בעיות פוריות
דיון מתוך פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
אני רווקה ונודע לי לאחרונה כי אם ארצה להרות יום אחד אזדקק לתרומת ביצית. מעבר לכאב המובן, נוצר אצלי גם חוסר בטחון שמא לא אצליח להכיר מישהו בשל הבעיה. שאלתי היא באיזה שלב ביחסים מומלץ לספר לבן הזוג, אחרי כמה פגישות? הוצע לי שרק אחרי שאחוש שבן הזוג נקשר אלי, כי אחרת זאת אכן תהיה בעיה להשאיר אותו (ויש בזה משהו, לצערי). העניין הוא שאני חוששת שמדובר בסוג של "תרמית"....מצד שני, אני חשה שאין לי ממש ברירה. מה עושים?
שלום מיה, תודה על פנייתך. החששות שלך מובנים מאוד והקושי ברור. אני בטוח שהמידע שקיבלת לאחרונה הוא לא קל לך. מצד שני, אני מניח שגבר, אם ירצה אותך, זה לא יהיה רק בגלל מידת התאמתך להרות, אלא בשל מי שאת. כך אני מאמין ואנחנו רואים דוגמאות לכך בלי סוף. אני עבדתי עם זוגות שהאשה לא יכלה להביא ילד לעולם והם לקחו אם פונדקאית ועוד מיני בעיות של הפרייה. זה לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי. לשאלתך, בנוגע למוסריות העניין ומתי להודיע לבן זוגך - זו יכולה להיות בחירה שלך. מצד אחד מדובר במשהו מאוד אישי שלא פשוט לספר לבן אדם עד שרוכשים את אמונו. אם מפה תבוא הדחייה של לספר לבן זוג - זה הרי מקובל. זה כמו, להבדיל, שלא היית מספרת לאף אחד שאת לא מאמינה בו אם עברת טראומה בצעירותך אלא אחרי שהיית בטוחה שהבן אדם אמין. אני מניח שאת תרגישי מתי נכון לספר ומתי לא, ואין לי ספק שעצם הצפת השאלה מראה שאת בן אדם מוסרי שפועל מתוך מצפון. אז תני לעצמך את הקרדיט. בהצלחה רבה, יובל
קצת אור בקצה המנהרה. לא כל הגברים בשוק רווקים יש כאלה שהם גרושים ואלמנים ובעלי ילדים, שאינם רוצים ילדים נוספים. אם א רוצה ילד זה משהו אחר. לאמץ זה נטראלי לשני הצדדים. מי שיאהב אותך יאהב בגלל מי שאת. אם את רואה שהקשר הולך לכיוון רציני כדאי לשתף. בהצלחה באהבה