פרגון מהבעל
דיון מתוך פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
יובל שלום בהמשך לתשובתך מ 09 11 1 אז הנה כמה תשובות לשאלותיך רק כשאנו מגיעים למצב אינטימי אני מעלה את הנושא ואז הוא מסתגר ואני יותר מתוסכלת אני עקרת בית ובעלי עובד ומתנדב במקום כפוי טובה שנינו יודעים זאת אך הוא ממשיך להתנדב אני דואגת לבית ולילדים ובעלי לעצמו ןלעיסוקיו כשאני מבקשת ממנו ליטול חלק אז הוא עיף ורוצה לראות טלויזיה
היי אביבית, תודה על התשובות. אני מבין אותך לגמרי. את מרגישה שאת לא נתרמת מספיק מהזוגיות והנישואים ולעתים אף להיפך. בהמשך לתשובותיך - מה לדעתך הסיבה שאת פונה לבעלך רק במצבים אינטימיים? באיזה דברים אם יהיה שיפור מיידי זה יקל עליך? על מה את מוכנה להתפשר? עד כמה עניין ההתנדבות הוא נושא בנישואים שלכם? מה יקרה אם המצב ימשיך כך עוד חמש שנים ולא ישתנה? ממתין לתשובותיך. תודה, יובל
הי אביבית, קראתי את הדברים ואני חושבת שאחת הבעיות המרכזיות בחייך היא שאת לא עובדת ותלויה בבעלך. המשפט "כשמבקשים משהו הוא ישר אומר לא", כבר לא מתאים לשנות ה-2000, אישה שעובדת ויש לה יכולת כלכלית לא צריכה לבקש דברים מהבעל אלא היא יכולה להוציא כסף, אשראי או צ'ק ולעשות מה שעולה על רוחה כמובן בהתאמה מסוימת עם המסגרת הזוגית. אני יכולה לומר לך שאני נשואה, עובדת, יש לי רכב ורמת הכנסה גבוהה ויש לנו בזוגיות שאיפות ורצון לחסוך וכמובן מסגרת כלכלית שלפיה אנחנו פועלים אבל אם אני רוצה משהו- בגדים או מסעדה, חדר כושר או אפילו חופשה- אני מפרגנת אותה לעצמי ולא מחכה שיאשרו לי או יפרגנו לי. על כן אני ממליצה לכל אישה להיות עצמאית, אפילו אם הסכום הוא לא ממש גבוה, לפחות תתחילי במשהו.