סוגיית האימון וגיל המאמן

שלום שני, תודה על פנייתך. את מעלה כאן סוגיה מעניינת בנושא "הגיל המתאים לאימון". האם יש דבר כזה? האם נכון להגביל? אילו יתרונות יש לניסיון חיים לעומת "רעננות" החומר? אני חושב שאין תשובה חד משמעית. פגשתי מאמנים צעירים מדהימים לעומת מאמנים מבוגרים מקובעים וביקורתיים שהתקשו להיפרד מפרדיגמות. פגשתי גם מאמנים מבוגרים מעולים, עם ניסיון חיים ותפיסה טובה יותר לעומת חברה צעירים שנדרש זמן רב כדי להגדיר להם סיטואציה מסויימת. כך שאני חושב שאופי הבן אדם, היכולות האינאלקטואליות יחד עם אינטליגנציה רגשית - חשובים מגילו. צריך גם להבין את התפיסה של המתאמנים - למתאמן מבוגר יהיה קשה יותר להתאמן אצל מאמן צעיר ממנו משמעותית, מה שלא קורה כל כך להיפך. אם כך, אז מה נכון? כנראה שאין תשובה חד משמעית. אפשר להבין בתי ספר שקובעים מינימום לגיל התלמיד. אני מכיר כמה בתי ספר, ביניהם המכללה הישראלית לאימון (שאני חלק ממנה), שלא מגבילים בגיל (מינימום אחרי צבא) אבל הבחינות להתקבל הן מחמירות ורק אם יש התאמה מלאה של המתעניין למקצוע - הוא יוכל להיכנס לקורס. אצלנו הבירור נעשה דרך בחינה גרפולוגית וועדת קבלה המורכבת ממאמן בכיר ובעל מקצוע מתחום הפסיכולוגיה ו/או האינטלגנציה הרגשית. גם אצלנו ניתנת עדיפות לבעלי תואר אקדמי, ורוב תלמידנו הם סביב גילאי ה-40 ומחפשים הסבה מקצועית אחרי שנים ארוכות של שחיקה במקום עבודתם. אבל זה ברור שעבודה עם בני נוער יכולה להתאים מאוד לבחורה צעירה שהם יוכלו דבר איתה בגובה העיניים ולאוו דווקא לדמות האם או המורה. ממליץ לך להמשיך ולברר לגבי בתי ספר. ברגע שחוק המאמנים יעבור, חברה צעירים יתקשו להתקבל לבתי ספר לאימון לאור הדרישה של 10 שנות ניסיון בתחום מסוים או תואר ראשון + 5 שנות ניסיון בתחום. המון הצלחה, יובל פייס