mendosa.com לי החלב הזה לא עשה שום בעיות מבחינת הסוכרת

22/06/2002 | 16:52 | מאת: ניקולט

באופן עקרוני אין בעיה עם מוצרי הסויה, בתנאי שאינם כוללים תוספות מתוקות. לגבי מוצרי טבעול , יש להתיחס אליהם באל מזון מעובד כלומר, אפשר להשתמש מידי פעם אך לא באופן קבוע. בקיצור, מזון בריאות - ממש לא.

21/06/2002 | 15:16 | מאת: noam

סופשבוע המוקדש למתכונים ללא סוכר באתר www,cakes-r-us.com תהנו!

21/06/2002 | 18:51 | מאת: לזר

היי נועם, אני מעדיף את המתכון עם סוכר על פני פיצה עסיסית שאין בה בכלל סוכר. ועדיין פיצה הזו טובה מפיתה עירקית (גם בה אין סוכר). כל אחד עם הסוכר שלו.

22/06/2002 | 23:12 | מאת: חלי

לנועם שלום לאגודה יש ספר של בישול ללא סוכר שאתה יכול לקבל כאשר אתה עושה חברות. הספר מאוד מומלץ והמתכונים יוצאים די טעימים (מתוך ניסיון) ואפילו הילדים שלי הלא סוכרתיים אוכלים . בתאבון חלי

20/06/2002 | 16:55 | מאת: יפתח

שמסרב לרדת מהבוקר, בבדיקה ב10 בבוקר גיליתי שיש לי 399 ואז הבנתי מה העייפות המוזרה שפקדה אותי. מאז אני כמעט בצום כל שעתיים אני נותן 4 יחידות בולוס (במשאבה), ועדיין ירדתי רק עד 260 ואח"כ המראתי שוב מעבר ל300 . אני מאוזן היטב בד"כ - HA1C 6.1 . עיזרו לי מנסיונכם... תודה, יפתח.

20/06/2002 | 17:34 | מאת: מאיר פרומקין

יפתח, יתכן בהחלט שחיבור הצינורית לגוף פיתח זיהום וסביבת העור בחיבור לגוף סופגת מקומית את האינסולין וגורמת לנפיחות והאינסולין עצמו אינו מגיע לדם. בד"כ גם חשים מעט כאב בעת מתן הבולוס בסביבה דלקתית. אם זה המצב - החלף את מקום החיבור וערכי הסוכר יתחילו להגיב לאינסולין. שנית, במצב של 400 יש לתת בולוס גדול הרבה יותר כדי להגיב באגרסיביות. צום ו- 4 יחידות לא מספיקים - לפחות בולוס בן 8 יחידות. בדוק אם משהו פגום בגוף הצינורית עצמה, אולי הוא מעוך, החיבור רפוי, הצטברות של אויר - שחרר את קצה הצינורית ותן בולוס וראה שיש זרימה חופשית. אם יש זרימה ואין חיבור דלקתי והכל תקין - החלף את האינסולין עם המיכלון. הכל חדש. בהצלחה, מאיר

20/06/2002 | 22:41 | מאת: דביר

מעבר לזה, נסה לתת זריקות רגילות במקום הבולוסים, אולי באמת משהו לא בסדר עם ה-SITE, ועוד שיטה נוספת, לשתות ה מ ו ן - ממש הרבה, ויש גם הסבר... כשהרמות עולות אנחנו כרגיל מתחילים להשתין, ובפועל, אנחנו מתייבשים, מכיוון שיש פחות נוזלים אחוז הסוכר בדם גבוה יותר, הבולוסים לא יעבדו כאן ולפעמים גם ההפך וזאת מכיוון שזרימת הדם (בנפח קטן יותר) אינה מגיעה בקלות לרקמות החיצוניות, אליהן אנו מזריקים. לכן... שתה הרבה, דלל את הדם, העלה את רמות העברת האינסולין ואז זה יגיב כשורה, אני מקווה... מצטער על התשובה המאוחרת, דביר.

21/06/2002 | 00:37 | מאת: תומר

21/06/2002 | 11:21 | מאת: יפתח

מצב החרום עבר , הבעיה היתה סדק בחיבור שבין הצינורית למזרק האינסולין שבמשאבה דרכו זלגו עשרות יחידות הבולוס שהוספתי... אני חושב שהבעיה היתה שחיפשתי את המטבע מתחת לפנס, הרי אם מישהו היה מציג בפני את הבעיה סביר מאד שהיתי אומר לו לבדוק את המשאבה, בכל אופן ההרגשה בהיפר כזה היא נוראית : פיזית - חולשה ומעין חום פנימי ויותר מכך חוסר האונים שבאובדן השליטה, וההכרה המחודשת בכך שאני תלוי בכמה טיפות של נוזל, כל פעם שאני מרגיש שאני מנצח, המחלה הזו טורחת להזכיר לי מי הבוס. יפתח.

21/06/2002 | 11:32 | מאת: מאיר פרומקין

יפתח, בדיקה ראשונית. מנתקים את הצינורית בקצה, נותנים בולוס ורואים אם הוא מבצבץ בקצה. ואגב, באזה משאבה מדובר? מאיר

21/06/2002 | 11:33 | מאת: לזר

היי יפתח, אני קורא לעצמי: Minimed Pumper - Lilly Dependent או בקיצור: MPLD כל טוב אתה בהחלט יכול לשלוט במחלה. שתה גם מיים כאשר הדבר קורה ותיה לנו בריא.

19/06/2002 | 22:07 | מאת: רות

לד"ר קנטר יורם שלום רב, אודה לך אם תרחיב השכלתי בנושא תפקודי לבלב. בעלי סובל מסוכרת טייפ 2 ונאמר לו שתאי ביטא של הלבלב חדלו מלתפקד, ואין יותר ייצור של אינסולין טבעי. השאלה שלי, האם תהליך הוא רגרסיבי, והאם נמצא במחקרים שניתן ע"י שיטות שונות להחזיר לתקינותו את תפקוד הלבלב. בתודה מראש רות מאור

20/06/2002 | 07:02 | מאת: זהבה

לרות מאור, מובן שאינני דר' קנטר, אבל הצעתי לך ולבעלך לרכוש את ספרו של דר' קנטר על סוכרת, "לחיות עם להרגיש בלי", ספר חובה לכל סוכרתי, שמספק מידע רב וחיוני, כולל השאלה ששאלת. שאלתך מעידה שהידע שלכם בנושא דל למדי.

20/06/2002 | 16:45 | מאת: לזר

שלום רות, המצב לא יחזור לתקינותו, אבל אם אין יצור אינסולין בעלך כנראה עבר שלב פרוגרסיבי, כלומר הוא לפי הגדרתך - סוג 1 (ללא אינסולין). אני בספק אם זה המצב, אבל טוב יעשה בעלך אם יבצע את הבדיקות הדרושות כדי לוודא שאין ייצור אינסולין. אם התשובה חיובית, הוא יזדקק לאינסולין מוזרק או משאבה. אחלי לבעלך רק בריאות וכל טוב לא ד"ר קנטר לזר

21/06/2002 | 00:06 | מאת: מאיר פרומקין

רות שלום, ד"ר קנטר נמצא בחו"ל אבל ניתן לענות לשאלתך ללא חשש. אסכמם במספר אקסיומות: 1. התהליך הסוכרתי אינו הפיך. 2. על הסוכרתי חלה חובת האיזון. 3. סיבוכי הסוכרת הם תוצר ודאי של חוסר איזון וטיפול. רות, חומר למחשבה רצינית. קבלי את המלצתה של זהבה ולמדי את הנושא. ובשום מצב, אל תתפתי לכל טיפול אקזוטי הסותר את האקסיומות שמניתי. ואנחנו כאן איתך. מאיר

19/06/2002 | 21:30 | מאת: תירץ

הי חברה, מה קורה? אין כמעט שיחות בפורומנו היקר. אני זקוקה ל"שמוע את קולכם". אם אף אחד לא מעלה נושא, אני אעלה. אני הולכת לרצוח את רופא המשפחה שלי. אם תקראו על זה בעיתון, תוכלו לספר למה. לפני כשבועיים חזרה תשובת המוגללובין A1C שלי - 8.2. זו אינה תשובה אמינה, לדעתי אני באזור ה 6.5-7, כשהרופא ראה את התשובה לא היה מרוצה. אמרתי לא שלדעתי זו טעות, לפני שנה וחצי היה אירוע דומה, שבבדיקה לאחר שבועיים ההמוגלובין A1C ירד ב2.5 %. הוא ענה שקופ"ח אינה מאשרת בדיקה חוזרת, עניתי "בסדר, אם הם טוענים שזו האמת שיאשרו לי אבנדיה". ותשובתו: בסדר - אבל אולי תלכי לנטורופט? מאחר וזו הייתה שיחת מסדרון, אמרתי שלא נראה לי, אבל אני אקבע פגישה עימו לדון ב"מצבי הבריאותי" ברצינות. היום שוב נפגשנו "על השביל", בדיוק כש"גנבתי" ארבעה ענבים, וחברה שלי צעקה עלי. אז מה "זורק לעברי" "הרופא החמוד" שלי? בואי נתחיל באינסולין! אז אני עצבנית כעת, שמחה שבמוסך לא נענו לבקשתי לקבל פטיש חמישה קילו (הייתי עצבנית על מישהו אחר). כי הייתי משתמשת בו היום. אז זהו, פרקתי את אשר על ליבי, נרגעתי מעט, וביום שני הקרוב אקבע עימו שיחה רצינית, ולפני כן אקח עשרה כדורי קסנקס, כדי שלא יצליח לעצבן אותי, ואני אצליח להיות אסרטיבית בדרישותי האבחנתיות והטיפוליות. בבקשה תאחלו לי הצלחה. ערב טוב. תירץ.

19/06/2002 | 23:21 | מאת: טטיאנה

יקירתי, כנראה שאסור לדבר עם הרופא " על השביל" או "במסדרון ". הוא כנראה לא רציני כשהוא לא נמצא במרפאה. קודם כל, אל תתעצבני זה יגרום שבבדיקה הבאה המספר עוד יעלה. לגופו של ענין אין ברירה אלא לערוך רישום מדוקדק של המזון, תוצאות הבדיקות, וכל פעילות גופנית ולהוכיח לרופא שאת רצינית , ורוצה רופא מומחה. שיהיה בהצלחה....

19/06/2002 | 16:20 | מאת: יפתח

לפני 3 שנים רכשתי תיקי FRIO לאינסולין, התיקים בנויים כמו שמיכת פוך שבתוכה גרגרים של חומר שבמגע עם מים נעשה קר ל72 שעות, התיקים שימשו אותי בטיול תרמילאים למזרח. האם מישהו יודע היכן אפשר להשיג תיקים כאלו? , האגודה כבר לא מוכרת אותם. תודה, יפתח.

19/07/2002 | 23:15 | מאת: Jojo

בזמנו קניתי את התיקים באינטרנט זה לא היה יקר http://www.friouk.com/ בהצלחה

19/06/2002 | 00:00 | מאת: רינה

אני בת 16.5 . אני קצת שמנה וןאמרו לי שיש לי נטייה לסוכרת. ועכשיו לשאלה: אם אני לדוג יושבת ולא מזיזה את הרגל שלי במשך חמש דקות, היא נרדמת, וזה ממש לא נעים. מה זו התופעה הזאת וכיצד להתמודד איתה? האם היא קשורה לסוכרת?

19/06/2002 | 00:18 | מאת: תירץ

לרינה שלום, לנימול ברגליים יכולות להיות מספר סיבות: לחץ של עמוד השידרה על העצב.(האם את סובלת מכאבי גב?) לחץ על העצב בגלל משקל יתר. וכן, זה מופיעה לעיתים גם אצל חולי סוכרת, אבל בד"כ אנשים שחולים בסוכרת,ולא מאוזנים, במשך שנים רבות. זה לא נשמע שזהו המצב אצלך. נדמה לי שהסיבה השכיחה ביותר היא - לא ידוע. אגב, מה הכוונה במילים:אמרו לי שיש לי נטיה לסכרת"? מי אמר, ולמה? לילה טוב תירץ.

19/06/2002 | 15:42 | מאת: רינה

היי, תודה. יש לי עודף משקל. רופאת הנשים שלי אמרה לי שאם אני לא ארזה, יכול מאוד להיות לי סוכרת, מכיוון שלאמא שלי יש סוכרת, וגם לסבתא שלי ולדודה שלי. וכן כך הראו הבדיקות הדם שנעשו לי. עלי להיות מודאגת שאולי יש לי סכרת, או שאולי יש לי נימול ברגליים מכיוון שאני קצת שמנה?

17/06/2002 | 10:18 | מאת: יפית

האם יש יודע באיזה מזון מצויה החומצה הזאת? תודה מראש

17/06/2002 | 14:50 | מאת: ד.

שלום רב, להלן קישור למאמר של ד"ר קובי עזרא על חומצה אלפא ליפואית. http://www.israelbody.org/showarticle.asp?fn=ALPHA-LIPOIC-ACID.html יום טוב דוד

17/06/2002 | 21:10 | מאת: יפית

תודה מקרב לב

16/06/2002 | 19:42 | מאת: אורן

היום ניתקלתי בהבחנה רפואית שכתוב בה : IDDM (TYPE 1) WITH KETOACIDOSIS מה תרגום המלה KETOACIDOSIS ? בתודה מראש אורן

16/06/2002 | 19:58 | מאת: מאיר פרומקין

אורן, סוכרת מסוג 1 עם חמצת קטונית, משמע, ערכי סוכר גבוהים לפרק זמן ארוך דיו בו מתפרקות הרקמות לפחמימות וכתוצאה מכך נגרמת חמצת בדם כתוצאה מתוצר הלוואי שהם גופים קטונים המופרשים גם בשתן, כמו גם ריח אציטון של ממש מהפה מחלקיקי אציטון המסתפחים לריאות. החמצת מסוכנת מאד, בפרט לאורך זמן ומחייבת אישפוז ! הטיפול היחיד בה הוא איזון משטר הסוכר באמצעות השלמת אינסולין, שחסרונו המצטבר הוא הגורם לתופעה. זכור, מדובר בסכנת חיים. שום תרופות סבתא ועצות של מומחים מהשכונה. מאיר

16/06/2002 | 20:20 | מאת: מאיר פרומקין

Severe, out-of-control diabetes (high blood sugar) that needs emergency treatment. DKA happens when blood sugar levels get too high. This may happen because of illness, taking too little insulin, or getting too little exercise. The body starts using stored fat for energy, and ketone bodies (acids) build up in the blood. Ketoacidosis starts slowly and builds up. The signs include nausea and vomiting, which can lead to loss of water from the body, stomach pain, and deep and rapid breathing. Other signs are a flushed face, dry skin and mouth, a fruity breath odor, a rapid and weak pulse, and low blood pressure. If the person is not given fluids and insu lin right away, ketoacidosis can lead to coma and even death.

16/06/2002 | 14:00 | מאת: נמרוד

מחקר בגרמניה הוכיח כי בדיקות גלוקוז בזרוע עשויות להיות לא מדוייקות ברמה מסוכנת. (ראה קישור לכתבה) לאחרונה קיימת התלהבות רבה מהמכשירים החדשים המאפשרים למדוד סוכר בדם מהזרוע. כסוכרתיים רבים, ובייחוד כגיטריסט, קרצה לי מאד האפשרות לשחרר את אצבעותי מעול הדקירות. לפני כשנה וחצי בעת שהותי בארה"ב הוצע לי ה-Freestyle בחינם לניסיון (הרווח האמיתי של החברות האלו הוא מהסטריפים, לא מהמכשיר). כאדם ביקורתי עשיתי ניסיון, ובחנתי בו-זמנית את תוצאות ה-Freestyle למול ה-Glucometer Elite הישן והטוב. התוצאות לא היו חיוביות - בחלק מהמקרים ההבדלים בין השניים הגיעו לכדי 60 (!!!) יחידות הבדל. המקרה המפחיד והמסוכן באמת היה בפעם אחת שחוויתי היפו ברור (רעידות, טשטושים וכל הסימפטומים) וה-Freestyle הראה 82. בדיקה בגלוקומטר הראתה 45. מסוכן. בזמנו פניתי בארה"ב לחברה שמייצרת את Freestyle ונעניתי בתשובות מתחמקות, בטענה שהמכשיר עבר בדיקות מעבדה מקיפות. ובכן, בחיים אין תנאי מעבדה. לאחרונה התפרסם בירחון Diabetes Care מחקר המוכיח את טענותי כלפי המכשיר. (ראו קישור לכתבה) ע"פ תוצאות המחקר, במצב בו קיימת עליה או ירידה חדה של סוכר בדם (כמו אחרי ארוחות או בהיפוגלוקמיה) רמת הסוכר בעור הזרוע "מתעדכנת" בעיכוב של חצי שעה (!), מה שמביא לתוצאות בדיקה בלתי מהימנות לעומת הבדיקה באצבע. אז מה עושים? לצערי הרב, אני ממשיך לסבול עם הגלוקומטר הישן שלי. מכיוון ואני משתמש במשאבה, הדיוק בקריאת הסוכר הוא קריטי לאיזון מלא, והסטריפים עולים קצת יותר מידי בשביל חוסר הדיוק של המכשיר. לרופאים המעיינים בפורום זה, הייתי ממליץ להדריך את החולים היטב על הבעייתיות בבדיקה בזרוע, לפני שנותנים לחולה כל שהוא להסתמך על בדיקות אלו באופן בלעדי. למאמר הרפואי המלא: http://care.diabetesjournals.org/cgi/content/full/25/6/956

16/06/2002 | 16:09 | מאת: לזר

היי נמרוד, מאוד רלוונטי לבקר את המכשיר, אבל לומר ש"עלית" מסוגל לראות את רמת הסוכר חצי שעה מראש, לא נראה לי. אם רמת הסוכר בעור מתעדכנת תוך חצי שעה, אז איך המסכן הזה "עלית" כל כך חכם, ואילו הפריסטייל נרדם? לאאאא, יש משהו אחר. אני אקרא את הכתבה, בסדר?

16/06/2002 | 16:52 | מאת: andy

"בשליפה" נראה שהתשובה טמונה בעובדת תחלופת הדם הגבוהה באצבעות, ביחס לעור של הזרועות, ולא בעליונות של ה-ELITE על פני הפריסטייל. כהערת אגב אני כנראה חווה ברגע זה את התופעה שתיאר נמרוד: הפריסטייל מהזרוע (לאחר שפשוף הגון ביותר) הראה לי 220, הזרקתי 3 יח' במשאבה, וכעת אני חש היפו "עצבני", שעבורו לקחתי כבר 2 כפיות סוכר + 2 כפיות ריבה + 250 מל' שוקו + עדיין מחכה לשינוי התחושה.... אנדי.

16/06/2002 | 19:04 | מאת: לזר

היי נמרוד, קראתי את הכתבה וציפיתי להבין ממנה, שהבדלים נובעים מהשוני בשיטות המדידה: יש מכשירים מכוילים פלזמה ויש "בכל טיפת הדם" ולכן, זה היה בסיס המחשבה שבפלזמה יכול להיות עיקוב יחסית ל"כל טיפת בדם". מהכתבה אנו מוזהרים כללית ומתבקשים לבצע מדידה מהאצבעות כאשר יש חשש להיפו אשר יכול להתפתח במהירות (בסכרת סוג 1). כמו כן, לא הפריסטייל מותקף, אלה כל ציוד שמסוגל לבצע דגימה מהאמה. אבל, עיניין זה כתוב מפורשות בהוראות המופיעות על גבי הסטיקים של פריסטיל, כך שהדבר ידוע. חשבתי שיש לכך השלכה רק בפריסטייל. אין דבר, טוב שאתה אומר זאת. רק למען ההגינות, יש להדגיש שהטענה נכונה לכל מכשיר שמאושר לדגימה מהאמה. כל טוב

17/06/2002 | 10:52 | מאת: חלי

ללזר / נמרוד בוקר טוב לא הבנתי לאיזה מסקנה הגעתם? האם המכשיר לא אמין ולפיכך לא כדאי לרכוש אותו, או שצריך להכפיל את כמות הבדיקות כדי להיות בטוחים בתוצאה? אני חושבת שאמשיך להצמד לאקווטרנד שלי. בברכה חלי

18/06/2002 | 17:30 | מאת: נמרוד

להלן הערותי לכמה מהתגובות (המבורכות) של כולכם: 1. לזר, צדקת בהערתך לגבי ההכללה - מה שכתבתי נכון לגבי כל המכשירים שבודקים מהאצבע, ולא רק Freestyle. 2. חוסר הדיוק אכן נובע בהבדלי רמת הסוכר ברגע נתון בין נימי הדם באצבע (שבהם תחלופת הדם מהירה ועל כן מדוייקת) לבין עור הזרוע, שאליו זורם הדם באיטיות. 3. andy צודק בגישתו, שחוסר דיוק, ואפילו חלקי, הוא דבר מסוכן, וזו בדיוק הבעיה שלי עם המכשיר. 4. השיטה שלי לפתרון הדילמה נראית קצת פתטית אבל היא עובדת: אני משתמש במשאבה, וסוחב איתי כל הזמן גם Freestyle וגם את הגלוקומטר עלית. כל בדיקה שנערכת בטווח של פחות מ-3 שעות מבולוס אינסולין או פחות משעתיים מרגע אכילת פחמימות כל שהן, אני מבצע עם הגלוקומטר. בדיקות לאחר צום (כגון בבוקר או לפני ארוחה) אני משתמש ב-Freestyle. מניסיוני במקרים אלו הוא מדוייק. הנראה קצת מסורבל אבל זו הדרך שלי "לשחרר" את האצבעות קצת.

18/06/2002 | 18:53 | מאת: לזר

היי נמרדו, גם אני נוהג כך, אבל מסיבה כלכלית, כי אני משלם עבור כל סטיק כמו שצריך ולא מסובסד. לי אין בעיה עם זיהוי מצב היפו, משום שהוא "מבקר" אצלי פעם בשבוע לכל היותר וגם אז לא בצורה חמורה. רוצה לומר, שככל שמספר ההיפויים הולך וקטן, כך גם מתפתחת רגישות להתקרבות של היפו. גם מצב ההיפו מלעיל מכוסה כך. יש אנשים שמרגישים היפו כאשר הם 120 ואפיל 140. קראתי כמה מאמרים על כך, שאפשר בתוך שבועיים להוריד את רמת הסף כאשר האיזון שלהם שופר. כל טוב

20/06/2002 | 23:07 | מאת: נתן

עם free style אפשר לדעת את הזוית ע"י מדידה בזרוע ומיד מדידה באצבע אם ההפרש הוא יותר מ-15 יחידות סימן שנמצאים בזוית . אם באצבע יותר גבוה מהזרוע אז זוית לעליה וההפך זוית לירידה .

היי, הנה הספרות החסרות של מספרי האצווה כולם: כולם מתחילים ב-FF וההמשך: 1X16H 1A49L 1X91E 1VZ3S 1AZ6D 1X28G לבריאות לאחר ההחלפה.

16/06/2002 | 09:56 | מאת: גיל

בוקר טוב לכולם למי שפיספס מצורף קובץ עם הודעת משרד הבריאות + כתבה בנושא ( יצא גדול מידי לצערי )

16/06/2002 | 10:00 | מאת: גיל

יו - פעם ראשונה שאני רואה שאין אפשרות לשלוח קבצים בפורום זה - ואני סרקתי את הודעת משרד הבריאות+ כתבה בידיעות . חבל

16/06/2002 | 00:32 | מאת: אייל (השני)

שלום, אני מחזיק בידי את הפקס שנשלח ע"י המנהלת הרפואית של קופ"ח כללית לרוקחים בעניין האינסולינים הפגומים. הפקס הינו באיכות ירודה מאוד, דהיינו - יכול להיות שאני טועה במיוחד במס' האצווה אשר קשה מאוד לקרוא אותו, אבל אני אעשה את המקסימום. ת. ייצור ת. תפוגה האינסולין כמות אריזה מס' אצווה 07/11/01 12/03 FF1A76D CARTRIDGE 3ML HUMULIN N 27/08/01 9/03 FF1V7?F VIAL 10ML HUMULIN N 10/09/01 10/03 FF1X91X CARTRIDGE 3ML HUMULIN N 03/09/01 10/03 FF1X2?? CARTRIDGE 3ML HUMULIN 80/20 09/01/?? 10/03 FF1X1?? VIAL 10ML HUMALOG 24/10/01 11/03 FF1AK9L VIAL 10ML HUMALOG אנא השתמשו בטבלה בזהירות, כי בהחלט יכול להיות שטעיתי בפיענוח האותיות והמספרים. אייל

16/06/2002 | 00:46 | מאת: אייל (השני)

הדפסתי, הדפסתי יישרתי, ועכשיו ראיתי כמה עקום נראית התוצאה, ולא דומה למקור. אבל עדיין אפשר לקרוא את זה. תאריך הייצור כולל את היום, והתאריך התפוגה הוא חודש/שנה, ותנסו לבד להבין את הקשר בין הכותרות לתוכן. כמו כן, ניתן לנסות לבחור באפשרות "למעבד התמלילים" ולבחור TEXT ONLY ו "פתח כמסמך עברי". ושוב, אף תסמכו על מסמך זה בלבד ותנהגו כאילו האינסולין שלכם בסדר. כדאי לדעתי בכל מקרה לבדוק עם הקופה. בהצלחה. אייל

16/06/2002 | 00:46 | מאת: לזר

היי אייל (ראשון), כל הכבוד. יש אצלי 2 בקבוקונים של 10 מ"ל דפוקים. תודה.

16/06/2002 | 00:47 | מאת: אייל (הראשון)

היי לכולם, איזה סקנדל! למה לא פירסמו שקופית עם מיספרי האצווה בטלויזיה? למה לא הקריאו את מיספרי האצווה ברדיו (סך הכל מדובר בשישה)? אני מקווה שלפחות היום יהיה פרסום בעתונות עם מספרי האצווה המדוייקים. אולי זה מלמד על היחס לחולים בכלל ולחולי סוכרת בפרט בכללית וכן על הגישה והטיפול שלהם בטעויות רפואיות. אייל

16/06/2002 | 12:43 | מאת: ד.

שלום רב, במודעה שפרסמה הכללית בעיתון הארץ מהיום, עמ' א31, נאמר שמדובר באינסולין מתוצרת "אלי-לילי" מסוג הומולין ומסוג הומלוג ומספרי האצווה הם: FF1X16H, FF1AK9L, FF1X28G, FF1AZ6D, FF1V73S, FF1X91E. יום טוב דוד

16/06/2002 | 13:25 | מאת: מאיר פרומקין

מתוך סקרנות, פשפשתי הבקר במעריב לראות, אולי נפל איזה פרסום נוסף בצהובוני הדפים. אולי עוד מילה, הבהרה. אם היה מדובר בשקיקונת של אנטראקס - היו גועשים סיפי התקשורת. אבל בינתיים, אצווה סוכרת והומולוג, יוק. תחושת דז'ואוו של יציאת ידי חובה. לא אצווה ולא מספר. יש רכילות עסיסית יותר. ביום שישי היתי נתון במפגש חברים והנושא עלה. כתוב בתקשורת, אזי מדברים. התרופות החליפו כינויים והשיבוש גרם לסיכונים לרוב. רק אני שתקתי. מה יש להגיד כשסביבך רוחשים כ"F הרבה ידענים ש"קראו את זה בעיתון". האמת, אני מניח (רק מניח) שלא קרה נזק של ממש ונראה שיועץ משפטי דחף לכיוון הפרסום, שמא חלילה, במידה ש...כמו בכל ארגון חכם, נקטנו בפעולה כדי להזהיר את הציבור. אם אכן היה חשש של ממש - נראה לי שהיו נוקטים בתגובה נמרצת יותר, כמו הוראה להשמיד את האמפולות וכד'. מה זאת התקלה ש"בזמן תפוגה"? כנראה שמחסנאי שכח שהוא שכח בשמש כמה מגשי קרטונים או משהו דומה שמתרחש בין לבין בארגון גדול. והפרסום המלא והמדוייק של האצוות אינו מסובך הרי. הוא היה מונע את כל הבהלה (אולי) ומאפשר לכל אחד לבדוק את מה שמצוי אצלו. אגב, את דעתי על העיתונות אין צורך לשוב ולהזכיר. בלי שום הבנה או פיקפוק הם היו מפרסמים בדיוק את המידע הפוך לחלוטין. בתגובת במערכת היתה מתקבלת ההודעה כי "אנו עושים כמיטב יכולתנו.....והמידע שנמסר בעתוננו תואם לחלוטין את מה שנמסר לנו ע"י דובר קופ"ח....". מה שחשוב כאן שהם בסדר. הגיון, שכל ישר, הבנה, סדר, סדר סדר - עדיין לא כאן. מאיר