קצת תקועה...

שלום לכל הילדות, תודה על פנייתכן. ממה שכתבתן אתן תקועות, נמצאות בסוג של אזור נוחות שמאפיין המון אנשים שמגיעים לאימון. אזור הנוחות, אגב, לא חייב להיות מקום טוב, הוא מקום שהתרגלנו אליו ואנחנו חיים איתו בשלום. מקסימום מקטרים קצת מפעם לפעם. למי שמבקש לעשות שינוי, הדבר הראשון שהוא צריך לעשות זה לעזוב את אזור הנוחות. זה נשמע פשוט כשכותבים את זה כך, אבל זה תהליך קשה ומסובך. צריך לזכור שהמטרה היא להגיע לאזור נוחות אמיתי, ובשפה האימונית המקצועית, להגשמת החזון. ופה עולות כמה שאלות - 1. מה באמת הייתן רוצות לעשות שתהיו "גדולות"? 2. מה אהבתן לעשות בעברכן, זכרונות מתוקים מתקופות של עשיה? 3. מה גורם לכן להרגיש שאתן מגשימות את עצמכן? 4. איזה מחיר אתן מוכנות לשלם כדי לצאת מאזור הנוחות? מה שצריך לעשות, לשיטתנו, אחרי שמבררים איפה הדברים עומדים היום, לצאת ליעד או שניים שבוחרים ולהכריח עצמנו לעמוד ביעדים האלו. אז אתן מוזמנות לעשות לכן מפת יעדים - מה אם תשיגו בתקופה הקרובה גרום לכן להרגיש שהתקדמתן? בינתיים, כרגיל, אני ממליץ לכן לקרוא את לאלף את השדון כי זה רק יכול להוסיף... אתן מוזמנות לענות בפורום ונראה איך אפשר לעזור לכן להתקדם. בהצלחה, יובל פייס