יחסי עבודה בעייתיים

שלום יובל , אני עובדת במשרד בתחום הביטוח עם עוד כ-10 אנשים , כל אחד בתפקיד שונה . אני בעצם בתפקיד שחלקו קשור בביטוח אבל אני גם בעצם משמשת כמזכירת / מנהלת המשרד עם כל מה שכרוך בכך . אין אצלנו דרגים בין הבנות העובדות , כל אחת פשוט עושה משהו אחר . יש לי בעיה עם 2 מהבנות שעובדות איתי וזה ממש כבר הופך בלתי נסבל לפעמים . ראשית יש לציין שמבחינת עומס אני העמוסה מכולן זה לא סוד והיקף העבודה שלי רק גדל מאז שהגעתי . בסוף חודש אם אתה מכיר את תחום הביטוח העומס עליי הוא אדיר . בקושי יש לי זמן לאכול . אני צריכה לעבוד בטירוף ולהיות מאד מדוייקת מצד שני כדי לא לעשות טעויות . במסגרת עבודתי השיחות הנכנסות מגיעות אליי , אבל בסוף חודש העניין פשוט בלתי אפשרי , לעצור את העבודה כל רגע כדי לענות לשיחה מלקוח שמצפה שתהיה סבלני ותתן לו שירות זה פשוט בלתי אפשרי . אז דיברתי עם הבוסית שלי והיא ביקשה שאבקש מאחד הבנות (שהיא הכי פחות עמוסה במשרד) למשוך שיחות בסוף החודש , אך מהרגע שעשיתי את זה הבחורה עושה לי פרצופים ופתאום היא לא יכולה וכו' . דיברתי עם הבוסית שלי שתגיד לה את זה ישירות , אבל כל פעם אני צריכה להזכיר לבוסית מחדש שזה בלתי אפשרי וכל חודש מחדש לבחורה יש הרגשה שמפילים עליה עבודה שהיא לא קשורה אליה . היא כל הזמן עושה לי פרצופים כמו ילדה קטנה , עוקצת בכל הזדמנות , בקיצור יחסי העבודה איתה נהיו על הפנים . יש בחורה נוספת במשרד שאליה העבודה שלי משיקה , איתה יש גם בעיה מעצבנת ביותר . לפעמים יש דברים שבמהלך עבודתה היא נתקלת שהנושא איכשהו בעקיפין קשור אליי , דברים שהיא יכולה לפתור בעצמה בלי בעיה , אבל על כל שטות הכי קטנה היא פונה אליי , כשהיא יודעת כמה אני עמוסה וזה מרתיח אותי , כשזה הפוך אגב אני אפילו לא טורחת ליידע אותה , רק עצם היידוע נראה לי בזבוז זמן ואני מנסה לטפל בעניין בעצמי , מדובר על דברים קטנים באמת . אני בד"כ לא אומרת לה מה הבעיה תפתרי את העניין זה בדיוק דקה... אני פשוט עושה את זה בעצמי כדי לא להיכנס לעימותים , אבל לעיתים אני ממש עמוסה אז אני אומרת לה לא עכשיו אעשה את זה אח"כ היא יכולה לעשות לי פרצוף כל היום... לפעמים אני מרגישה שאני עובדת בגנון... ה-4 בנות שעובדות שם הן צמדים של חברות (שתיים ושתיים) , הן גם יושבות ביחד . אני גם כך מרגישה לבד, לא שמפריע לי לעבוד עצמאית להפך , אבל זה מעכיר את האווירה , כשהן צריכות עזרה תמיד יש להן אחת את השניה , כשאני צריכה עזרה אני צריכה "לבקש טובה" ולפעמים אני מעדיפה לקרוס ולהגיע מעולפת הביתה העיקר לא לבקש ולקבל את הפרצופים ולפעמים אפילו לקבל תשובה שלילית... הבסוסים שלי בכלל לא מודעים ואני גם מרגישה מטומטמת ליידע בכאלו דברים הם לא גננים . אבל יש ימים שממש לא נעים לי לעבוד שם . יש לך איזשהם טיפים עבורי? בתודה מראש,גלית

אשמח להוסיף משהו . ממתינה לתגובתך... פשוט קרה מקרה קיצוני היום , לפני כמה ימים יצא שהייתי צריכה לעשות משהו שלא עשיתי מעולם (יש בעיה שחוזרת על עצמה שלא ברור תמיד מי אמור לעשות דברים מסויימים אני או הבחורה שעבודתה משיקה לשלי) . ביקשתי את עזרתה היא אמרה לי מה הבעיה תעשי א' ב' ג' ולא באמת הסבירה לי , ניסיתי כל הימים האחרונים להבהיר לה שזה לא ברור לי ההסבר ואני צריכה שממש תראה לי . היא ניפנפה אותי כל פעם בתרוץ שהיא לא מבינה מה הבעיה תעשי א' ב' ג' בקיצור שמה קצוץ . הבוסית שלי היום קלטה שזה לא נעשה ושאלה אותי אם זה בגלל שאני לא יודעת ולמה לא ביקשתי מאותה בחורה שתסביר לי . לא התאפקתי יותר , פשוט נמאס לי . אמרתי לבוסית שלי את האמת שביקשתי 100 פעם והיאלא הסבירה לי (הרגשתי כמו בגן ילדים שדיברתי עם הבוסית שלי...) . אז היא שאלה אותי למה לא העליתי את זה בישיבה השבועית שבה שתינו נוכחות , אמרתי לה שלא הרגשתי נוח לעשות את זה לפני כולם , בסוף הבוסית אמרה לי שפשוט אעזר בה במקרה הזה . אבל עכשיו אני מרגישה יותר נורא... אולי אני באמת צריכה לסגור את זה אחת ולתמיד בישיבה אבל אני לא אצא פתטית מול כולם? וההרגשה שלי עכשיו שנאלצתי "לבכות" לבוסית שלי על היחס של אותה בחורה... אני מרגישה כמו מתלוננת סדרתית כי גם עם הבחורה השניה שנאלצה לקבל את שיחות הטלפון במקומי ואח"כ עשתה לי פרצופים , גם אז נאלצתי לפנות לבוסית שלי (כי לא היתה לי ברירה!) וביקשתי שהיא תגיד לה בעצמה כי אני לא המנהלת שלה ובטח שהיא תרגיש תרעומת שאני נותנת לה הוראות . בקיצור מצד אחד אני נמצאת בתפקיד שאני אוהבת מצד שני זה בלתי נסבל לעבוד עם יחסי עבודה כאלה . כל יום רע לי להיכנס כי אני לא יודעת איזה חיכוך יהיה היום . מה עושים?