ויכוחים קשים

שלום, אני כרגע במערכת יחסים כ8 חודשים, אבל רצינית מאוד, אני וחבר שלי לא רבים הרבה אבל כשאנחנו רבים אני מרגישה שאני לא רוצה להישאר בקשר איתו לחלוטין, עד כדי כך שאני מתכננת איך להיפרד ממנו. רגשות אלו נעלמים כמעט לחלוטין ברגע שאנחנו מסיימים את הריב, וגם (לפחות בנתיים) אין לנו ריב שחוזר על עצמו- כלומר שנינו מאוד אנליטים ומנסים להפיק לקחים מכל מריבה תוך פתיחות טוטאלית. לפניו היה לי חבר רציני אחד, קשר של שנתיים וכמה חודשים, בו אני נעזבתי בסופו של דבר למרות שהייתי מאוד מאוהבת בו בזמנו. עם החבר הקודם היו ריבים אבל מעולם לא הרגשתי בהם שאני רוצה להפסיק את הקשר עימו. מצד שני בדיעבד אני רואה כי היו הרבה פעמים בהם הוא לא אמר לי איך הוא באמת מרגיש מתוך רצון לא לפגוע בי. אחרי סיום מערכת היחסים עם החבר הקודם חזרתי די מהר ל"משחק", אחרי בערך 5 חודשים פגשתי את חברי הנוכחי. הרגשות "פרידה" האלו מאוד קשים לי כי לא חוויתי אותם, אני תוהה האם בהתחשב ברצינות של הקשר אני עושה טעות בכך שאני נשארת- כלומר הם אמיתיים ומצביעים על משהו שאני לא רוצה להתמודד איתו כשטוב לנו, מצד שני האם לא ייתכן שאני פשוט מנסה לא להיפגע שוב, האם זה פשוט שאריות מהקשר הקודם. תודה רבה על התשובה מראש, :/ סיגל

ויכוחים בין בני זוג זוהי תופעה טבעית. אנו אנשים שונים עם צרכים שונים, דעות שונות וראיית עולם שונה. לכן, טבעי שיצוצו אי הסכמות. ככל שהקשר משמעותי יותר- הרגשות חזקים יותר ואנו אף נפגעים יותר. לכן, חשוב לדעת לדבר על הדילמות שצצות. להסביר מה כואב, מפריע, ומה מתבקש מכך בהתנהגות להבא.חשוב להיות אמיתיים, לומר את רצונותינו והרגשתינו באסרטיביות. כלומר, בלי לפגוע באחר.חשוב גם להבין שיש קווים אדומים שאם עוברים אותם- קשה או עדיף לא לחיות יחד. אם לאחר מספר נסיונות להסביר ולבקש- יש פגיעה בערכים האישיים באופן בלתי נסבל- כדאי אף להפרד. לכן, אני מציעה לך לבדוק: מהם הערכים שלך? מהי זוגיות ויחסים בעינייך? מה את מקבלת מהזוגיות כיום? מה את רוצה לקבל? מה הדרכים לממש את הזוגיות שאת מעונינת בה. וכל זאת, עם בוחן מציאות. בהצלחה!!! תמר לרום מאמנת קו אקטיבית

שלום ותודה רבה על התגובה, לשאלותייך- מצטערת על האורך... 1. בצורה קצת מוזרה אני מרגישה פחות "לחוצה" עם החבר הנוכחי מהבחינה הזאת שאני לא מרגישה כאילו אני רוצה לבלות איתו כל רגע. מצד אחד הרגשה זו הפריעה לי בקשר עם חברי הקודם שכן לרוב זה לא היה ממש אפשרי ואז הייתי מאוד נפגעת. מצד שני זה גם נורא חסר לי, כיף לי מאוד להיות איתו וכשאני איתו (אם אנחנו לא רבים) אז המצב בינינו נהדר, גם כשאנחנו דנים בנושאים לא נעימים. אבל אני עדיין, למעט בהתחלה ממש, לא מרגישה את אותו "לחץ". 2.זו שאלה קשה עבורי בגלל שפרדה אמיתית הייתה לי רק אחת, היו לפני כן שני חברים נוספים, בתיכון, אבל הם לא היו משמעותיים כלל, לא אהבתי אותם ולא נראה לי שהם אותי (או שכן, קשה לי להגיד), איך שלא יהיה עם שניהם הפרידה הייתה יחסית קלה ושכחתי מהם מהר, שניהם אגב, לא נמשכו יותר מכמה חודשים- ביחד. עם החבר האחרון הפרידה הייתה ארוכה וכואבת מאוד בשבילי, היה לי קשה להמשיך הלאה אבל הרגשתי וידעתי שאני חייבת להמשיך- אז המשכתי. הפרדה הסופית הייתה ניתוק טוטאלי בינינו דבר שאני לא מתחרטת עליו שכן זה מאוד עזר לי להתגבר עליו מהרבה בחינות גם אם זה אומר ש"הפסדתי חבר". 3.יש: 1. הרבה הומור. 2. הבנה הדדית. 3. התחשבות רבה בי. 4. אהבה רבה מאוד כלפי (מתבטאת כמעט בכל דרך אפשרית). 5. קינאה בריאה. 6. מאוד מגונן. 7. הרגשה שאני באה מקום ראשון. ראייה דומה מאוד של חיים משותפים עם בן/בת זוג ומה הם כוללים- כמעט מכל בחינה. (דבר שמאוד היה לי חסר עם הקודם). חסר: 1. רגשנות (הגדרנו זאת כהרגשת והתחשבות ברגשות של עצמך ללא קשר להיגיון). 2. ספונטניות. 3. קבלה של החלטות לא רציונליות שלי. 4. הרגשה של חוסר שליטה במעשי. 5. ברמה מסוימת אמון- העובדה שהוא לא מרגיש כל כך שהוא חייב אותי בחייו גורמת לי לחשוב שיוותר עלי ברגע שיהיה משהו יותר טוב- או אפילו בלי סיבה. 6. לפעמים אני לא חושבת שהוא מעריך אותי במיוחד בצורה אובייקטיבית כלומר שהוא חושב שהתכונות העיקריות והכי חשובות אצלי הם שאני חמודה מצחיקה ומתוחכמת- יש לציין שבעוד שזה באמת מה שהוא הכי מעריך אצלי בעיניו דברים אלו מאוד מאוד חשובים אצל אישתו או חברה לחיים, בעוד שאצלי ממש לא. 7. הוא מאוד עצמאי ולפעמים חסרה לי ההרגשה שאני תורמת לו ומעשירה אותו (אולי זה בעצם נובע מ-6 או ש-6 נובע מזה...). אלה כל מה שהצלחתי לחשוב עליהם. 4. אני חושבת שזו חלק מהבעיה. אני מאוד רגישה ורגשנית- לעצמי ולזולת. הוא ממש לא למרות שכשאני מדברת איתו על זה (בנוסח אולי קצת לוקה בסגנון- לא יכאב לך אם אני לא אהיה פה וכד') אז הוא עונה שלא רק שאני אחסר לו אלא גם יכאב לו. אני לא יודעת אם החוסר רגישות שלו זו הצגה ממש טובה או שזה בעצם משהו שאני מנסה לשכנע את עצמי בו בגלל שקשה לפעמים להתמודד עם כמה שהוא לא רגיש. (למרות שהוא מאוד מבין ומתחשב בי). 5. בהתחלה, כשהרגש השתלט הייתי מיד מדברת איתו וכמובן מאוד נהנית מכך, הפחד העיקרי שלי הוא שאותם רגשות שהרגשתי אז כשרבנו הם ביטויי למה שאני באמת מרגישה- כלומר אני לא אוהבת אותו או מאוהבת בו אלא נשארת מסיבורת רציונליות גרידא- ומה אם כל שאר הזמן אני פשוט מדחיקה את אותם רגשות של לרצות ללכת לטובת ההיגיון?? .... מהצד שלו, הרגש מעולם לא משתלט, אלא אם הוא מאוד כועס וגם אז הוא מטפל בזה ברוגע והרבה רציונליות. 6. כיום- אני כבר לא יודעת כשהייתי אם חברי הקודם חשבתי שהוא זה, כנגמר הבנתי שהיו הרבה דברים שלא אהבתי ושבטווח הארוך לא הייתי מעוניינת בהם או מוכנה להתפשר עליהם. אבל בגלל שהקשר לא היה כל כך רציני- למרות הזמן- לא חשבתי על הבעיות האלה כמעט בכלל. עכשיו כשאני עם חברי הנוכחי ההגדרה שלי השתנתה אבל אני לא מצליחה לשים את האצבע על מה בדיוק. יש לי מעיים צ'ק ליסט שהיא אולי יפה על הנייר אבל לא באמת תופסת במציאות בהכרח: (לא לפי סדר מסוים ): חכם, מצחיק, בעל שאיפות, מבין, מקשיב, בעל לב טוב, מתחשב- בי ובאחרים, עדיף נאה כמובן אבל חשוב מזה התאמה מינית. זה כל מה שאני מצליחה לחשוב עליו כרגע אבל כמובן שהכל תלוי באדם עצמו ולא ברשימה..... תודה רבה על התגובה וסליחה על המגילה הארוכה כאורך הגלות, סיגל