רווקה עם גרוש-ההתמודדות...

שלום, אני בחורה רווקה בת 26 שנמצאת בקשר עם גבר גרוש עם 2 ילדים. ראשית אציין כי יש בינינו אהבה גדולה, החיבור בינינו מצוין ונוצר כתוצאה מחברות טובה מאוד. הנושא מתחיל להיות מורכב כאשר בן הזוג צריך לחלק את עצמו ביני לבין ילדיו אותם אוהב מאוד וחש אחריות רבה ורצון עז להיות חלק משמעותי מחייהם. על אף שמהצד זה גורם לי להעריך אותו מאוד, כמי שנמצאת בתוך הסיטואציה העניין קשה לי נפשית להתמודדות. הצורך לחלוק את אהבתו של הבחור , הצורך שלו בכל זמן שניתן להיות בקרבתם גורם לי לימים רבים של תחושות קנאה, כעס וכאב. אני יודעת שאלו ילדיו והם חשובים לו אך הנוכחות שלו גורמת לי לאושר עצום והחוסר נוכחות למצב הקיצוני. קשה לי לתפוס מערכת יחסים שבה אני צריכה להיות לבד או לחכות לו כשיתפנה בשביל להיות יחד. אני יודעת שזה צורך אגואיסטי אך הרגש המתלווה אינו בשליטתי. מעבר לכך פעמים רבות אני מרגישה כי מאחר ואיני מרגישה טוב אולי עדיף לצאת עם בחור רווק כי כך יהיה יותר קל , אבל נשארת במצב בגלל הרצון העז שזה יצליח וכן אצליח להיות שלמה במקום הזה. יש לציין כי מאחר והנושא טרי טרם נפגשתי עם ילדיו, דבר שיוצר ריחוק והפרדה בזמן המפגש שלו איתם. אשמח לתגובות/עצות , חג שמח.

שלום שוב, יש המון חששות בכניסה לזוגיות שכזו. הדבר הראשון הוא המורכבות, הצורך לדאגה לילדים תמיד, שאינם ילדיי , הצורך לחלק את ה?אהבה?, הזמן התחושה שעם בחור רווק החיים פשוטים יותר, הקנאה ואולי פחד שאגיע לאותו מצב של פרידה כי כבר פעם אחת הצעד נעשה מה ימנע ממנו להתרחש שוב. יש בי רגשות קנאה עקב הצורך העז בנוכחותו. יש כמובן פחדים של מה יהיה במקרה של מיסוד הקשר כשיצטרפו ילדים משותפים, וכן גם ההתמודדות עם החברה באשר ל?מה יגידו?. אשמח לקבל עצות ותגובות, זה יכול רק לעזור... תודה!