בעיה בחשיבה שמונעת ממני להתפתח
דיון מתוך פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
שלום, אני בן 26, עובד צלם בתור עבודה משנית. בתקופה האחרונה הגעתי לכל מיני תובנות בחיים אחרי שהתאכזבתי אינספור פעמים מאנשים. אבל התובנות האלה קצת סותרות את המצב שעליו אני רוצה להגיע. מצד אחד, לפעמים אין לי כח לאנשים, בא לי את השקט שלי, את הלבד שלי, לבוא לעבודה הקבועה שלי, לעשות אותה וללכת הביתה. אבל מצד שני אני רוצה להתפתח בתחום הצילום, אבל בשביל זה צריך ליצור קשרים עם אנשים,לקוחות וכו'...אבל הרי אין לי כח אליהם כ"כ, אוהב את השקט שלי. מצד אחד יש לי ציוד של אלפי שקלים ואנשים מעריכים את עבודתי, אבל מנגד אני לפעמים מעדיף לקחת צעד אחורה לפני הפריצה שלי. אולי סוג של פחד מהצלחה, או פחד שאנשים שלא "שמים" עליי וכו'. מצד אחד, אני רוצה להתרכז בלימודים,חדר כושר,משפחה וכו', אבל מצד שני אני הולך עושה קורס יזמות ומנסה לפתח את העסק. נכון זה לא סותר, אבל עדיין יש משקל לזמן, ואני לא נותן זמן למשהו שאני כ"כ אוהב, שזה צילום. אולי מפחד? מה אפשר לעשות? איך אפשר לטפל בזה ולדעת באמת מה אני רוצה מעצמי?  
היי אלי, הבעיה, לדעתי, היא לא רק חשיבתית, אלא גם רגשית. אתה רוצה כמה דברים, אבל המשאבים שלך מונעים ממך להתקדם כפי שהיית רוצה. אז איך תברר מה באמת אתה רוצה? זו שאלה אימונית קשה. הבסיס הוא לעבור תהליך אישי משמעותי שיבחן את ערכיך ומשאביך. אחרי שמוודאים מה באמת מניע אותך בוחנים לאן אתה רוצה להגיע ומה יכול למנוע ממך להשיג את המטרות, ומתאמנים על זה. אני מבין אותך לגמרי. קשה להחליט, בין הרצון להתקדם בדבר שאתה אוהב לבין החיים הפרטיים והנוחים. אבל השאלה היא אם מה שאתה מפספס היום לא יפגע בך בעתיד, ולכך אני צריך יותר פרטים כדי להבין את התמונה הכוללת. אתה מוזמן לשלוח לי לכאן פרטים נוספים, כמו החשיבות של הצילום, ממה באמת היית רוצה להתפרנס בחיים אם היית יכול לבחור חופשי וכו'. בברכה, יובל