פורנו

לכל היועצים והפסיכולוגים, אני ממש המומה ממה שאני קוראת כאן כלומר, אתם נותנים לגיטימציה ברורה לכל הבנים לצפות בפורנו. אני מבינה שזה נעשה ע"י הסכמה של 2 בני הזוג ובנוכחות שניהם, אך אני רואה שכל כך הרבה בחורות בעצם פגועות ונעלבות כאשר הן מגלות שהבן זוג שלהן צופה בפורנו מאחורי גבן ובכך אני רואה שאני לא לבד. אם בן אדם פגוע, איך אתם יכולים לטעון שזה בסדר? זה פשוט נראה לי מצ'ואיסטי. מה שיותר מעצבן אותי זה שבסופו של דבר לאחר קבלת תשובתם, הבנות טוענות שזה עזר להן להבין שזה בסדר ואני רואה בזה שהן פשוט מתפשרות כי מה לעשות, יש ילדים באמצע. חוץ מזה, אתם רושמים שכל עוד זה לא פוגע ביחסים אז זה בסדר. אז בהקשר לכך, אם הצד השני נפגע או נעלב אז אני רואה בזה פגיעה קשה בקשר וקשר זה לא רק תדירות סקס. ולסיפור שלי, אני נשואה 8 שנים + 3 ילדים. אני ובעלי צופים בפורנו ביחד 3-4 פעמים בשבוע ומקיימים יחסי-מין בתדירות קבועה וזה מתאים לשנינו. בנוסף, כשאני בלימודים או כשאני יוצאת מהבית, אז מתברר שבעלי גם צופה בפורנו באינטרנט. אני לא רואה שחסר לו משהו, ואני רואה את זה כפגיעה קשה באמון ואני לא מבינה למה הוא צריך לעשות את זה כשאני לא לידו? אני לא חושבת, שבעצם חסר לו סקס כי מידי פעם אפילו הייתי אומרת שאני רוצה יותר ממנו וזה נותן להרגיש שהוא צריך להתרכז במישהי אחרת. בנוסף, זה שהיום ישנה חשיפה בפשטות וזמינות ונגישות לפורנו לא אומר שצריך להשתמש בזה ויותר מעצבן זה שכל הפסיכולוגים והיועצים למיניהם נותנים לזה לגיטימציה וכביכול זורמים עם כל זה: "מה מה יש, תלמדו לחיות עם זה" אני לא רואה איך מישהו יכול לשכנע אותי שזה באמת בסדר, הרגשות הרבה יותר חזקים. אשמח לקבל תשובה לטענותיי. שירה.

היי שירה קראתי את מה שכתבת ורציתי לאמר לך שאני חושבת בדיוק אותו הדבר. ויכולה לאמר בביטחון שכך מרגישות הרבה נשים בקשר לעיניין הצפיה בפורנו. העידוד הוא טיפשי ולא עיניני מאחר וזה כן פוגע ברגשותינו. אינני יודעת על סמך אלו נתונים כל הפסיכולוגים או היועצים החליטו שזה בסדר.

בדיוק לפני כמה דקות כתבתי הודעה בנוגע לכך למעלה ואני גם מסכימה עם הדברים. אני חושבת שאם אנחנו נפגעות מזה אז צריך לפתור את המצב בדרך אחרת מאשר לומר "תתפשרו ותשלימו עם זה", השאלה מה אפשר לעשות עם העניין הזה?