לא מצליחה לקבל החלטה ולהתגרש

ליובל שלום, אני בת 29 נשואה כשנה וחצי. אני לא מאושרת בחיי הנישואים שלי. אני מרגישה חוסר תקשורת מוחלט ביני לבין בעלי ואף תמיד חשה פחד ממנו או ליתר דיוק פחד מתגובותיו מכיוון שהוא אדם מאוד אימפולסיבי.אין לנו חיי מין כבר יותר מ-4 חודשים בין השאר מכיוון שהיה לנו משבר והינו ממש על סף הגירושים אך בגלל החשש שלי מהכישלון ומלהישאר לבד בגיל כזה בצורה אינטואיטיבית ומתוך לחץ שכנעתי אותו לנסות שוב. אך, ככל הנראה אלו לא היו הרצונות האמיתיים שלי ואני היום נמצאת כל הזמן בלחץ ובהתלבטויות עם עצמי האם לקחת את הצעד ולהתגרש או לחיות עם מה שיש. לפעמים יש לי תחושה שאני כפויית טובה ואולי הוא בסדר ואני בגלל שבתת מודע יודעת כי איני רוצה להמשיך ולהיות איתו לא משתדלת.. מצד שני, אני זאת שהציעה בזמנו ללכת לייעוץ זוגי והאמינה בזה- הוא הלך, אך היה סקפטי. אני מרגישה שאני נמצאת במבוי סתום. התחלתי להשמין וגם היום אני מתמודדת עם מחלה קשה שהתגלתה לא מזמן אצל אבי. אנ חשה רגשות אשם כלפי בעלי ובד בבד כעס. אך, לא מצליחה להגיע להחלטה..עזור לי בבקשה כי להמשיך באותה דרך איני מסוגלת... תודה מראש

יובל שלום לך, תודה על התגובה. 1. קשה לי לענות לך חד וחלק מה אני מרגישה כלפיו. לפעמים יש לי רגשות חמים אליו, לפעמים סלידה.בחצי השנה האחרונה בכלל יש לי תחושות חזקות של תיסכול ממנו ומהתנהגות החסרת בגרות שלו.אני לא מרגישה איזושהו סוג של משיכה מינית ותשוקה. לפעמים אני כן מרגישה סוג שת תשוקה ורצון לאינטימיות בדימיון אך כאשר הוא חוזר הביתה אני נלחצת, נסגרת ומחפשת תירוצים כדי להימנע מזה.אני גם תמיד מרגישה סוג של לחץ שהוא מפעיל בין אם במכוון ובין אם לא לקיום מגע המיני וסגנון כזה מוציא ממני את החשק. ברגע שאני מרגישה שאני "חייבת" זה גורם לי לתסכול לתחושה של אונס והכל הופך לטכני ומכני מאוד ועל רקע הזה היה לנו ריב גדול לפני כ4 חודשים- הוא אמר שנמאס לו ממין טכני ומהתדירות הנמוכה והוא רוצה להתגרש...לציין שזה נאמר בצורה מאוד בוטה ופוגענית ולמרות שהסכמנו לתת לזה עוד צ'אנס ככל הנראה לא לגמרה התבגרתי על מה שנאמר לי. 2. אני חושבת שהחשש שלי מלהישאר לבד נובע קודם כל מחוסר ביטחון שאני חשה.זה הגורם העיקרי שמפריע לי בכל אספקטים של חיי.זה מגיע עד לשנאה עצמית ולמחשבות אובדניות. גם להתחיל הכל מחדש, לחפש לצאת ושוב להתאכזב- נורא קשה לי עם זה. היום גם קשה למצוא גבר טוב. ולהחליף משהו אחד במשהו שיכול להיות יהיה גרוע יותר.. זה מבהיל אותי. 3.אני חושבת שהייתי מייעצת את כל אותם הדברים שחברות שלי מייעצות לי- לסיים את הסיפור הזה ולהתחיל חיים חדשים. 4. הנימוקים... שמגיע לי משהו יותר טוב מזה, זאת לא מערכת זוגית בריאה ותקינה. 5. מערכת זוגית אולטימטיבית מבחינתי היא להרגיש בה שלמה עם עצמך, לאהוב את עצמך בתוך המערכת הזאת, לדעת להתפשר ושזה לא יהי חד סטרי. הכי חשוב הבנה. אני מצפה שבן הזוג שיהיה לצידי יהיה אדם בוגר עם רגליים על הקרקע עם מטרות בחיים שיהיו לנו ערכים דומים ותקשורת פתוחה וטובה.ביחסים הנוכחים אין לנו תקשורת. אין לנו ערכים דומים. בתחילת הקשר חשבתי שאני אהיה מאחוריו כמו מאחורי קיר והוא ידע להתמודד עם קשיים ושהוא ישיג מטרות ולאט לאט התפקחתי והבנתי שאני נמאת עם בן אדם שהוא לא יציב לא מבחינה פסיכולוגית ולא כלכלית. הוא מתקשה לעבוד בעבודות פיסיות או עבודות הדורשות מאמץ, הוא מתקשה להחזיק בעבודה הרבה זמן ומחליף אם משהו לא מוצא חן בעיניו. את העבודה הקודמת הוא עזב מבלי בחלל להתייעץ עמי. הוא לא יודע לקחת אחריות על מעשיו- כל העולם אשם. גם הדוח על דיבור בנייד באת הנסיעה שקיבל- השוטר הוא מניאק ואשם והי צריך להתחשב בו.כאשר הופך להיות קשה הוא מוציא את זה עלי ומתבכיין כל יום. אם אני מנסה להגיד משהו הוא כל הזמן משווה אותי אליו- "את גם היית ככה", "למה רק לך מותר כל הזמן לקטר"...הוא כל הזמן במגננה. הוא הבטיח לכולם שהוא ילמד משהו שיעשה איזושהו תואר או קורסים, משהו שיתן לו השכלה אקדמית ויפתח דלתות- היום בלי תואר אין לך מה לעשות,אבל זה לא קרה. הוא ניסה ללמוד אך אחרי שנכשל במספר קורסים הוא זרק את הלימודים. גם לפני שהכרנו הוא כמעט סיים תואר נשארה לו שנה והוא נשר. אז אם שואלים אותי שוב מהי זוגיות אולטימטיבית... היא כל מה שלא מה שיש לי עכשיו...