צומת דרכים

שלום, נראה לי שזה הפורום המתאים. אני בת 24, סטודנטית להנדסה. אני חושבת שבשלב זה בחיים שלי הגעתי לצומת דרכים המשמעותית בחיי, כזאת שתשפיע על עיצוב העתיד שלי, מכמה בחינות. הבעיה היא שאני מאוד מבולבלת, אני לא יודעת מה אני רוצה, ואני גם מאוד מיואשת, כי אני לא יודעת מה אני מסוגלת. אנסה להסביר. במישור הזוגי: אני גרה כבר כמעט שנה עם חבר שלי, איתו יצאתי חמש שנים. אנחנו אוהבים והיחסים בינינו טובים, אבל אני חושבת שבתום השנה הזאת אני צריכה להחליט- אם הוא לא הולך להיות הבחור שאיתו אבלה את שארית חיי, חבל לי לבזבז את הזמן, וכדאי שאמצא מישהו אחר. ואם כן, אז כדאי שנמסד את הקשר. אציין גם שהוא החבר הראשון שלי, ולכן אין לי הרבה ניסיון, וזה משהו שמטריד אותי. הוא בגילי, ולא רואה את הדברים כמוני, כי אין לו תאריך תפוגה על השחלות. אני לא רוצה להגיע לגיל שלושים בלי ילדים. אני לא לחוצה, אבל אני כבר בהחלט חושבת בכיוון. בקיצור, אני בהתלבטות. אני חוששת לעזוב, אני לא רוצה לפספס משהו טוב עם החבר, ואני לא יודעת אם אי-פעם אמצא מישהו שיאהב אותי כמוהו. אני חוששת שאם אני נשארת, אני מפספסת הזדמנויות בחוץ. במישור המקצועי: אני די מתקשה בלימודים, ולאחרונה, לצערי, אני מתקשה למצוא עניין בלימודים. אני גם מתקשה למצוא עבודה שתסתדר לי עם הלימודים וגם תתרום לי מבחינה מקצועית. היו לי שאיפות גבוהות, והיתה לי מוטיבציה, אבל היא נעלמה, אני לא יודעת למה. נראה לי שפשוט התייאשתי מעצמי וויתרתי לעצמי. אני לא יודעת מה לעשות. אשמח לקבל קצת עצות, לאחר הפירוט הארוך. תודה :)

שלום לך את נמצאת בתקופה של בלבול ומרגישה שברצונך להגיע להחלטות חשובות בחייך- בתחום הזוגי והמקצועי/לימודי. כדי שתדעי לאן את הולכת- עליך לבדוק מהם הערכים שלך, מהו הייעוד שלך בחיים. מה מלהיב אותך, מה גורם לך להרגיש חיוניות. את במצב של "לוותר לעצמך" וזהו מצב שבו את לא שולטת על חייך. את נותנת לאחרים לנהל אותך. ובעקר לקולות של תבוסתנות וחולשה. מכיוון שהעלת זאת בפורום- סימן שיש בך קול חיובי ותומך שאומר לא: אל תוותרי לעצמך- תהיי את!!!! אם את מסוקרנת לדעת מי את ומה מתאים לך ואלו חיים את נועדת לחיות אני מציעה לך לקחת אימון. זאת היוןם הדרך המהירה והיעילה ביותר להתחבר לעצמך ולהחליט החלטות המתאימות לך!!!! www.larom.co.il

לא חיפשתי פרסומת, חיפשתי תשובה ממאמן או מפסיכולוג. תודה.

יובל, תודה על התגובה. ישבתי וחשבתי קצת ואנסה לענות על השאלות החשובות ששאלת. בקשר למקצוע, אולי זה לא יהיה המקצוע בו אעסוק כל חיי, אבל הוא נותן לי בסיס הנדסי טוב שממנו אוכל להתפתח לכיוונים שונים, אם ארצה. אני לא מתחרטת על השנים שכבר עשיתי בטכניון. 1. חשוב לי בחיים בעיקר הזוגיות, המשפחה, ילדים כשיהיו, אני רואה במשפחה עדיפות ראשונה, אבל חשוב לי גם לעשות משהו משמעותי עם החיים, משהו שיתרום לאנושות, גם אם זה מעט, גם אם זה כמה שורות קוד באיזה מכשיר. ליצור משהו שיש לו משמעות. אני רוצה להרגיש שיש השפעה כלשהי במה שאני עושה. אולי בגלל זה גם כ"כ מתסכלים אותי הלימודים, אני רוצה לעשות דברים, לא רק ללמוד למבחנים ולהוציא ציונים, אלא לעשות משהו פרקטי. 2. הצרכים שלי הם די רגילים, אני חושבת. אני צריכה שיאהבו אותי. אני צריכה גם שיעריכו אותי. 3. הרבה דברים, כפי שכתבתי אני בעיקר אוהבת ליצור, או לעשות דברים בעלי משמעות, עם תוצאות בשטח. אני גם אוהבת לעסוק בספורט ואומנות, אבל אלו בעיקר תחביבים. (הייתי רוצה לעסוק בספורט באופן יותר תחרותי-מקצועי לו היה לי זמן) 4. הייתי רוצה להתפרנס ממשהו שדורש חשיבה יצירתית, אני אוהבת לפתור בעיות, לחשוב על כיוונים ורעיונות שונים, ואני גם אוהבת שדברים קורים, שיש אקשן ועבודה עם אנשים, לא רק לשבת מול מחשב כל היום. 6. בגלל שאני אוהבת ליצור ובגלל שאני אוהבת גם לעבוד עם אנשים, חשבתי שהייתי רוצה להקים חברה משלי ולעצב בה את תפיסתי, הייתי רוצה לעשות משהו חדשני, ולא להיות שכירה אפרורית בחברה גדולה. אבל אני עוד לא יודעת בדיוק מה אעשה ואיך, אם בכלל. עד כה, חלומות גדולים. אני מודעת גם למגבלות שלי, לא שאלת על זה, אבל אם כבר דיברת על "טרולים", כמובן שיש את נושא גידול הילדים שמתנגש בשאיפות הקרייריסטיות, ויש גם את עניין היכולות שלי, שאני לא בטוחה בהן. עד כאן. בקשר לשאר השאלות, אני אחשוב ואחזור.