חוות דעת בעניין

שלום רב, אני נשואה עם אותו גבר 35 שנה. משך 25 שנה לא שאלתי אותו או תהערבתי לו בדבר שעשה מבחינה עסקית וזאת משום שהוא היה שותף עם אחיו ורציתי לשמור על שלום בית משפחתי. לפני כ-10 שנים בעלי התנתק מאחיו מבחינה עסקית ופתח עסק משלו ואני במקביל גם פתחתי עסק משלי. בשנים הראשונות סיפר כל הזמן שהעסק דופק בלי עין הרע. העסק שלי התנהל בצורה מסודרת וטובה גם אם זה לא בדיוק מה שרציתי. כעבור 5 שנים הודעתי לבעלי שאני סוגרת את העסק - הילדים גדולים ואני יכולה להצליח בדברים אחרים שמעניינים אותי יותר. בעלי מיד הגיב וביקש לעבור לעבוד כמנהלת העסק אצלו. עם תחילת העבודה וכבר בחודש הראשון מצאתי שכל מה שטען בעניין הצלחת העסק היה מין בועה מנופחת שתוך זמן קצר עומדת להתפוצץ. וביקשתי לקבל הסברים. ביום זה הבנתי שבן הזוג שלי מעולם לא סיפר אמת ולמעשה חייתי בשקר . לסיכום האמור לעיל הנזק מניהולו הכושל אשר לא הצלחתי לקבל עליו כל הסבר מסודר מאף גורם הסתכם לצערי במיליוני שקלים שהלכו מהכיס הפרטי על מנת למנוע ממנו פשיטת רגל. למרות הכל ולמרות כל התמיכה שלי אשר לצערי לא זכתה לשום הערכה מצאתי את עצמי מול תופעה שלכל מה שעשיתי למענו לא היה כל ערך בעיניו ובלי כל בושה חוזר ואומר שהכסף שהופרש מהחשבון הפרטי הוא כסף שהוא עשה ולא אני . מה שקורה מתסכל אותי ומה שברור לי מעל לכל ספק הוא שאני לא מסוגלת לחיות בשקר בטח לא מאדם שנתתי בו כל כך הרבה אימון והייתי נאמנה ומסורה לו לבית ולילדים כל השנים. מה עושים?!?

תודה על תשובתך. 1. התסכול רב והוא בא לידי ביטוי בכל דבר. החיים בבית השתנו וכבר לא כמו שהיו ומה שנעשה נעשה מתוך חוסר ברירה ולא מתוך אהבה. בטרם אציין מה אני מרגישה כלפיו כיום חשוב לי לציין שיש לנו 6 ילדים מקסימים. אחרי הילד הראשון החלטנו שאני נשארת בבית לטפל בילד והוא ימשיך לעבוד וללמוד. אני ילדתי עוד ילדים כאמור ובמקביל גם למדתי והעשרתי את עצמי בתחומים רבים ושונים עם לידת הילדה הקטנה פתחתי את העסק כפי שציינתי בפנייתי הראשונה. 2. באשר למה שאני מרגישה כלפיו כיום הוא צער רב. אם התנהג בעסק כפי שהתנהג כלפיי לא פלא שהעסק נכשל. התנהגות המבוססת ממניפולציות סופה להביא להרס ולא רק של העסק ואני לא מוכנה לסכן יותר שום דבר בגלל זה. אם אין חברות ואם אין שותפות ברגעים קשים אין גם זוגיות וכל אחד חי בחדר משלו. יש להניח שלולא הילדים הייתי מתגרשת . 3. מה צריך לקרות - צריך לקרות מה שתמיד רציתי שיקרה התאחדות ושיתוף פעולה אבל לא נראה שיש סיכוי לכך כי זה נוגד את האופי שלו. מבחינת המשפחה הילדים שותפים עד כמה שהם יכולים להבין את מה שקורה ומעדיפים שלא לנקוט עמדה לשום צד. . 6. אם חברה הייתה במצבי, בגילי וכו'... הייתי ממליצה לה לבדוק מה האופציות העומדות לפניה ואם יש לה סיכוי לחיות חיים טובים יותר שתלך על זה בלי להפסיד שום יום נוסף. אישית אני לא מסוגלת רגשית לפרק את הכל . לא אוכל לחיות באושר מחוץ לתא המשפחתי שבניתי ומכל מה שמקיף אותי בבית זה. 7. האחריות שלי בכל הסיפור - באה לידי ביטוי כאשר העברתי מהחשבון הפרטי מאות אלפי שקלים לכיסוי החובות שהעסק צבר ע"מ למנוע פשיטת רגל וכפי שנאמר לא זכתה להערכה. כיום אחרי שחשפתי עם מי יש לי עסק איני מרגישה יותר כל אחריות למה שקורה ועליי לדאוג היום לשמירה על האינטרסים שלי ושל ילדיי ואם המצב לא נוח לו הוא יכול לעזוב. אני לא רואה בו יותר שותף לחיי ולבטח לא חבר . אמשיך לכבד אותו בשל היותו אבי ילדיי ולא מעבר לכך עד אשר אחליט ביום מן הימים אם בכלל על הצעד שיש לנקוט. אני מודה שבאמצעות שאלותיך הצלחתי לברר לעצמי מס' דברים שלגביהם התלבטתי ואשר תוך כדי זה שאני משיבה עליהם הרגשתי שאני למעשה יודעת בדיוק מה שאני רוצה אם כי לא בטוח שזו הדרך הכי טובה אבל מבחינתי הכי נכונה. המשך שבוע נעים.