שאלה
דיון מתוך פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
יובל שלום, אני בת 31 וחבר שלי בן 33 אנחנו חיים ביחד במשך שנתיים. הקשר שלנו הגיע קצת למצב של תקיעות והבעיה היא בעיקר בגלל שעלה נושא החתונה אני כבר בגיל שאני רוצה להתחתן ולהביא משפחה וילדים, ואילו חבר שלי ממש לא מרגיש לחתונה וגם לא לילדים... ואני ממש לא יודעת מה לעשות... מצד אחד הוא אומר לי שהוא רואה אותי בתור האשה שלו אבל כל הקטע של החתונה ממש מלחיץ אותו..ושאנחנו רבים הרבה ושלא כיף לא אז איך הוא יכול לחשוב בכלל על חתונה שאלתי אותו אם הוא רוצה להפרד? שאלתי אותו אם הוא עדיין אוהב אותי? והוא אמר שכן ושהוא רוצה שנלך ליעוץ זוגי... לי פשוט נראה שהוא לא אוהב אותי מספיק כי אם כן אז הוא היה שמח שאני אוהבת אותו ומציע לי נישואים....חשבתי לעזוב את הדירה אבל ממש קשה לי לעשות את הצעד הזה? כי מצד אחד הוא באמת אוהב ומצד שני הוא לא רוצה להתחתן ואני ממש לא רוצה לבזבז את הזמן שלי, על קשר שלא יוביל לחתונו בסופו של דבר ומה שמרגיז אותי שאני שואלת אותו מתי לדעתו הוא יהיה מוכן הוא כל הזמן אומר שהוא לא יודע... מה עושים? תודה לי
הי לי, הסיפור שתארת הוא סיפור שחוזר על עצמו לא מעט לצערי וזה נושא הציפיות מהזוגיות והאינטרסים ש כל צד. אני מאמין שעצם העובדה שבן זוגך לא רוצה נישואים וילדים אינה מוכיחה בוודאות שהוא אינו אוהב אותך. יכול להיות שיש לו אינטרסים אחרים זה עניין של זמן. מצד שני, אם רצונך להקים משפחה וזה אחד מהערכים המובילים אצלך, הרי יש ניגוד אינטרסים שהפתרון לו יכול לבוא מכמה כיוונים - 1. טיפול/יעוץ/אימון זוגי. 2. פרידה. 3. פשרה או ויתור של מי מכם ללא עזרה חיצונית. בשלב הראשון הייתי רוצה שתעני על כמה שאלות: 1. עד כמה חשוב לך להקים משפחה? 2. מה הדחיפות של העניין? 3. את אומרת שאת אוהבת אותו ומצד שני מוכנה לוותר על הזוגיות כדי להתקדם לכיוון הקמת משפחה. על מה את מוותרת בכל כיוון? מה את מרוויחה? 4. מה המשמעות של פרידה מבחינתך? 5. איזו פשרה עשויה להניח את דעתך? אני אשמח לקבל תשובותיך ולנסות לסייע לך. אגב, כמאמן, לא הייתי רוצה שתוותרי על חלומך. השאלה מה יותר משמעותי בחזונך - להיות לצידו של בן זוגך או להיות בעלת משפחה? המון הצלחה, יובל פייס
היי יובל, קודם כל הרבה תודה על התשובה שלך. ולגבי השאלות ששאלת... משפחה זה דבר שמאד חשוב מבחינתי, לגבי הדחיפות של העניין.. אני לא מרגישה שאני עדיין מוכנה לילדים אולי עוד שנה שנתיים האמת היא שהעניין של הגיל די מלחיץ אותי כי אומרים לי שזה לא טוב ללדת את הילד הראשון בגיל יחסית מאוחר... לא יודעת אני מרגישה שאני נמצאת במין מלכוד מסויים וקשה לי להחליט מה לעשות.. אני מרגישה שאני צריכה ממנו סוג של הבטחה/תקווה שיש לנו עתיד ביחד שנקבע עכשיו שנניח נתחתן עוד שנה, אבל הוא ממש לא מסוגל לתת לי את ההבטחה הזו אני פשוט באי וודאות אחד גדול. יכול להיות שאם הוא היה מדבר איתי יותר על ילדים וחתונה אז כן הייתי מרגישה מוכנה לזה....... הוא אף פעם לא מעלה את הנושאים הללו לשיחה. רק אני ואז שאני מדברת איתו אני רק מתבאסת יותר כי אני לא מקבלת את התשובה שאני רוצה. הוא אמר לי שגם לו זה קשה כי הוא אוהב אותי מאד מאד והוא מפחד לאבד אותי ואולי הוא צריך לקבל איזה זעזוע..(יכול להיות שהוא רוצה שאני יפרד ממנו ושהוא יהיה תקופה לבד עם עצמו ואז הוא אולי יגיע להחלטה? דרך אגב הוא גם אומר לי שאנחנו שונים מבחינת תחביבים/מוסיקה/וכו' והוא מפחד שזה יפריע לנו בהמשך כי אם אני אומרת לו בוא נלך לרקוד והוא לא רוצה כי הוא לא אוהב את הסגנון בילוי הזה אז אני ממש מתבאסת מזה.. לפעמים הוא ממש מצליח לשכנע אותי שאנחנו לא מתאימים... תודה רבה על היעוץ... לי
מנהל פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
