לדר' גרובר,שאלה אינפורמטיבית,

דיון מתוך פורום  צוואר הרחם

24/06/2007 | 10:08 | מאת: ריקי

קראתי מאמר ובו נאמר כי 2/3 מהאוכלוסיה הבוגרת שמקיימת יחסי מין,נחשפה לוירוס הפפילומה האנושי(לפחות לזן אחד או יותר),כמו כן קראתי ,כי אחוז נכבד מסרטן אברי הנשימה העליונים(לשון,לוע,גרון וכו.) וגם פי הטבעת,הפות והפין,נגרמים כתוצאה מוירוס זה וגם 100% מסרטן צוואר הרחם. האם לאור נתונים אלה לא צריך ליידע על כך את האוכלוסיה הכללית? האם לא כדאי ,במסגרת הבדיקות הכלליות בקופות החולים,לקיים גם בדיקות לגילוי הוירוס ולהמלצה על מעקב כאשר התוצאות חיוביות? אני לא מבינה את אדישות המערכת לנוכח הסכנה המוחשית הזאת. הרי עם בדיקה ומעקב רציף,ניתן היה למנוע המון סוגי סרטן,טיפולים נוראיים ומוות. אז מדוע האדישות הזו?

לקריאה נוספת והעמקה
24/06/2007 | 10:20 | מאת: אורלי

לא מתיימתרת לענות במקום דר גרובר אני רק אביע את דעתי ואומר שבישראל אין השקעה ברפואה מונעת. המערכת מעדיפה ,משום מה ,להשקיע כספים בטיפולי סרטן יקרים ולא במשהו שיכול למנוע אותם. כמובן שבדיקות מקיפות לכלל האוכלוסיה יפלו על קופות החולים ואלה מבחינתם יעשו את המינימום האפשרי ,גם אם זה על חשבון חיי אדם,, בעוד שהטיפולים נגד סרטן נופלים על משרד הבריאות ובתי החולים וכמובן שעלות התרופות נופלת בחלקה על החולה עצמו. יש משהו עקום בכל השיטה אך זו המציאות בארץ,לצערי. עם מציאות שכזו אל תצפי שמישהו יידע את האוכלוסיה פן יבואו לדרוש בדיקות יקרות...

24/06/2007 | 10:42 | מאת: ריקי

אם כך,איפה הרופאים בכל העניין? למה שרופאי המשפחה בקופות החולים לא יגידו לכל פציינט ופציינט כי עליו/ה להבדק גם נגד וירוס זה? מסירת מידע מהרופא לפציינט יכולה להציל חיים ואם הם אינם עושים זאת הרי הם כאילו שותפים לפשע.

האינפורמציה היום קיימת ונגישה לכל. רופאים מיידעים ( אולי לא כולם). בדיקות לקיום הוירוס קיימות אך הן לא בסל. וזה כבר נושא לדיון עם קובעי המדינוית בקופות ובמשרד הבריאות. חשוב מאוד הוא המעקב: יש רבים שלא מגיעים כלל למעקב. המחקרים הראו שמקרי הסרטן התרחשו אצל כאלה שלא היו כלל במעקב. הבדיקות הקיימות היום, הצליחו להוריד משמעותית את מס. חולי הסרטן. ויש תקוה שמספר זה ירד עוד עם ההתקדמות שחלה בדרכי המניעה.

24/06/2007 | 17:28 | מאת: אתי

דר עדה שלום. כן כמה שאת צודקת רק נשים שלא היו במעקב חלו בסרטן כמה חבל. אבל אצלי זה לא היה כך אצלי לא נאמר לי כלל אפילו לא ברמז שאני נמצאת בקבוצת סיכון. עברתי צריבה וזהו בלי לומר לי דבר בלי להיות אפילו פעם אחת במעקב אחרי צריבה {cin 2} ויותר גרוע מגרוע שלי לא אמרו מה האבחנה הרופא אמר שיש לי פצע וצרבו אותו אף מילה על יבלות או קונדילומה או על כך שאני חייבת להיות במעקב . היכן כאן זכות המטופל לקבל הסברים על מחלתו או למנוע את מחלתו נמנע ממני הזכות לקבל את האבחנה הרפואית הטיפול המוצע הסיכויים הסיכונים וההשפעות ותוצאות היעדר טיפול ומעקב אחרי צריבה .עד שחליתי בסרטן צוואר הרחם .

24/06/2007 | 18:03 | מאת: ריקי

האם את כרופאה,מיידעת גברים כי הם עלולים להחשף לוירוס הפפילומה עקב סקס אורלי ולחלות בסרטן באברי הנשימה העליונים? אני לא מכירה אף רופא ששולח גברים לבדיקות פפילומה. על איזה מעקב את מדברת? איך הגברים יהיו במעקב כאשר אף רופא לא מיידע אותם על הסכנה? יותר מזה,אני גם לא מכירה רופא נשים המספר לפציינטיות שלו כי מעבר לחשש מסרטן צוואר הרחם יש חשש כי הוירוס הזה יגרום לסרטן במקומות אחרים בגוף כמו למשל פי הטבעת. אצלי ,הרופא לא טרח לבדוק איברים נוספים למרות שברור לו כי נחשפתי לוירוס הזה ויש נגעים בצוואר הרחם. האם את,כרופאת נשים,נוהגת לשלוח את הפציינטיות הנגועות שלך לבדוק גם איברים נוספים?

25/06/2007 | 07:59 | מאת: נירית

קראתי בעיון שרשור זה וגם את תגובתך ואני רוצה להגיד כמה דברים: א.רוב הרופאים אינם מידעים! ב.עלויות הבדיקות שאינן בסל מאד גבוהה ולא נגישות לאוכלוסיה חלשה כלכלית. ג.המידע אינו נגיש לאוכלוסיה שאין לה אינטרנט או שלא יודעת להשתמש בו. ד.להגיד שהמידע נגיש ולכן הרופא פטור מעדכון החולה או דרבונו ללכת לבדיקות ומעקב -לא מתקבל על הדעת. ה.לי נודע על בדיקות הפאפ מחברה שחלתה בסרטן ולא מאף רופא! ו.רוב הרופאים חסרי סבלנות לגבי מסירת מידע,לא מפרטים את הסכנות שבחוסר מעקב,פוטרים עצמם בהמלצה רפה לבוא לביקורת ולא מתעניינים עוד באותה חולה. אף רופא לא דואג להתעניין מדוע חולה לא הגיע לביקורת,אין מעקב של הרופאים אחר המטופלות. ז.כפי שכבר נאמר כאן בשרשור,אף אחד לא מידע גברים בנושא הוירוס וסכנותיו ואף רופא אינו שולח ביוזמתו גברים להבדק ו ח.אף רופא נשים לא בודק איברים נוספים מעבר לצוואר הרחם.אלה עובדות מהשטח. ט.מה שאת עושה כאן בפורום הזה הוא מצווה גדולה,אין דרך אחרת להשיג מידע ולפי הפניות כאן את יכולה להבין עד כמה רופאי הנשים אינם ממהרים להעביר מידע לחולות והן נאלצות ללמוד על מצבן ממך. לסיכום, הלוואי וירבו רופאים כמוך המוכנים להסביר ולהרגיע ויחד עם זאת להתריע ולעורר מודעות. את מיוחדת ונדירה ואינך כרוב הרופאים.ייחודך אינו נפוץ במחוזותינו ועל כך המון תודה.

מנהל פורום צוואר הרחם