רווקה עם גרוש פלוס 2
דיון מתוך פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
היי, אני בחורה בשנות ה20 המאוחרות. אני יכולה להעיד על עצמי כבחורה אינטיליגנטית ושנראית טוב בעל שאיפות גדולות ורצון עז לבנות את חיי ולהיות מאושרת. אני נמצאת כיום במערכת היחסים הרצינית והמורכבת ביותר בחיי. הקשר בינינו נרקם כתוצאה מיחסי חברות טובים ואהבה גדולה. הקשר מורכב מאהבה גדולה מאוד ורצון לבניית חיים משותפים והשתוקקות לכך, אך מאחר והבחור רק לאחרונה התגרש באופן רשמי יש עוד דרך ארוכה לעבור. כבחורה שזהו הקשר הראשון בחייה אני לומדת על עצמי הרבה מאוד. עם זאת וככל שעבר הזמן למדתי כי אני מלאה בתחושות קנאה באשר לאהבתו לילדיו ,לבית ולמשפחה שהספיק לבנות, ולהשתוקק להיות חלק בלתי נפרד מחייו למרות שהמצב טרי. בנוסף ומאחר ואינני מכירה את ילדיו יש בי המון חששות כלפי התגובות הצפויות מהם, כמו גם מהסביבה, מהשבתות בהן הוא נדרש להיות רק איתם, ובגדול מהאתגר הענק שעומד לפני ונבנה אט אט בצעדים קטנים בעוד שאני רוצה שהכל יקרה כאן ועכשיו כי אני בחורה והזמן עובר ואני רוצה לחיות את חיי בהתאם לשאיפות והרצונות שלי. אני חייבת לציין שעברנו יחד המון ימים טובים מלאים בחוויות טובות אך גם הרבה מצבים שבהם כל אחד מהצדדים מבין ורואה את המקום שלו. דבר שגורם למתחים רבים. הייתי שמחה לשמוע איך ואם כדאי ונכון להתמודד, כיצד מתמודדים עם הצורך והרצון העז להיות יחד כל הזמן ולהתמודד עם הצורך שלו ללכת לילדיו . איך מתמודדים עם סופי שבוע שלמים לבד, מתי כדאי להכיר את הילדים ועוד. אשמח לקבלת תגובות והצעות ובמיוחד ממי מגן שנמצאת במצב זהה. תודה!
רווקה יקרה, העצה הנבונה ביותר שאני יכולה לתת לך זה להתאזר בסבלנות. הבחור רק התגרש, הוא עדייןמחפש את האיזון בחייו והנה נכנסת באהבה גדולה והתרגשות לחייו. תני לו לנווט את התהליך. אם זו אהבה אמת - הוא ימצא את הדרך והזמן המתאים להכיר לך את ילדיו, לשלב בילוי סוף שבוע איתך ואיתם יחדיו. את יכולה להחליט בינך ובין עצמך כמה זמן את יכולה/מוכנה לחכות - חצי שנה, שנה, יותר. תלוי עד כמה בוער לך להקים משפחה משלך. אבל לחצים רק יבריחו אותו ולכן תהני מהמצב הנוכחי, ותני לו את הזמן. בהצלחה,
תודה על תגובתך. מוטיב הזמן הינו גורם משפיע ביותר על המידה בה אני מסוגלת להינות מההווה. מאחר והזמן שאני ממתינה הינו רב אני לא מפסיקה לחשוב כמה זמן עוד יידרש ממני להמתין ולחיות את חיי כפי שאני רואה לנכון. הזמן משפיע על המפגשים שלנו שלא יכולים להתרחש כאשר הוא עם ילדיו על אחת כמה וכמה בחודש אוגוסט בו נדרש להיות עימם זמן רב יותר. קשה לי מאוד. אך, אני יודעת שברגע שהדברים יתקדמו יהיה טןב יותר. מפחדת שאני מבזבזת את שנותיי המשמעותיות בלהמתין... אני חסרת סבלנות מלחכות עד שהכל יהיה נכון ואפשרי כי כרגע ישנם הרבה מאוד הגבלות ואילוצים.
שלום לרווקה, תודה על פנייתך. כל מערכת יחסים היא מורכבת וזה בטח לא מקל שמדובר במערכת יחסים עם גרוש ואב לילדים. העניין של להיכנס למערכת יחסיעם כזאת לרוב היא לא מתוך בחירה. מדובר בהתאהבות ויתכן כי אם הדברים היו נעשים בצורה רציונאלית הדברים היו נראים אחרת. שלא תביני לא נכון, אין כל רע במערכת יחסים כזאת, להיפך, יכול להיות שיש לה סיכוי טוב יותר ממערכות אחרות; אבל רוב האנשים שתדברי איתם על העניין ירימו גבה (שוב, מתוך פרדיגמות ופחדים שלהם ומתוך ראיה של בעיקר של הקשיים ולא של היתרונות). מערכת יחסים צריכה להתבסס קודם כל על אהבה אמיתית ותחושה של רצון לשיתוף תמידי, לצד היכולת לגשר על הפערים בין הצדדים, שתמיד קיימים ומתעוררים בזמן כזה או אחר. אצלך, כך נראה, החלק של השיתוף והאהבה קיימים, אבל ישנם פערים שקשה לך לגשר עליהם וגם קנאה, שביכולתה להרוס כל מערכת יחסים, בלי קשר לילדים. השאלה היא מה המקום של הקנאה הזאת? ולדעתי עולות פה כמה שאלות משמעותיות - 1. מה מטרת הקשר הזה? מה השאיפות שלך פה? 2. מה את אוהבת בבן זוגך? מה חסר לך בזוגיות הזאת? 3. מה לדעתך גורם לקנאה? אומרים שקנאה היא סוג של הגנה ופחד - ממה זה נובע אצלך? 4. מה יכול היה להרגיע אצלך את החששות והקנאה לדעתך? איזה מידע חסר לך? 5. מה הרגשתך לגבי איך שבן זוגך רואה את מערכת היחסים הזאת? אשמח לקבל תשובתך. שבת שלום, יובל
יובל שלום ותודה על התייחסותך המפורטת. מערכת היחסים התחילה מתוך מקום של שיתוף שהתפתח לאהבה. אכן רגשות הקנאה קיימים ולא רק בגלל הילדים. זו מערכת יחסים ראשונה בה אני נמצאת ומניחה שעדיין לומדת על עצמי הרבה דברים. הילדים מהווים עבורי את התמונה של המשפחה שהתפרקה. את האישה שבעלה החליט לעזוב בגלל מערכת יחסים לא טובה. זה גורם לי לפחד ואף לא להיות שלמה במקומי מהחשד שמא הדבר יחזור על עצמו. אני אוהבת אותו מאוד ומאמינה שיחד נתמודד ומקווה שנצליח ורואה בו מי שמזהזמן רב מעניק לי ביטחון רב בעצמי ובחיי. עם זאת, זה לא קדר רגיל ובטח שלא פשוט והייתי רוצה לדעת שיש דרכים שיסייעו להתמודד עם המצב כעת ההיכרות העתידית עם הילדים, כיצד לספר לסביבה, ולאקסית. תודה רבה ושבת שלום.
היי, למרות שביקשת תגובה מנשים במצבך תרשי לי להוסיף גם משהו (בכל זאת, פורום שלי...) - האתגר הגדול שלך הוא לאוו דווקא למצוא את העצה הטובה ממי שחוותה את החוויה עליה את מדברת, אלא למצוא את דרכך בחוויה האישית שלך. להינות מהזוגיות, מהלמידה ואפילו מהתמודדות. לא ברור לאן זה ילך ולא תחושתייך יובילו אותך, אבל דבר אחד ברור - אין שום חוויה בעולם זהה לרעותה מאחר ומדובר באנשים שונים עם ערכים שונים ורצונות שונים. את צריכה להתמודד (תקחי עזרה אם את מתקשה) עם רגשותייך ורצונותייך ולעצב את עתידך ממקום אישי טהור. בהצלחה, יובל
מנהל פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
