מישהו מוכן לעזור לי

היי אני יעל נשואה + 3ילדים בוגרים בת 45 בעלי בן 59 אנחנו נשואים מיזה 23 שנה. חיים מצויין ,יש ריבים פה ושם סהכ חיים טובים ,חברים ,נסיעות. אני ויתרתי הרבה מעצמי בזוגיות שלנו. אבל ככה סרדנו וחיינו טוב. אני אישה מאוד אינטיליגנטית עובדת בתפקיד בכיר, מקובלת נאה מאוד ונשית. בעלי מנהל עסק. מאז שאנחנו נשואים בעלי מעולם לא פירגן לי או אמר מילה טובהץ תמיד העביר רק ביקורת שלילית. אנשים מבחוץ תמיד מעירים לו כמה אישתך מקסימה ויפה וכו.. בעלי מאוד מאוד אוהב את עצמו וזה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות. יש לנו מידי פעם ריבים וויכוחים אבל בסוף משלימים וזה עובר. הוא מוציא אותי מהכלים מהר ולפעמים אני ממש מתפרצת ומצטערת אחכ. יחסי המין שלנו גרועים אין בנינו שום מגע מישה חצי שנה. ואנחנו כבר שנים לא מתנשקים לא נוגעים אחד בשני בכלל. אני מאוד אוהבת לגעת ללטף להחזיק ידיים בעלי ההפך המוחלט. בעלי סובל מיתר לחץ דם מיזה שנים רבות והטיפול אותו הוא נוטל גרם לו לאימפוטנציה מוחלטת. עד לפני חצי שנה היינו מנסים לעשות משהו אבל לא הייתי מצליחה לעורר אותו וכשזה היה קורה מייד זה היה נעלם. הוא היה מאוד מתאכזב ועל מנת למנוע את תחושת הכישלון והאכזבה פשוט לא ניסיתי יותר וגם הוא התרחק. בסהכ אנחנו חברים טובים מטיילים וכיף לנו יחד. לאחרונה גיליתי שבעלי מפלרטט עם נשים אחרות ואפילו חיפש בעצמו אישה שהיתה איתנו בטיול מסויים. כמובן שהתפרצתי וכעסתי . מאוד מאוד ניפגעתי ועשיתי מעשה שאני כועסת על עצמי. התקשרתי לאותה אישה ואמרתי לה מה דעתי עליה. היא אמרה לי שלא היה בניהם כלום מעבר לכמה טךלפונים ומיילים. אבל מבחינתי זה לא משנה. זה פגע בי מאוד ואני לא יודעת כיצד להמשיך ולחיות עם אדם שאינני סומכת עליו , אינני מאמינה בו. שגרם לי לעשות מעשה שלא מתאים לי. רבנו וצעקנו והילדים היו בבית והיו עדים לכל הרפש שנזרק החוצה. הוא אמר לי שבגללי הוא אימפוטנט ואני גרמתי לזה. בעלי הוא מאהב מאוד גרוע גם בימים הטובים שלו הסקס לא היה משהו מיוחד. אינני יודעת ואני מבולבלת מכל המצב. לאחר כמה ימים אמרתי לא שאני רוצה לדבר איתו אבל הוא השיב שאין על מה לדבר. לפני שגיליתי את עיניין האישה והפלירטוטים החלטנו שנלך לטיפול זוגי. היום בעלי ואני ישנים בחדרים ניפרדים. הוא עבר לחדר של הבת שאיננה כרגע בבית. אנחנו פחות כועסים. אני מאוד מאוד פגועה ונתונה לשינויי מצב רוח . אנשים אומרים לי שאני השתנתי מאוד ואני רצינית. אף אחד לא יודע מהסיפור הזה. אני מאוד פגועה וכאובה נפשית. קרה לי שהתפרצתי פתאום בבכי בעבודה וסיפרתי אחכ איזה סיפור. עדיין לא התיעצתי עם אף אחד. ידוע לי שבעלי שוחח עם חבר שלו שהוא עורך דין. כדי לברר כניראה מס דברים. נכון להיום אנחנו אוכלים ביחד מעבירים מידע בסיסי עינייני לא משוחחים בפלפון בוקר טוב לילה טוב ולא יותר. לי ניראה שבעלי מחכה שאפנה אליו אבל הפעם אני פגועה מידי ולא מוכנה לעשות את זה. חשבתי לגשת השבוע לבית המשפט ולפתוח בהליכים מאחר ואינני יודעת ואינני מכירה שום פיתרון אחר. אני במצב הזה לא מוכנה להמשיך. אני יכולה לאמר ולא להשמע שחצנית אני בהרבה מעליו ומי שיש לו להפסיד זה הוא ולא אני. מה שמונע מימני זה לא הלהיות לבד אין לי כוח להתמודדות של כיצד יחולק הרכוש ואיך ומי יקבל מה. והנזק של הילדים באמצע שזה הכי חשוב בעיני. אז מה עושים אני מוכנה להשיב על כל שאלה שתוסיף במציאת פתרון. המצב היום הוא בדיוק שבוע מאז ה"פיצוץ" הגדול. תודה מראש יעל

היי יובל ראשית אני שמחתי לקבל את תשובתך למה שכתבתי ואני מודה לך על כך. אכן צדקת המכתב ניכתב כאשר הייתי בסערת רגשות עצומה. הייתי מאוד פגועה . באותם הימים .אני חושבת שפעלתי יותר מהבטן ולא מהראש. אני עדיין לא שוכחת את אותו הערב שמבחינתי היה ממש נורא. אבל כל אחד רואה את הדברים אחרת. לפני שאענה לכל שאלותיך אני רוצה לספר לך שהיום המצב בבית הרבה יותר רגוע. במהלך הימים בהם בעלי ואני היינו בנתק כפי שכתבתי לך. שלחתי לו מייל וביקשתי מימנו שנשב ונחליט יחד לאן אנחנו הולכים לכאן או לכאן. לא היתה שום היתיחסות מצידו ואני החלטתי שלפני שאני פונה לבית הדין ופותחת בהליכים אני אשאל אותו שוב והוספתי שהתעלמות מבחינתו זה כמובן אור ירוק לעשות את הדברים כפי שאני חושבת כרגע. הוא המשיך להתעלם והכול בגלל אגו ומשחקי כבוד. אני החלטתי שאני אתעלה על עצמי ובאחד הערבים פשוט אמרתי לו בדרך הכי ישירה שאני רוצה לדעת מה הכיוון שלנו מאחר ואיך שאנחנו היום חיים לא טוב לי , לא מתאים לי וכמובן זה משפיע לרעה על הילדים. בעלי אמר לי דברים כל כך לא מציאותיים . זה היה ממש בן אדם אחר מולי. בסופה של ,""כאילו" שיחה אמרתי לו שאינני מתכוונת להמשיך כך ואני רוצה תשובה מקובלת ומציאותית ועיניינית על מה שהולך להיות. מס ימים אחכ הייתי חולה ואז מבלי שנשוחח או נאמר דברים בעלי החל לשנות את התנהגותו וקצת התקרבנו. נסענו יחד, אכלנו אבל מבחינתי זה סתם לשים מסיכה ולהמשיך. ואני ממש לא מעוניינת להמשיך כך. מה שאני רוצה מאחר ויש מצב של חוסר אימון שלי בו, אני יודעת שהוא ניסה ליצור קשר עם אותה אישה גם אחכ אבל היא לא רוצה לשמוע מימנו. ואני יודעת ששמה עדיין מופיע אצלו בנייד בשם בדוי. הכל זה "כאילו" בעלי אמור לצאת עם חברים לסקי בעוד מס ימים ולא רציתי להעלות את שאני חושבת לפני הנסיעה.(תמיד אני חושבת על כולם ולא על עצמי) העדפתי לחכות שיחזוא ואז אומר לו שהדבר הראשון שאני מעוניינת בו זה יעוץ זוגי לשנינו ואחכ אם נחליט להישאר אז בהמשך גם טיפול מיני. למרות "שהשלמנו" אין בינינ ו שום מגע פיזי. אני מאמינה ובטוחה שגם בי יש דברים שצריכים לשנות . אני מרגישה שלא מספיק לי שהוא אומר ושנינו מטיחים האחד בשני את החסרונות או מה לא טוב . אני מרגישה שאני צריכה הפעם מישהו ניטרלי שישמע אותנו ויכיר ויצילח לגרום לנו להתגבר על כל המכשולים שיש כיום. ואם לא אני מרגישה מחוזקת ללכת גם על האפשרות של פרידה. לי יש משפחה מאוד חמה ותומכת. לבעלי אין אף אחד מלבד אח שחי בארהב וזהו. משפחתי מאוד מאוד אוהבת אותו, מכבדת ומעריכה. לא סיפרתי לאף אחד על המקרה כי לא רציתי שישנו את דעתם עליו. ומאחר והיו לי ספקות לגבי הדרך. יש לי חברה אחת ששוחחתי איתה על העיניין והיא חיזקה אותי ועדייןמחזקת. היום אני חושבת לעצמי שהכל קרה לטובה כי אני רוצה שהשנים שנשארו לי לחיות אני אחיה בצורה אחרת לחלוטין.קיבלתי סטירה שגרמה לי להתעורר. וזה מה שאני רוצה ללמוד לקח מימה שקרה ושהעתיד יהיה יותר טוב בגלל שעכשיו אני חושבת אחרת ואני אעשה את הדברים אחרת. לגבי שאלותיך 1., לפעמים אני חושבת, אני מרגישה שאני אוהבת, אני מקנאה (בצורה נורמלית) יש לנו אותו ראש. ולפעמים אני רואה בו מישהו כל כך זר , מישהו שלא איכפת לי שלא יהיה איתי.אני עדיין כל כך פגועה שאני לא יכולה לענות על התשובה בצורה חד משמעית 2 .המשמעות של הזוגיות בעיני זה אימון, חברות, פירגון,שותפות,אחריות,התחשבות,לאהוב להיות ביחד ,לעשות דברים ביחד גם אהבה פיזית.(אני בעד שלכל אחד יהיו גם התחביבים שלו והחברים שלו) ויתור משני הצדדים ולא שצד אחד מוותר תמיד.נאמנות,כנות תקשורת טובה. 3 .שאלת אותי מה הייתי מצפה מבעלי אז לא הבתי אם בכלל או בעיקבות מה שקרה 4. אין לי ספק שגם לי חלק בסיטואציה הנוכחית קשה לי להצביע על משהו ספציפי לכן אני מעוניינת בגורם חיצוני שיעיר לי על התנהלות לא נכונה או התנהגות לא מקובלת. יכול להיות שעצם העיניין שלא היה בינ ינ ו שום מגע גרם לו לחפש ריגושים בחוץ אבל גם זה נושא מאוד מאוד מורכב ואני לא בטוחה שכאן הבעיה. 5.מה שהשתנה בזוגיות שלנו זה חוסר תקשורת, ממעטים לשתף, לספר, מגיע מאוחר הביתה. הכל מסתובב סביבו , לא מתיחס לילדים, אלי, הולך, נוסע חוזר מתי שהוא רוצה לא מדווח לא מספר כלום. מגיע הביתה מאוחר. חי כאילו שאין לו משפחה. התעלמות מהצרכים של האנשים שמיסביבו והתעלמות מהקיימים. אפילו מהילדים. 6.היום אני ממש לא חוששת. אני אישה שמשתכרת מאוד טוב ויכולה לכלכל את עצמי בכבוד. אני נעימה מאוד, משכילה. מסביבי משפחה חמה שתתמוך בי בעת הצורך. הדבר היחיד שמפריע לי זה במידה ואתגרש כל ההליך עד שאהיה בפינה שלי אחרי הכל. במידה ואנחנו יחד אני חוששת שוב מבגידות מקשירת קשרים של בעלי עם נשים אחרות ופלירטוטים. 7. מבחינתי להיות לבד זה גם משהו טוב. חופששששששש. וגם זה יכול להיות בדידות, עצב.קושי. 8.לשאלתך מאחר ואנ י טיפוס אופטימי ולא פסימי אז אני הולכת על הפי הנד. אני רוצה שבעלי ואני נישאר ביחד לא בגלל שאנחנו צריכים אלא בגלל שאנחנו רוצים להיות האחד עם השני. אני טיפוס מאוד רומנטי ,רגשנית, אדם שנוגע המון,נותנת המון המון חום אהבה שיהיה דומה לי בקטע הזה. טיפ טיפונת מיזה זה גם טוב. הייתי רוצה להאמין בבעלי , לא לחשוד בו על כל צעד ושאל, הייתי רוצה בעל שיעריך אותי ויפרגן לי מעט על מי שאני ואיך שאני כי באמת מגיע לי. הייתי רוצה מאוד ללכת עם בעלי לטיפול מיני ולנסות להתגבר גם על הבעיה הזו. זהו פחות או יותר אני מקווה שהצלחתי להשיב על שאלותיך אני עדיין בצומת דרכים וכלום לא ברור מיבחינתי. בדקתי את כל האפשרויות של מטפלים זוגיים במידה ובעלי יסכים לשתף פעןלה. שוב תודה על היתיחסותך. יעל