מדוע ההבדלים בגישות?

הי דוד, תודה על הנושאים, הם מעניינים וחשובים. ראשית, רציית לתקן משהו סמנטי. גם אם זה נשמע קטנוני משהו..... אין הבדלים בין הגישות, כי זה לא גישות שונות. אלו דרכי עבודה שונות, מקצועות שונים. מכאן מתחיל מהות השוני. אני גם לא בטוח שאני מסכים איתך לגמרי לגבי הפסיכולוגיה, שם יש גישות שונות ודרכי טיפול שונות ואני מעריך שבחלקן הן מחפשות יותר מבינוניות. אני מודה שמעבר לתיאוריות ולתיאורטיקנים אני פחות מכיר את הגישות השונות. שני הבדל מהותיים בין אימון לטיפול - תקופת המפגשים, שבאימון היא קצרה (3-6 חודשים מול שנים ארוכות ברוב השיטות הפסיכולוגיות) ובמהות - הפסיכולוגים, כדי להביא לתוצאות, בוחנים מאוד את העבר ומבררים סיבות לתהליכים נפשיים. באימון אנחנו מסתכלים על מה קורה היום מול העתיד, לאן המתאמן רוצה להגיע, והעבר כמעט ולא תופס מקום. הרבה יותר מעשי. וכן, מדברים גם על רגשות - אבל מה מרגישים היום. אי אפשר להתעלם . אגב, אין "תחרות" בין פסיכולוגיה לאימון, אלו שני דברים שונים. לגבי שתי הנקודות שהעלת, אני יכול להתייחס מנקודת מבט המאמן: 1. אכן, אנחנו מאמינים שהמתאמן הוא שלם, יצירתי ובעל תושיה. במסגרת מה שיש למתאמן, אנחנו נחדד את היכולות והחוזקות ונביא אותם לקדמת החיים, כך שהשליטה תהיה בידי המתאמן. זו נקודה חשובה באימון. 2. איננו מצפים להפוך מתאמן למה שהוא לא. אנחנו מצפים שמתאמנים ישימו דגש רב על היכולות והכישורים שלהם ואיתם יפעלו. אז, על פי הערכים והחזון, הם יחיו חיים יותר ממצים ומוצלחים. אם עושים מה שאוהבים, ובכלל אם מתפרנסים מזה - השמיים הם הגבול. אני מקווה שעניתי לשאלותיך ואם יש משהו נוסף, אשמח. אתה מוזמן להיכנס לאתר שלי, שם יש פירוט רב יותר על ההבדלים. בברכה, יובל פייס