יחסים לא מאוזנים..
דיון מתוך פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
יובל שלום , אשמח למאוד עזרתך בענין הבא: אני בת 40 ויוצאת עם גבר מדהים הגדול ממני בחמש שנים. לשנינו יש ילדים(הוא אלמן)אני גרושה. אנחנו יחד כבר חשמ שנים נפלאות, הוא גבר חכם, מרתק,מאוד מפנק אשר אוהב את ילדיי כשלו. יש בי תחושה קשה מאוד על כך שיש בינינו פערים ברמת האינטלגנציה, מיצוי עצמי ושלמות פנימית. אני מאוד תזזיתית, לא דוחפת דברים שאני מאמינה בהם, קוראת המון ולא זוכרת כלום ובעיקר חשה נשענת ולא תורמת. התחושות הללו מאוד מקשות על מערכת היחסים בינינו ומעכירות את האווירה. אם לא ארגיש שאני תורמת לקשר הוא לעולם לא יבוסס. מה לעשות? אני אובדת עצות.. אשמח לשמוע ממך בהקדם תודה קרן.
היי קרן, תשובה מהירה מזו לא תוכלי לקבל... תפסת אותי בדיוק שהתיישבתי לענות בפורום. לעניין פנייתך: הטענה שאת מעלה היא די פרדוקסלית. את כועסת על עצמך על חוסר השיוויוניות בקשר - למרות שלא שמעת טענות מבן זוגך - עד כדי איום על המשך הקשר. זה נשמע כאילו "אני לא מספיק טובה לקשר הזה, אז אני עוזבת". עולות כמה שאלות בעניין - 1. מה באמת ההבדלים ביניכם בעינייך? 2. ספרי קצת על התחושה הזאת שמלווה אותך "אני פחות טובה". 3. אם אין לבן זוגך טענות, מה לך כי תליני? 4. מה מונע ממך לקדם דברים כפי שאת רוצה? 5. איפה כן את תורמת לדעתך לקשר? אשמח לקבל תשובותייך לפני שנמשיך. תודה ולילה טוב, יובל
הי יובל. לאחר סקירה בפורום אכן אני מופתעת לטובה..מההיענותך המהירה. אז תודה רבה. ולשאלותייך: 1.חברי לחיים אדם בעל ידע כללי נרחב מאוד. אין נושא שיעלה מבלי שחברי יוכל לתרום לשיחה, הוא אדם מאוד שאפתן אשר מממש כל תחביב שלו, שליו מאוד במהותו, אדם שיכול להכיל את העולם כולו מבלי לבקר ובעיקר הולך קדימה ולא נשען על טעויות העבר שלו.קח את כל זה תהפוך ותקבל אותי.לצערי. חבריי קוראים לי תולעת ספרים וזאת אכן אהבת חיי ועדיין מעטים הפרטים שאני זוכרת,יש עולם שלם שהייתי רוצה להוציא לאור ומפאת אלף תירוצים עלובים אני עומדת במקום כבר זמן רב מדי. 2. טענותיי לא מופנות כלפי חברי אלא כלפי בלבד, צר לי אם לא הבהרתי את עצמי נכון..כל עוד מקומי לצידו יהא בודד ברמת התרומה כך יחסינו יהיו מועדים לכישלון, הבעיה העיקרית שלי היא תחושה קשה ומאוד נכונה עובדתית שבן זוגי לא זקוק לי כלל ועיקר.בפן הרגשי/פיזי/גיאוגרפי הכל נפלא מבחינתו, אבל עבורי כשלא זקוקים לי לעצתי להכוונתי לכתף שלי אני חשה לא קיימת. 3. אני מתאוששת ממחלת הסרטן, אשר הותירה בי אדם אחר משהייתי. אדם תלותי, מפחד, הפכתי להיות מתפנקת, תקועה במה שעברתי ולא במה יש לי עוד לעבור. 4.אני מניחה שאני תורמת ביחסיו עם ילדיו, בזכותי הוא למד להיות קשוב יותר לתחושות שלהם ברמת המוחצנות שלו. בבית יש תמיד תחושה של חום, חיבה פיזית מצידי כלפיי ילדיו ותשומת לב רבה. מעבר לזה אני מוצאת שאני הרבה יותר לוקחת מאשר נותנת. אני מרגישה כאילו ואני שרויה בתרדמת אשר ממאנת לשחחר אותי מקפאוני. אני חייבת להתעשת ולעבוד על עצמי ביתר שאת. אחרת אני מרגישה שאאבד את עצמי ופחדי ההעמוק יותר את הנפש התאומה שלי. אנא ענה לי בהקדם אם זמנך יאפשר זאת תודה לך יובל קרן
היי קרן, אני משתדל לענות בהקדם, לצערי לא תמיד זה מתאפשר לי. אני שמח שלפחות לך מזדמן לי לענות מהר. ראשית, בכללי, אני יכול להבין אותך. אני מכיר בקושי של להיות בצד 'החלש', זה שפחות מתייעצים איתו ומקשיבים לו. אני מניח שזה לא נעשה ממקום רע, אלא מחוסר שימת לב. אני אענה לך בשני מישורים - 1. ברמת הפחד, התפנקות והתקיעות - מאחר וכל אלה נובעים ממחלה (אני שמח מאוד שאת מתאוששת, מאחל לך בריאות ואריכות ימים) שווה לשקול טיפול. לא משהו ארוך, אבל כן לדבר על החששות והפחדים ולנסות להבין מאיפה הכל נובע ומה הדרכים הנכונות להשתחרר מזה. 2. ברמה הפרקטית, שגם עשויה לעזור בטווח המיידי והרחוק יותר - לעשות אימון. אפילו לעצמך. אימון ברמת קביעת מטרות ויעדים ברורים, קביעת מסגרות ועמידה בהן. אני יודע שזה לא פשוט, אבל לדעתי הדרך הפשוטה ביותר להזיז עצמך מהתקיעות היא בקבית סדר יום ברור. המלצתי לכמה מטלות שיוכלו לסייע בידך לשפר את המצב: א. קחי כמה שנים קדימה, נניח חמש שנים. תחשבי איפה את רוצה להיות בעוד שנים בכל תחומי החיים - קריירה, זוגיות, פנאי, בריאות ועוד. תכיני לך מן חזון שכזה, אחד שאת מתחברת אליו בקלות ובר השגה. ב. תפרקי את החזון הזה לכמה מטרות מרכזיות. לדוגמא - קריירה - לנהל עסק עצמאי, פנאי - שני טיולים לחו"ל בשנה וטיול בארץ לפחות פעם בחודשיים. ג. תפרקי את המטרות ליעדים ברורים - לדוגמא - קריירה - להכין רשימה של כל מה שאת צריכה כדי להקים את העסק העצמאי (בירור עלויות, כ"א, מיקום וכד') ולקבוע לו"ז ברור לתזוזה. עד תאריך .... אני מכינה תוכנית עסקית הכוללת את המרכיבים.... וכד'. ותתחילי לפעול על פי הרשימה ולפי סדר יום ברור. זה יעזור לך מאוד. ד. תעלי בפני בן זוגך את רצונך להיות שותפה יותר פעילה בחייו. תבררי מה הצרכים שלו, איפה את יכולה לעזור. מה את חושבת? את מוזמנת לשתף אותי כמובן בכל התוכניות ואם את צריכה עזרה בבניית התוכנית - אשמח. תשתדלי שהתוכניות יהיו תואמות לערכים שלך, אותם דברים שמניעים אותך ובלעדיהם קשה לך. אני מזמין אותך, כתולעת ספרים, לקרוא את הספר "לאלף את השדון", שיכול לעזור לך בתקיעות עליה את מדברת. מקווה שהצלחתי לעזור, אשמח להתעדכן. בהצלחה! יובל