שלום

הי גליה, תודה על פניתך. למרות שאינך אומרת זאת מפורשות, נראה כי את מתארת מצב קשה של ביטויי אלימות כנגדך (אם את מדברת על עצמך, אני אתייחס בדבריי כאילו כן, אם לא קבלי התנצלותי מראש), בגין דברים שאת אומרת או עושה והם לא על פי אמות המידה של בן זוגך. למען האמת המידע שכתבת הוא מועט מדי. מה הכוונה במנסה לדבר? איזה מסרים את מנסה להעביר (לא חייבת תוכן, אלא את העקרון. כמו פניה אל ההגיון בנושא הצעקות וכד')? לגבי ילדים - ברור שאת מרגישה מוכנה ורוצה, מה הסיטואציה כרגע עם בן הזוג? מה התחושות שלך כלפיו? מה המשמעות מבחינתך שהוא מסרב לטיפול? אשמח לקבל את תשובותייך ולהגיב בהתאם. בכל מקרה, התמונה שאת מציירת היא רחוקה להיות אידיאלית בתוך זוגיות ומשפחה. יכול להיות שטיפול זוגי, בו את גם לוקחת חלק ואחריות, ישכנע את בן זוגך להצטרף. בהצלחה, יובל פייס