בשלב תקוע

יובל שלום, בעלי בן 29 , מסוג האנשים שכולם (וגם אני) תמיד הסתכלנו עליו כמי שיצליח בחיים ובאמת תמיד עם יזמות ורעיונות שעד עכשיו הניבו גם לא מעט, הן מבחינה אישית בשבילו וגם כלכלית. בעלי למד ראיית חשבון אבל בשנה האחרונה החליט שזה לא בשבילו ועשה שינוי כיוון והחליט לעבור לעבור לעבוד עם גיסו שאיתו כבר היה בקשר עסקי מוצלח קודם ולמעשה היום הוא מנהל מפעל של גיסי. בהתחלה הכל היה טוב ובעלי מאוד ראה איך הוא פורץ קדימה ולומד ובאמת יוכל יום אחד להיות עצמאי וכו' אבל בחודשים האחרונים משהו קרה לו- יש הרבה בעיות במפעל - שלא קשורות אליו אבל הוא חוטף את כל הריקושטים והדבר הזה מאוד מלחיץ אותו כי ממש זרקו אותו למים העמוקים בלי הרבה הכנה (אין לו ניסיון), הוא מאוד מדוכא, חושש על מה יהיה הלאה, לא מדמיין עוד איך הוא פורץ קדימה אלא בעיקר מתמקד בשלילי. אני רוצה לציין שבעלי מאוד מודע לכל נושא המודעות העצמית והתפתחות עצמית אבל איכשהו (גם הוא מודה) הוא לא מסוגל ליישם את זה והוא פשוט בסוג של בור שחור והוא לא רואה איך הוא יוצא מזה. חשוב לי עוד לציין שבעבודה שלו מאוד מרוצים ממנו וכולם רואים בו סוג של "כוכב" ורואים בו את הפוטנציאל ואיך בעוד 1/2 שנה-שנה הוא יהיה מנהל מעולה ובאופן כללי, איש עסקים מעולה. הבעיה היא שבמצב שהוא נמצא בו עכשיו אני רק רואה אותו יורד ולא מצליח להתרומם למעלה ולראות בעצמו את כל מה שהאחרים רואים בו. בעלי היה אצל מטפלת אבל זו אמרה לו (שלא בחכמה רבה) שהוא לחוץ וצריך להרגע והיא לא יכולה לכזור לו.... מה אפשר לעשות?

הי יובל, תודה על המענה. הבעיה כמו שאני רואה אותה ומשיחות שלי עם בעלי היא שהוא נמצא במקום שהוא מפחד שהוא יטעה או שהתפקיד שלו גדול עליו ואז בעצם כל הבועה שלו (שהוא מוצלח ויצליח) תתפוצץ לו בפנים). מבחינת ההשפעה שיש לזה על בעלי זה בכמה מישורים - מבחינת העבודה הוא מרגיש שבגלל שהוא עסוק בנושאים אחרים ובנסיונות לכבות שריפות הוא לא מצליח לעשות את העבודה שלו ולהתפתח בעבודה בכיוונים הוא היה רוצה. בבית יש לו הרבה עליות וירידות במצב רוח- ז"א, הוא יכול להיות בסדר גמור ערב אחד ואז פתאום הוא נעלם ואני רואה שבמחשבות הוא במקום אחר ומודאג בגלל העבודה והמצב שלו בעבודה. הוא גם אמר לי שהוא מרגיש בפעם הראשונה בחיים שלו שהוא לא יודע מה יהיה וחסר בטחון בעצמו ובעתיד שלו. לשאלתך, הוא נשאר במקום העבודה כי הוא מבין ששם יש לו הזדמנות לצמוח עם החברה ולהיות בתפקיד שבדרך אחרת היה לו קשה (או לפחות לוקח יותר זמן) להגיע אליו והוא כן חושב שבסוף זה ישתלם לו מבחינת הקריירה כי שם יש גם את הנסיון והגב של קרוב המשפחה שמעוניין בעתיד להרים עסק חדש עם בעלי כי כשמסתכלים קדימה השאיפות שלו מאוד גבוהות והוא רוצה להקים משהו שלו ועצמאי וכמובן מצליח. מה שכן, הדרך לשם מאוד קשה לו. בסך הכל בהתחלה הוא היה מרוצה כי הוא נהנה מהמחשבה, ביכולת לנהל ולייעל דברים ובנושא השיווק אבל הבלאגן שיש בעסק (מבחינת הספק עבודה) מונע ממנו לעסוק בזה והוא עוסק בדברים אחרים. מה אתה חושב שכדאי לו לעשות? תודה.

הי טלי, קראתי את הודעותייך ורציתי להגיב ולומר שהרבה פעמים במצבים כאלו התמיכה מבת הזוג מאד עוזרת. תמיכה רגשית, הבעת אמון בבעלך, יצירת תחושת ביטחון אצלו שלא משנה מה קורה את עומדת מאחוריו. לשבת יחד ורק לחבק אותו וללטף. זה הרבה פעמים מאד מרגיע. בנוסף את יכולה לשבת איתו ולנסות לפרק איתו לגורמים את הבעיות ולנסות לייעץ לו איך לטפל בבעיות, הרבה פעמים שיחה כזו יכולה לגרום לו לניצוץ של רעיונות גם אם בעצם זה לא הגיע ממך ולך אין מושג איך לעזור. נסי לייעץ לו להסתכל על הכל מלמעלה ולראות את הבעיות כאילו הן לא קורות לו אלא למישהו אחר בעבודה ואז מה הוא היה מייעץ לו לעשות. הרי הרבה פעמים אנחנו רואים אנשים בעבודה במצבים מסויימים ולנו יש את העיצה הכי טובה בשבילם אבל הם לא רואים אותה. אז שינסה לדמיין מה היה מייעץ למישהו שמנהל במקומו. וגם הרבה פעמים כשמסתכלים על המפה מלמעלה רואים את הדרך החוצה. מה שלא יהיה, לפי תאורייך הוא אדם יצירתי ויוזמתי, אנשים כאלה נופלים וקמים למרות החששות כי היצירתיות והיוזמתיות בוערים בהם יותר מהפחד. אז גם אם הוא ייכשל הוא יפיק את הלקחים ויילמד איך לנהוג להבא. ושמחת החיים תחזור. אבל יעזור גם אם את תפיחי בו קצת רוח חיים ותמיכה.