לגבי מציאת חברה-תשובותיי

הי יובל, לא הייתי רוצה להצטייר כאדם שטחי שכן אינני כזה, ולכן אדגיש שאישיות בת הזוג חשובה לי מאוד,ואני מצפה שבמערכת היחסים תהיה אהבה,כבוד הדדי, אינטימיות וכמובן כימיה טובה. אני אסביר לך מנין נובעת הבעיה שאני מציג: מדי פעם ישנן בחורות המעוניינות בי,אולם לצערי הן פשוט לא יפות בעיניי.אותן בחורות שכן יפות בעיניי ואני נמשך למראה שלהן-אני מקבל מהן רק דחיות. כאשר נשאלתי בפורום "זוגיות,חברה ותעסוקה" מה הסיבה שזה קורה לי,נאמר לי כי הדימוי העצמי שלי לא ריאלי וכי כנראה אין לי מה להציע לאותן "כוכבות"(שזה או חיצוניות זוהרת שמשתווה לרמתן, או ממון רב,או משפחה מיוחסת-לטענת מנהל הפורום). בתרגום ישיר- חבל שתבזבז את הזמן על בחורות יפות ממך כי הן לא ישימו עליך קצוץ,תתמקד באלה שלא נראות איי איי איי ותחסוך לך אכזבות מיותרות.... לא מקבל את הגישה הזאת.לא ריאלי בעיניי זה לחפש את מיס עולם שהיא במקרה גם פרופסור באוניברסיטה,בעלת חוש הומור מדהים,בשלנית מעולה ואשת שיחה מרתקת.... לא זאת הייתה כוונתי. חשובה לי האינטליגנציה,חוש ההומור והרגישות, אבל אני מחפש גם יופי חיצוני. מה דעתך על כל מה שאמרתי?יש משהו "לא ריאלי" ביעדיי? דני.

שמי סיגל אני בת 43 בינואר 07 ,אמא ל- 2 ילדים בני 9.5 ובת 7.5 . בעלי קצין משטרה ,ואני עקרת בית . לשנינו אין חברה,למרות שבעלי עובד עם אנשים רבים,אני צפונה בבית וכאשר אני יוצאת החוצה אני פוחדת להתחבר עם אנשים,ורואה בכולם אוייבים או אנשים שלא ירצו את חברתי. את הדבר השרשתי בילדי וגם להם קשה להתחבר והם כמותי רבים עם חברים בנקל. יש לציין לפני נישואיי היו לי חברות אך מעטות ,ותמיד הסתפקתי באנשים נחותים ממני. לבעלי ולי אין משפחות מפרגנות,רק מסכסכות ביננו וכבר 12 שנה אני עם בעלי ובקצרים עם משפחתו,עם אחותי,ועם כל חברה שנכנסה אלי הביתה,תמיד יהיה לי משהו למצוא כדי להרוס את הקשר. אני בעלי וילדי ששניהם חולי סוכרת נעורים ,ואני חולת פרקים קשה (כנראה בגלל המצב שהוזכר כאן),בודדים בודדים ,וחלומי הגדול להכיר משפחות עם ילדים בגילאים של ילדי ,אך איני יודעת איך להגיע אליהם ,איך לשמר את הקשר? כאשר מגיע חבר לבני פעם ב..... הוא עט עליו מביא לו כל מה שיש במטבח ומנסה לקנותו,לאחר מכן נדבק אליו ואומר לו מחר ניפגש? אולי מחורתיים? ויותר לא רואים את הילד אצלינו. יש לציין שגם היחסים ביני ובין בעלי מתחת לכל ביקורת ואפילו מקננות בי רגעי פרידה ,אך לאור המצב והמציאות הקשה אני משאירה את המצב כמות שהוא. אודה לך באם תוכל לתת לי עצה מה עושים ? בברכה סיגל כהן