יחסים עם האם

אמא עשירה - בת עניה הכל נהדר ביחסים עד שאני זקוקה לעזרה כל עזרה נרשמת כ"תמיכה" והעזרה הבאה מוצגת כ"סחיטה" עזרתי שלי נלקחת כמובן מאליו - אני בת!!! יש גם אחות בתמונה שאני מאד מעסיקה אותה - מרחוק!! היא לא עוזרת לאמא שלי לא להתבלבל - היא לא רוצה שאמא תעזור! יש המון שיפוטיות והתנשאות ביחס שלהן אלי - שתיהן עשירות זה אפילו לא דבר רצוני או אישי, זה דפוס התנהגות מעמדי רק אלה שמחוץ למעמד הזה מרגישים את הצרימות הן לגמרי בסדר מבחינתן, אני הבעייתית הן די ממררות לי את החיים מתוך דאגה ורחמים העזרה שביקשתי הפעם היתה ממש קיומית ולא היה לי למי לפנות הקשיחו את הלב במשך שלושה חודשים נתנו לי להרגיש שאני בכלל לא באה בשום חשבון בדידות נוראה בשעת מצוקה סוף סוף הועילו לעזור אבל היא עושה זאת בעקימת אף כי היא מרגישה ש"סחטתי אותה" ואני עושה לה עוול, מדברת עליה לשון הרע (עירבתי אחת מזקנות השבט כשבאו מים עד נפש, והיא כנראה דברה איתה מאד ישירות) אני מרגישה שקיבלתי נדבה, זרקו לי עצם כמובן שאמרתי תודה אבל זה בטח לא ייזכר צער והשלמה

הכוח המרפא של הנתינה למקבל ולנותן אמא לא ישנה כל הלילה לאחר החלטתה, כך היא ספרה האם התלבטה אם עשתה את הצעד הנכון?? האם ההחלטה על הנתינה פתחה לה את הלב והיא בכתה על כל חודשי ההתנכרות והאיבה?? אני יודעת שמבחינתי ההחלטה שלה לעזור בעניין כה חשוב לי גורמת לי לרחשי תודה אפילו אם הם מעורבים, הנתינה עצמה לא פתחה לי את הלב אבל אחרי השיחה היום עם אמא פתאום הרגשתי שהיא עצמה עברה איזה שהוא תהליך והגיעה לאיזו שהיא תובנה עם עצמה ואני מרגישה שהיא מקבלת אותי יותר עכשיו אולי זה עצם הנתינה שפותחת את הלב לנותן??

אצלי יש התפתחויות ראשית אמא עזרה וזאת הקלה גדולה לשתינו שנית אני מכירה בכך ששילמתי מחיר כבד על בקשת העזרה כיוון שבאופן טבעי הנותן נוטה גם להכתיב, אולי בצדק מה ביהדות שי עניין שלם מהמושג של "גמילות חסדים" נתינת צדקה מבורכת "צדקה תציל ממות" אבל המצווה האמיתי בגמילות חסדים היא לעזור לאדם שנפל לעמוד על הרגליים לתת לו הזדמנות להתחיל מחדש, לא רק עזרה קטנה נקודתית עם נספח של "נראה" אני מקבלת את זה, משלימה עם זה כי אלו החיים, אבל ביחסים בין אם ובת אני מזהה בזה פן של השתלטות בפורום אחר מישהי כתבה על משבר הזהות שלה בגלל אמא היא מספרת שמטפלת שלה מחייה אצלה את תחושות ההתשלטות הפסיכולוגית שהיא חוותה אצל אמא היא מעידה על עצמה שלקח לה שנים לעשות את ההפרדות בתוך עצמה, להשתחרר כביכול מהתלות הרגשית באמא מניפולטיבית, שמשתלטת בעדינות אבל זה חורץ בנפש והיא טוענת שנפתח לה כל העניין מחדש עם טיפול שהיא עכשיו אוהבת - ומאשימה את המטפלת שלה בכך תמהני מדוע היא מנסה כל כך להדחיק את היחסים עם אמא?? האם אמא שלה נסתה להשתלט עליה בצורה כל כך קיצונית ומאיימת?? מה קרה שם, במשפחה ההיא??