בטחון עצמי

דיון מתוך פורום  אימון אישי, זוגי ועסקי

04/08/2007 | 01:24 | מאת: הראל

שלום יובל, מדברים כל הזמן על חשיבותו של הביטחון העצמי ושאנו צריכים להאמין בעצמנו.לעיתים אדם מרגיש חוסר ביטחון עצמי בחברה מסוימת של בני אדם כי הוא מרגיש לא מספיק יפה,לא מספיק חכם,לא מספיק מעניין וכו'.... ראשית יש לציין כי מבחינתו של האדם הלא בטוח בעצמו,חוסר הביטחון יייתפס תמיד כמוצדק,שכן אחרת האדם כן היה בטוח בעצמו. אבל מה אם נניח לרגע,רק לרגע, כי אותו אדם אכן צודק בתחושת חוסר הביטחון שלו?אז הוא הולך לפסיכולוג או מטפל כלשהו ומדבר איתו על זה....איש המקצוע הרי לא יגיד לו-טוב,שמע-צר לי להגיד לך,אבל הרגשת הנחיתות שלך מוצדקת כי אתה באמת די מכוער,טיפש או משעמם..... אז איך הבן אדם ידע אם חוסר הביטחון שלו באמת מוצדק או לא? הראל.

לקריאה נוספת והעמקה

הי הראל, שאלת הביטחון עצמי היא שאלה מצוינת. בסופו של דבר, זו אחת השאלות המשמעותיות בכל תהליך אימוני. רב חסמי הצלחה שלנו נובעים מביטחון או דימוי עצמי לקוי. ואגב, יש הבדל בין השניים - ביטחון ודימוי. אתה יכול להיות בטוח בעצמך, דעתן, מקצועי אבל לחשוש לצאת מהבית בגלל איך שאתה מרגיש שאתה נראה או להיות עם דימוי של דוגמן אבל כל הערה צינית מערערת את האדמה תחת רגליך עקב ביטחון עצמי לקוי. כשאתה כותב לא מספיק יפה, לא מספיק חכם, לא מספיק מעניין - על סמך מה ההחלטה? מי קובע את הסטנדרטים? יש לי כמה שאלות אליך: 1. מה כן יפה אצלך? 2. באיזהתחום או כמה תחומים אתה שולט מבחינת ידע? 3. מה זה מעניין? איך בא לידי ביטוי חוסר בכך? 4. איך השפיעו עובדתית החוסר בעניין, יופי, חוכמה על מהלך חייך? והכוונה היא לא בגלל מה שאתה חשבת/הרגשת אלא מסיבות אובייקטיביות חיצוניות? חשוב לי לציין, אגב, שגם במקרים קיצוניים שבאמת אתה מרגיש שחסרים לך תחומי מידע ועניין, זה דבר די פשוט לרכוש תוך זמן קצר. אבל ברוב המקרים, זה רק בראש שלך. זה נכון שאנשי מקצוע לא יגידו לך שאתה משמעמם או מכוער, אבל בכל מיני תהליכים (לפחות באימון) ננסה לברר אובייקטיבית איפה הדברים עומדים. אשמח לקבל תשובותיך ולנסות לנהל דיאלוג קצר בעניין. בהצלחה, יובל פייס

04/08/2007 | 15:18 | מאת: הראל

אצלי אישית הבעיה מתמקדת בדימוי הגוף,מה שקשור אני מניח גם לעניין אי ההצלחה והחשש בכל הנוגע ליחסים עם המין השני.כל החיים שלי העירו לי הערות על מבנה גופי ועל צבע העור הבהיר שלי.שנאתי ואני עדיין שונא לשמוע את ההערות הללו,לכן אני גם מרגיש שכל הבחורות מסתכלות עליי אותו דבר. ומה לעשות שאני בעצמי לא מת על הגוף שלי....אם אתה לא אוהב מאכל מסויים או סרט מסויים-אתה לא באמת תלמד לאהוב את אותו מאכל או סרט.אותו דבר עם הגוף. אם אתה רוצה לדבר איתי על חדר כושר-עזוב.המאמץ סיזיפי והתוצאות עלובות מדי,כבר ניסיתי.עם שיזוף אותו סיפור.כמו שכושי לא יהפוך עורו,כך גם איש לבן לא יעשה זאת . אז איך בכל זאת אני מגיע לחיות בהרמוניה עם עצמי?

מנהל פורום אימון אישי, זוגי ועסקי