העלמות תעוקה בעת ספורט

דיון מתוך פורום  מדרסים ובעיות בכף הרגל

18/08/2007 | 15:57 | מאת: אורן

שלום רב, אני בן 55, לפני כשנתיים אובחנה אצלי קרדיומיופתיה מורחבת בינונית. ספיקת לב 40%. מידות חדר שמאל 39\60. כל שאר הפרמטרים תקינים. יש לי הפרעות קצב אך לטענת הרופא אינן מסוכנות. בצינתור וירטואלי כל העורקים נקיים ברמת הסתיידות 0%. במהלך השנה וחצי האחרונים כל תוצאות האקו לב מצביעות על יציבות בכל הפרמטרים ואפילו הטבה זניחה. אני לוקח אנלפריל 10מ"ג X 2, סטטין למרות שהכולסטרול בנורמה, אלטרוקסין (כבר 15 שנה). ניסיתי לקחת קרבדילול במשך שנה אך תופעות הלוואי היו קשות והפסקתי. נתוני רקע: דופק מנוחה 55, לחץ דם תקין, עוסק בכושר כשעה ביום (שחיה או הליכה) מזה שנים רבות, דופק מירבי בפעילות 140, ירידה של 25 פעימות בדקת המנוחה הראשונה. הבעיה המרכזית שלי היא שבזמן מנוחה אני יכול לסבול לעיתים קרובות מנשימה מוגבלת, זה לא קוצר נשימה אלא סוג של מועקה בחזה וחוסר יכול לנשום עמוק מספיק וכן ישנה תחושה סובייקטיבית שהלב "לא עובד מספיק טוב". לחץ דם במצבים האלו הוא תקין אבל לעיתים הדופק שלי מגיע ל 35 למשך דקות ארוכות. למרות שהמצב הזה נמשך כמה שעות ולעיתים אף בלילה, אני מקפיד לעשות כושר כאילו לומר לעצמי שאני לא הולך למות. בעשרים דקות הראשונות של הכושר קשה לי. הדופק מטפס לאט מאוד ואני ממשיך לחוש את התחושות האלו אבל כשהוא מתחיל לעבור את ה 120 אני חש הקלה ומסוגל לרוץ 30 דקות ללא בעיה. אחרי כמה שעות, ובזמן מנוחה, התעוקה חוזרת במלוא עוצמתה. כל התופעות האלו התחילו לאחר שאובחנתי ולפני זה לא חשתי בשום מגבלה. בעבר הרחוק היו תקופות של לחץ שקיבלו ביטוי של מועקה בלב אך אז מאום לא נמצא. האפשרות שיש לי תופעות הקשורות בחרדה משמחת אותי מבחינת הדאגה לעתידי אך איננו מקלה על התחושות הקשות והפגיעה באיכות החיים. אני מסרב לקחת תרופות נגד חרדה הן משום שאינני רוצה בעוד תרופות וכן אני מפחד לגלות שהן לא עוזרות ואז החרדה רק תעמיק. לאחר ההקדמה הארוכה היית שמח לשמוע מה יכולות להיות הסיבות לתופעות שאני מתאר. על מה זה מצביע שבמנוחה קשה לי ובפעילות ספורטיבית אני חש הקלה בעומק הנשימה ופעילות הלב. אני מאוד אודה לתשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
19/08/2007 | 23:31 | מאת: ד"ר צבי גורן

שלום אורן. אתה מספר שיש לך אי ספיקת לב של כ 40%, הווה אומר שהלב שלך מתפקד פחות מ 2/3. לדעתי, מה שקוה לך זה שבזמן מנוחה הצריכה שלך ( חמצן, חילוף חומרים וכו" ) עולה על התפוקה שהלב מסוגל לספק. בזמן מאמץ, מאחר והדופק מגיע לאחוז מסוים, קצב זרימת הדם מאפשר חילוף חומרים ואספקת חמצן טובה יותר, ולכן אתה מרגיש טוב. כל זה בתנאי שהעורקים הכליליים שלך ( של הלב ) הם נקיים כפי שציינת. במידה והם לא היו נקיים, אלא סתומים במידה כזו או אחרת, אז כל התאוריה שלי לא הייתה נכונה, כי אז בעליית הדופק, הלב עצמו היה נכנס לחוב חמצן, והתעוקה הייתה גוברת ולא מסתדרת. אני מקווה שהבנת. לא ציינת האם אתה נוטל תרופות להפרעות הקצב. כי גם זה יכול להיות קשור, כלומר שבקצב לב מסויים הכל מסתדר, ובקצב שונה, התעוקה גוברת.

20/08/2007 | 04:02 | מאת: אורן

תודה על ההסבר. הבנתי את ההגיון. יחד עם בכל ההגדרות לאי ספיקת לב כתוב כך : דרוג חומרת אי ספיקת הלב - חומרת התסמונת הקלינית של אי ספיקת הלב, מוגדרת על-פי ההפרעה ביכולת התפקוד. השיטה השימושית ביותר לדרוג זה היא זו של החברה הקרדיולוגית של ניו-יורק (New York Heart Association F.C.). לפי שיטה זו קיימים ארבעה שלבי חומרה: דרגה ראשונה - קיימת פגיעה בתפקוד הלב אך לחולה אין כל מגבלה תפקודית. דרגה שניה - קיימת הגבלה קלה *בבצוע מאמצים* בחיי היומיום. דרגה שלישית - הפרעה קשה בתפקוד היומיומי, אבל קיימת תחושת נוחות במנוחה. דרגה רביעית - תסמינים קיימים גם במנוחה ובמאמץ מינימלי (כגון, הליכה בתוך הבית). זה לא מתיישב לי עם מה שכתבת למרות שזה נשמע הגיוני.

מנהל פורום מדרסים ובעיות בכף הרגל