בעיית דומיננטיות בקשר זוגי

היי, אני בת 27 ויש לי חבר כ-5 שנים- בן 28. לפני שנה היינו לפני מיסוד הקשר אך נפרדנו.. הרגשנו שהיה לחץ, התשוקה נעלמה במהלך הפרידה הבנתי כמה קטנה נעישתי בקשר וכמה תלותית ונזקקת הייתי. איבדתי את עצמי לחלוטין. לו היה הפחד להשאר לבד ומסתבר שגם לי. במהלך הפרידה שנינו הבנו שהאהבה חזקה והקשר חשוב ושיש צורך לתקן את הדברים. יש לנו זוגכיות מאוד פתוחה וטובה, רמת הפתיחות שלנו היא ברמה הכי גבוהה שאפשר לתאר. אחרי ששיקמתי את עצמי- חזרתי להיות דעתנית וחזקה חזרנו. אחרי כמה חודשים עברנו למגורים משותפים. הבעיה היא שמאז החזרה אני שמה לב הרבה יותר לכל נושא הדומיננטיות. יש לו בעיה קשה עם זה שאני מחליטה ויש לי דעה ושאין לי כוונה להסכים עם משהו שלא נראה לי .יש לו בעיה שאני מבקשת משהו אז לעשות אותו באותו רגע- הוא חייב להפוך את הדברים לסובב אותם לפי איך שהוא רוצה ואז לעשות את זה.. העיקר שלא ירגיש "נחות" שביקשתי ממנו. זה יוצר הרבה מתח סמוי ואני מתפוצצת בפנים. דיברנו על זה אבל הוא טוען שזה לא נכון והוא לא חושב על זה בצורה שאני חושבת. הייתי רוצה טיפים מעשיים איך להתמודד עם זה, איך לשנות את זה בלי שיחות איתו וויכוחים מיותרים. תודה

היי יובל, תודה על התגובה. במהלך השנתיים הראשונות של הקשר היה יחסית איזון... בעיית התלות שלי והפחד התגברו בשנה השלישית והתחזקו עם הצעת הנישואים. ביטלתי עצמי לחלוטין, בתת מודע היה לי פחד וחרדת נטישה. - חשוב לציין שעקב חרדות עברתי תהליך פסיכולוגי שבמהלכו היתה הפרידה - הפרידה עזרה לי להחזיר את עצמי לעצמי את מה שהייתי, גרמה לי לחזור ולהיות דעתנית, עצמאית ושלמה. לשאלותייך: 1. לדעתי השאלה היא לא מה הדומיננטיות נותנת לי זה לא שאני מחפשת שהיא תתרום לי משהו. אני חושבת שיש צורך באיזון, לא מאמינה בזה שצריך להסכים שצד אחד יוביל... צריך שיהיה איזון והדדיות... שהדומיננטיות תבוא ממקום של עקרונות ולא דווקא או פרנציפים העיקר להיות דומיננטי... 2. אני חושבת שכשאחד מבני הזוג לא דומיננטי או לפחות שאחד מבני הזוג לא מבטא את דעותיו בתוך הקשר הדבר יוצר מרמור. בקשר יש צורך לביטוי מלא של הדעות.- חשוב לציין שזה תמיד היה אצלןנו בקשר אבל משום מה דעתי הייתה מתבטלת-לא הייתי חזקה מספיק לדרוש אותה. היום אני דורשת- ומתוך עקרון בלבד. י/ש צורך לדעתי שכל אחד מבני הזוג יסכים ויהיה פתוח לדעה של השני - בכלליות זה קיים אצלנו אך יש בעיה ליישם את זה. * דומיננטיות יוצרת עניין , אדם דומיננטי הוא לא משעמם , נתפס כבעל דעה, בטוח בעצמו. כשאני הייתי חסרת בטחון הייתי משעממת, הדימוי העצמי שלי היה נמוך ולא היתה לי דעה- כי לא הערכתי עצמי מספיק. ושהנושא של הדומיננטיות התבהר לי כדבר בעייתי שבגלל התלות לא הבאתי שום חלק מעצמי או שום דעה בקשר בשנה האחרונה אז היום יש לי פחד לחזור שוב למה שהיה... למרות שאני במצב מודע - ולכן הסיכויים הם אפסיים... 3. סוף סוף מבינים שיש עוד דעה, יש הערכה לאיטואיציות שלי, לדעות שלי, למעשים שלי, כיש לי מקום לפיטוי אז טוב לי. וטוב ביחד. --- חשוב לי לציין שבשבוע האחרון מאז השיחה האחרונה על הנושא הדברים מתחילים להסתדר, אני מרגישה ששנינו פועלים ועושים אחד בשביל השני באמת ממקום של לתת ובלי חשיבה מי יגיד את המילה האחרונה. זה יוצר אצלי שקט וכן- מרגישיםנ איזון.