ילדותיות

שלום ברצוני לשתף אותך בבעיה ששמתי אליה לב אחרי 5 חודשים שהתחתנו,אשתי היא לא אישה טיפשה זה ברור לי,ואפשר גם לומר שהיא חכמה,הדבר שמפריע לי בה יותר מכל זו הילדותיות שבה,שמתבטאת בפחד מציבור או אפילו להיחשף,לדוגמא טיילנו ליד הים ופגשתי בחבר טוב והיא נשארה מאחור ולא באה להכיר את חברי,או אפילו אם יושבים בבית של ההורים שלי היא בקושי מדברת וגם אם כן,יוצאים לה מהפה משפטים פתתיים ובנאלים שגורמים לי להרגיש בחוסר נוחות משווע,היא נפגעת מדברים קטנים היא מדברת כמו ילדה קטנה ,על אף ששוב יש לה שכל וחכמת חיים/ נשים,וזה דבר שנורא קשה לי לחיות איתו,אף פעם אני לא מרגיש שאני חי עם אישה,אלא אני מגדל ילדה, האם יש דרך לטפל,האם זה תסמינים אלו ניתנים לאבחון?? זה דבר שהורג אותי ומייסר אותי.....

יוסי שלום, אני רוצה לחזק את מה שיובל כתב לך. זה לא קשור לילדותיות. זה קשור לתגובה לסיטואציות שהיא עברה בעבר. היא כנראה עברה חוויות קשות שכתוצאה מהן, היא לא מאמינה בעצמה, וחוששת מלדבר או לתקשר עם אחרים. יש שם פחד אמיתי. מומלץ מאוד שהיא תעבור תהליך לחיזוק הדימוי העצמי, האמונה העצמית וההערכה העצמית. גם אנשים חכמים יכולים לסבול מתופעות כאלה. מה שחשוב הוא שתהיה מודעות למצב, ורצון אמיתי לשינוי והתפתחות. תהליך אימון אישי יכול לחזק לה את ההערכה העצמית והדימוי העצמי. זה יתן ה ביטחון עצמי ואמונה שהיא מסוגלת. דרך אגב, נזיפה רק פוגעת בה יותר ומרחיקה אותה מהמטרה.