ערעור לאחר פרידה
דיון מתוך פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
שלום אני בן 30 כ6 שנים הייתה לי חברה בשנתיים האחרונות אנחנו גרנו יחד ולפני כשנה הצעתי לה נישואין לציין כי במהלך השנים שגרנו יחד היו לנו הרבה מאוד עליות ומורדות הרבה ריבים קשים יכלנו להיות בבית במשך ימים ארוכים ולא לדבר בכלל אך היינו ישנים באותו מיטה לציין כי לא הגענו אף פעם לפרידות תמיד בסוף היינו מדברים ופותרים את הבעיות כמו כן לציין כי בשנה האחרונה היא לא הייתה סומכת אליי ואפילו אמרה לי כי קשה לה לתת בי אמון בגלל חברים שלי שהייתי יוצא איתם הרבה , יש להבעיר כי כאשר הצעתי לה נישואין היא שמחה אך אמרה לי כי לא כרגע ורוצה להמתין כשנה לראות איך יהיה לציין כי בכל מהלך השנה לא הייתה מדברת על זה וכאשר הייתי מעלה את הנושא היא הייתה מתחמקת ומעבירה נושא לפני כחודש בערך סיכמנו כי נתחתן באפריל הקרוב כמו כן במשך כל החודש היא לא דיברה על זה ושהמשכתי לפעמים לעלות את הנושא היא הייתה ממשיכה להתחמק לפני אני החלטתי לפעול לבד וניגשתי לאולם ארועים לסגור תאריך כי חשבתי שאולי זה ידרבן אותה כאשר הייתי באולם התקשרתי עליה ושאלתי אותה לגבי תאריך שמתאים לה היא לא ענתה במשך מספר שניות וכאשר שאלתי אותה שוב היא ענתה בצורה הססנית כי לא יודעת נתקתי את השיחה שלחתי לה הודעה כי הקשר מבחינתי נגמר כעבור דקות ארוכות היא שלחה לי הודעה כי היא לא מתלבטת לגבי אך היא רוצה שנדבר לפני אני לאחר תקופה ארוכה כבר נמאס לי ההססנות וההתחמקיות שלה ובאמת סיימתי את הקשר עברתי דירה חילקנו את הדברים ביננו לציין כי היא בכלל לא ניסתה לדבר ואמרה שזה גם נגמר הפעם סופי מאז הפרידה אני מאוד מעורער לגבי הצורה שבה נפרדנו אם עשיתי את הדבר הנכון אני לא יושן ולא מתפקד בעבודה אני בדכאון עמוק כמו שלא קרה לי אף פעם ולא מתאים לי כי אני בדרך כלל חזק אני עדיין אוהב אותה אך לא מוכן יותר למשוך את הקשר ולא מוכן לחזור עליה האם פעלתי הכון ואיך אני יוצא מהמשבר הזה
שלום יוסי, תודה על פנייתך. אני ממש מצטער לקרוא על המשבר אותו אתה עובר. פרידה היא תמיד קשה, ופרידה אחרי כל כך הרבה שנים ועם ציפיות לעתיד משותף היא הרבה יותר קשה. מצד שני, אם ננסה קצת לחפש נקודות חיוביות, ואני מניח שזה נאמר לך לא אחת - עדיף עכשיו מאשר אחרי החתונה. יתכן וזה היה צריך לקרות ואילו הפרידה הייתה מתרחשת אחרי החתונה הנזק הנפשי היה עלול להיות אף גדול יותר. אין ספק שמערכת היחסים שלכם הייתה בעייתית לעתים. לכל הזוגות יש ויכוחים, מריבות לעתים, אבל לא לדבר מספר ימים זה קצת קיצוני. לתחושתי, זה מראה על חוסר בגרות במידה מסוימת. חשוב בעיניי עבורך לעשות סדר במחשבות. הפרידה כבר התרחשה, אתם לא ביחד, ועכשיו חשוב ללמוד ממה שקרה, ואם אתה רוצה להציל את הקשר, אז מתוך למידה זה יכול להיות הרבה יותר טוב. אני מציע לך לענות על כמה שאלות שיכולות אולי לספק לך סדר במחשבות ולהבין טוב יותר את מה שקרה. אתה כמובן מוזמן לענות בפורום (אתה מוזמן לעדכן אותי במייל שלי כדי לקבל תגובה מהירה) ואשמח לנסות להמשיך לעזור לך. אז אלו השאלות: 1. מה לדעתך עבד בקשר? 2. מה לדעתך לא עבד בקשר? 3. תמפה בבקשה את כל הרגשות שלך כלפי חברתך. 4. מנקודת המבט שלך - תנסה למפות את רגשותיה כלפיך. 5. מיהי הדמות האופטימלית לזוגיות מבחינתך? 6. אם היית צריך לעשות כמה דברים שבעיניך היו קונים את חברתך ומחזירים אותה לקשר - מה הדברים האלו? אשמח לקבל תשובותיך. ועוד הצעה - אם אתה חושב שיש סיכוי לחזור, נדמה לי שנכון לכם לבחון את הדברים עם איש מקצוע ולא רק ביניכם. שניים - שלושה מפגשים יסדרו לכם את הראש ותוכלו להגיע למסקנות החשובות. בינתיים, אני כאן. בהצלחה ותתעודד. יש גם יתרונות בלהיות במצב הזה, למרות שברור שבמצב בו אתה נמצא עדיין מוקדם לראות אותם. יובל פייס
קודם כל תודה לך על תושבתך המהירה זה עזר לי מאוד להסתכל על הדברים בצורה שונה ואופטימית להלן תשובתי לגבי שאלותיך : 1 מה שעבד בקשר אנחנו מאוד היינו מחוברים לאותם דברים אוהבים לעשות את אותם דברים והיה לנו מכנה משותף , רוב הזמן משדרים על אותו גל , הסקס היה טוב מאוד , החברים וכמובן המשפחות היו מאוד טובות לשנינו גם בין שתי הצדדים ,הבילויים יידענו להנות מאוד ביחד. 2 התקשורת ביננו הייתה מאוד לקויה לא היינו מדברים על כלום כל אחד היה מתנשא על השני כי העבודה שלו יותר חשובה וקשה אני אהבתי נקיון והיא לא כלכך היה אכפת הרבה קללות ולכלוכים מילוליים צעקות וריבים אשר כמו שאמרתי לא היינו מדברים ימים לאחר מכן היא לא כל כך אהבה את החברים הטובים שלי כי הייתי יוצא איתם המון לבד והיא גם לא כל כך בטחה בי בגלל מקרים מהעבר הרחוק אשר חשבתי שהתגברנו אליהם (לא בגידות) , אתמול בלילה נפגשנו לאחר שלא דברנו כמה ימים על חלוקת הבית היא הייתה מאוד נסערת ולא רצתה לוותר על כלום בסוף הגענו לעמק השווה היא ניסתה כל הזמן לדבר בסוף החלנו לדבר היא אמרה כי בסך הכול היא רצתה שנדבר ושהייתי פזיז זעזבתי את הבית וכי יכלנו ללכת לייעוץ זוגי ואולי זה היה גורם לפתרון לכאן או לכאן אבל בסוף אמרה כי זה מאוחר מידי אני יודע שכל משפחתה וחבריה מחזקות אותה ואיפשהו גם אומרות לה מה לעשות היא לא מחליטה לבד אני בטוח בזה היא לא כלכך חזקה היא גם ניסתה לדבר עם אישתו של חבר שלי ולהבין מה קרה לפני מספר ימים אך ביקשתי שלא תשתף פעולה אני מאוד מוטרד לא יודע איך לצאת מזה אני מרגיש בלב כי או לא שלם אם המעשה אך הראש אומר אחרת וכי אני צריך ללכת ולהמשיך בחיי ולא איתה אני בדילמה גדולה אם עצמי ולא מאמין עדיין שזה קרה , אני מאוד אוהב אותה אך כמו שאמרתי היו לנו יותר ימים קשים ומכוערים מאשר ההפך בשנה האחרונה איך אני מתגבר על זה מה אני צריך לעשות כדי שיהיה יותר קל לא אכלתי כבר כמה ימים ואני לא מתפקד בצורה נורמטיבית כמו שהייתי