שאלה חשובה מאד בהקשר לנכות נפשית.

שלום רב, אני בן 19 וחצי. מטופל פסיכיאטרי מגיל 10. הייתי מאובחן על חרדה ודכאון כילד/נער ותסמונת טוראט. את הטיפול הפסקתי בגיל 17 מהסיבה שרציתי להיות מגויס לצבא כמו כולם הדבר לא צלח ולכן הפסקתי את הטיפול באופן עצמאי. לאחר מס' ימים בודדים קיבלתי פטור נפשי על דיכאון מגו'רי ודיכאון קליני. עברתי מעל 15 מקומות עבודה בשל סכסוכים ואי הסתגלות חברתית פוטרתי מכולם בתוך פחות משנה. חזרתי למעקב פסיכיאטרי עד לפני 4 חודשים והחלטתי לפנות לעזרה בהכרה בביטוח לאומי. מלאתי את כל הטפסים וצירפתי את המסמכים הבאים: 1.אישור שהייתי מטופל בפנימיה מגיל 10-15 2.אישור שהייתי מטופל עד בגילאי 17 3.אישור פטור נפשי מהצבא בגיל 18 וחצי 4.אישור שאני במעקב פסיכיאטרי בבריאות הנפש 5.חוות דעת פסיכיאטרית שנעשתה על ידי פסיכיאטר מומחה בעלת 3 עמודים שמתארת רקע קשה מאד, מסביר על הדיון עצמו ומסכם וממליץ על 70 אחוזי נכות על הפרעות פסיכונוירוטיות. היא אבחנה פוסט טראומה ודכאון מגו'רי וציינה שאין לשלול תהליך של הפרעת מאניה דיפרסיה או תהליך של סכיזופרניה. היא תיארה בעצם את כל המחשבות האובדניות והניסיונות התאבדות,מסבירה שאני מאד חושד בסביבה, מצב רוח ירוד, סיוטים, הסתגרות,ריקנות ועוד... ותיארה בעצם את כל מה שאני עובר ומרגיש. ובכל מקרה בסופו של דבר כתבה שבשל מצבי הנפשי ותפקוד נמוך סך נכותי הוא 70 אחוז. עכשיו כבר הגשתי את כל הטפסים בעצם. וכל מה שנותר זה להמתין לוועדה הרפואית. על פני השטח אני יודע ומובן לי שמגיע לי את ההכרה. ידוע לי שביטוח לאומי מערים קשיים גם כן. האם על פי מה שנכתב לדעתכם ידחו ואצטרך להגיע לוועדת ערער [כמו שקורה בהרבה מהמקרים]? אשמח לדעה של אחד המומחים.