יובל חג שמח ומה שלומך?

שלום יובל, הייתה בינינו התכתבות מאוד מעניינת לפני כשנתיים וחצי. אותה תקופה הייתי בהיריון והזדהיתי כ"מאוכזבת" ולאחר מכן כ"אמא טריה". זוכר אותי? לענייננו, היום אני בטיפולים לקראת היריון שני ומקווה מאוד שיצליח בקרוב. לאחר הלידה נשאבתי יותר לתוך האמהות ובניתי את עצמי כאמא. ביתי הייתה איתי בבית עד לגיל שנה ותשעה חודשים ולאחר מכן הלכה לגן. בתקופה שהיא הייתה עוד בבית קיבלתי הצעת עבודה בשעות אחר הצהריים במרכז למידה. פרחתי באותה תקופה. היה לי טוב לצאת מהבית. בסוף שנה הייתה שיחת סיכום ודובר על המשך בשנה זו אבל משום מה זה לא יצא לפועל. לקחתי את זה קשה שביותר ונכנסתי לדיכ שהשבית אותי. התחלתי להבין גם את גודל הפסיביות שלי בשנים האחרונות שבעצם אני לא עושה כלום לקידום העצמי שלי. אני שרויה בלהאשים את עצמי, משווה את עצמי לאחרים ורואה איפה הם ואיפה אני וזה לכשעצמו מתסכל אותי. אני מרגישה גמורה אנרגטית. אני רוצה לתכנן את הדרך אבל לא מצליחה. אני מרגישה שבאיזשהו מקום איבדתי אמון בעצמי והפכתי חסרת בטחון שלא רואה את האור. הקטע של הבדידות עדיין מעיק עליי אפילו שאני כבר אמא. יש לציין שבגלל כל מה שאני מרגישה אני גם מרבה מלהתרחק מאנשים שלא ישאלו שאלות. עם זאת אני מאוד מאושרת מהאמהות שלי וגאה מאוד מאוד בבת שלי. אני פונה אליך בחג האורות כדי לבקש להאיר את הדרך ולצאת מהחושך אל האור. אני מאוד מעריכה אותך כמאמן ואדם. תודה על ההקשבה, התמיכה, הידע המקצועי שאתה מעניק באהבה ובסבלנות. פשוט תבורך!

כל כך שמחתי לשמוע ממך. מה שלומך? מאז שכתבת לי לצערי, אני לא מרגישה טוב בריאותית וגם עברתי טלטלה עם התשובה של ההריון, הייתה לי תשובה חיובית שלבסוף התבדתה. בכל אופן כתבתי לי כמה תשובות לשאלות ששאלת ורצית לשתף אותך. בעוד מס' ימים אחזור אליך. תודה שאתה פה ותודה שאתה משיב.